בסופו של דבר הכל מתחבר-פרק 10(: מומלץ ביותר!

המילים של אמא נכנסו לי ללב,והחלטתי שאני עם טוהר גמרתי, פתאום כל הרגשות שהיו לי לטוהר נעלמו בבת אחת,ואז הייתה לנו דפיקה על הדלת של הבית פתחתי וזה היה טוהר! ישר טרקתי עליו את הדלת בלי ידיעה מוקדמת יותר,הוא היה בשוק והמשיך לדפוק בדלת,פתחתי שוב וצעקתי עלי
אני:"מה אתה רוצה יזבל?" צעקתי
טוהר:"מה יש לך את בסדר?"היה בשוק כזה
אני:"אני בסדר גמור אתה קצת חולה ..מה אתה רוצה?"
טוהר:"לדבר איתך."
אני:"אני לא רוצה לדבר איתך, ביי. "סגרתי את הדלת…
עליתי לחדר שלי ורק בכיתי ובכיתי בלי הפסקה, התחברתי לפייסבוק והיה לי 10 הודעות, 5 מהם מטוהר והשאר משיר ואיתי.. טוהר כתב לי שהוא לא יודע מה קרה לי ולמה אני לא רוצה לדבר איתו..ושיר כתבה לי איך היא ושי , איתי כתב לי כמה שהוא אוהב אותי וזה…דפקו לי בדלת של החדר פתחתי וזה היה טוהר,הפעם הכנסתי אותו, הסתכלתי עליו ודמעות זלגו מעיניי הוא חיבק אותי חזק חזק ואמר לי :"אני לא עוזב ..אני לא עוזב.."
אני:"למה עשית את זה? למה?" התחלתי לבכות ולהרביץ לו.
טוהר:"מה עשיתי?" ראיתי את הפנים שלו עצובות.
אני:"התנשקת עם לירון אל תנסה לעבוד עלי!"
טוהר:"את רוצה לדעת למה התנשקתי איתה?"
אני:"כן!"
טוהר:"בגלל שהיא איימה עלי, היא איימה עלי שעם אני לא יתנשק איתה אז היא תפיץ שמועות שאת זונה ואת ככה וככה.. ואני ? לא רציתי שזה יקרה לך, כי את לא כזאת, את מדהימה,יפה,חכמה בקיצור מושלמת! ואני מכחיש הכל בכל דבר שאני עושה איתך, ואת יודעת למה? כי אני לא רוצה לפגוע בנפש שלך בזמן שאני יטוס…אני אוהב אותך עדן!!"
=כעבור חודש=
היום לימאי דניאל טוהר וליאור טסים למיאמי,ואנחנו נסענו להפרד מהם בשדה התעופה..
הגענו לשדה המבוגרים הלכו לצד, ואני וטוהר נשארנו לבד שניה לפני שהוא עולה על המטוס.
אני:"אני יתגעגע אליך!"חייכתי
טוהר:"כן גם אני". חייך
אני:"מה יהיה איתנו?" נאנחתי…
טוהר:"שאני יחזור אנחנו כבר נראה.."
אני:"שתחזור טוהר? שתחזור זה יכול להיות בשנה הבאה ,ואני אולי לא יהיה שלך,למרות שנורא קשה לשכוח מישהו כמוך .." הרכנתי פנים
טוהר:"אני יחזור עדן אל תדאגי גם שקשה תמיד יש לך את שיר,תאמיני לי היא תהיה לצידך כל התקופה ואז אני יחזור אולי את לא תהיי שלי,אבל אני יחזור וינסה לכבוש את ליבך!"
לימאי נכנסה לשיחה שלנו ואמרה:"טוהר אנחנו עולים למטוס.." חייכה ונתנה לי חיבוק פרידה.
הם עלו על המטוס והתחלתי לבכות , אמא חיבקה אותי ואמרה לי שהם יחזרו..
חזרנו הביתה וקבעתי ללכת עם שיר ,איתי ושי לפארק, יצאתי לכיוון של הפארק וקיבלתי הודעה ובה היה כתוב:"אני כבר מתגעגע " מטוהר.. נמסתי במקום שלחתי לו שגם אני וסימן של לב..
הגעתי לפארק וראיתי את איתי והוא חיבק אותי חיבוק שהייתי צריכה עכשיו. שיר ושי הגיעו כמו זוג יונים מחובקים.. ואני די קינאתי, אבל שמחתי בשבילם התחלנו ללכת וישבנו בספסלים נפרדים וכבר קלטתי את הפרצוף של שיר שהיא קרצה לאיתי שאנחנו לבד בספסל וינצל את זה.. ישבנו בספסל והתחלנו לדבר
איתי:"איך היה היום בשדה התעופה?"
אני:"היה המון בכי.." נאנחתי
איתי:"את לא צריכה לבכות הוא יחזור.." חייך
אני:"כן אני יודעת.. "חייכתי
איתי:"טוב מה התחלנו לדבר על טוהר, בואי נדבר עלינו.."
אני:"עלינו?"
איתי:"כן.."
אני:"אני רוצה קצת זמן לבד אחרי כל זה.. אני גם לא רוצה לצאת זריזה בכל הסיפור הזה."
איתי:"זה בסדר אני יתן לך את הזמן שלך.." חייך ,חיבקתי אותו.

=כעבור חודש וחצי=
אנחנו בחופש הגדול מהלימודים, אני ואיתי ביחד אחרי הכל אני אוהבת אותו והוא אותי , עם טוהר אני עוד איכשהו שומרת על קשר בערך.. שיר ושי ביחד יותר טוב מתמיד! לירון באה והתחנפה אלינו וסלחתי לה אבל לא חזרנו להיות חברות טובות, וגם לא חברות בשבילי? היא עוד סתם ילדה בכתה שלי.. חזרנו מהקייטנה (אנחנו מדריכים בה) איתי בא איתי לבית ונשאר איתנו קצת, אכלנו ואז עלינו לחדר שלי.
אני:"מה אמרתי לך שבסוף היא תתחנף אלינו?" אמרתי תוך כדי שאני מחפשת דיסק של מוזיקה
איתי:"אמרת אמרת…" חייך
ירדתי ללוות את איתי לבית שלו הוא גר שתי רחובות לידנו אז זה לא בעיה..
למחרת קמתי בבוקר מותשת כדי להעביר עוד יום בקייטנה ולראות ילדים קטנים בכל עבר. אבל..אנחנו נוסעים היום לסופרלנד וזה דווקא כיף, באוטובוס הילדים לא הפסיקו לשיר שירים מעצבנים, ואני איתי שיר ושי התחרפנו.. הגענו לסופרלנד נכנסנו ואמרנו לילדים לא לעשות באלגנים. אנחנו ביינתים עלינו לרכבת הרים , לברבורים ,לקומבה ,לספינה ,למכוניות המתנגשות ועוד.. בסופו של היום חזרנו הביתה כן עוד פעם מותשים אך מרוצים. בבוקר אני ושיר הלכנו לקניון וקנינו המון בגדים ואכלנו גלידה ובקיצור? נהננו.. הגעתי הביתה וקראתי לאיתי לבוא אלי, הכנתי לנו פנקייקים, ואז דפקו בדלת של הבית , לא הבנתי מי זה ,כאילו מי אמור לבוא? אחותי אצל חברה וההורים? בעבודה, ניגשתי לדלת, איתי עמד מאחורי , פתחתי את הדלת…