בסופו של דבר הכל מתחבר-פרק 4(:

תשמעו: https://www.youtube.com/watch?v=d4FELrS_BEs
התחברתי לפייסבוק וקיבלתי הודעה זה היה שי
שי מנצור שלח לך הודעה:
אהובתי? איך היה בקניון ? ומה קניתם לה?
עדן כהן מקליד/ה…
קנינו לה מלא מלא דברים גדולים וקטנים והיה נורא כיף.. ומחר בשעה שש תבוא ליד הבית שלי ונלך עם טוהר לבית של שיר… שלחתי לו את ההודעה
שי מנצור מקליד/ה…
אוקי… את בטוחה שאת רוצה גם עם טוהר?
עדן כהן מקליד/ה…
כן כי הוא גר לידי וזה לא יפה שהוא ילך לבד.
סיימתי איתו את הצ'אט ונכנסתי להתקלח כשסיימתי את המקלחת ירדתי למטה לשבת עם המשפחה , ולימאי דניאל, טוהר וליאור היו אצלנו בבית ,לא הבנתי מה הם עושים פה, אז ישבתי ושמעתי על מה הם מדברים.
לימאי:"תודה ענקית ליה על העזרה שלך" חייכה
ליה:"אין על מה אל תדאגי להם הם יהיו בסדר."
עשיתי מבט לטוהר שיעלה אלי לחדר עלינו שנינו ושאלתי אותו מה הם עושים פה.
טוהר:"ההורים שלי נוסעים לארצות הברית כי סבתא שלי חולה אז הם נוסעים איתה , ואני ואחותי נשארים אצלכם לזמן ארוך עד שהם יחזרו.."
אני:"יואוו איזה כיף " חיבקתי אותו.
=למחרת יום ההולדת של שיר=
בבוקר ניפחנו לה בלונים ואיך שהיא נכנסה לכתה כולם קפצו עליה בחיבוקים ונשיקות ומזל טוב צעקו מכל עבר. הרמנו אותה על כסא ובכל זאת מגיע לה היא בת 17 היום!
בשיעור המורה כרגיל חפרה וחפרה עד לסיום היום. סיפרתי לשי שטוהר ואחותו גרים אצלנו והוא קצת התבאס אבל עודדתי אותו ואמרתי לו שלא יקרה בינינו כלום. חזרנו לבית שלי אני וטוהר והתארגנו ליום הולדת של שיר, אני התקלחתי ושמתי ג'ינס גבוה וחולצה יפה התאפרתי וזה.. וטוהר שם ג'ינס כחול וחולצה יפה! חיכינו לשי ודיברנו עם איתי כדי לבדוק איפה הם.. שי הגיע ויצאנו לדרך.
כל הדרך הרגשתי בין שני הילדים שאני מאוהבת בהם ואני באמצע מתנדנדת מצד לצד… הגענו לבית של שיר סידרנו את המתנות והבלונים וכל שאר הדברים כשאיתי והיא הגיעו כיבינו את האורות והם נכנסו הביתה וישר עלו לחדר איך שהם נכנסו קפצנו עליה במזל טוב וזה וזה וזה… הזמנו פיצה ושתינו שתיה קלה כי ההורים שלה לא נתנו לנו אלכוהול. סיימנו את מסיבת ההפתעה אני וטוהר חזרנו הביתה גם כולם חזרו לבתים שלהם. שיר כל כך נהנתה ושמחה מאוד
מנקודת המבט של לירון:
אני ממש מאוהבת בטוהר ואני לא יודעת מה לעשות טוהר אוהב רק את עדן ועדן אותו אבל היא עם שי! אני לא יודעת מה לעשות עם לדבר איתה או לא לדבר איתה! החלטתי שבסוף אני ידבר איתה.
למחרת בבוקר כשהגעתי לבית ספר לקחתי אותה לצד
אני:"עדן, יש מצב את עוזרת לי במשהו?"

עדן:"בשבילך כל דבר.. " חייכה
אני:"כן ואת יודעת ש..נפרדתי מאופק בגללו."
אני:"אני רוצה שתסדרי לי את טוהר." כשאמרתי לה את זה הרגשתי שירדו אבנים מהלב.

מנקודת המבט של עדן:
מה לסדר לך את טוהר ?למה ? אוף אוף אוף!!! אבל היא חברה טובה שלי ואני יעשה הכל בשבילה.
אני:"ברור שאני יעזור לך בזה!" חייכתי
לירון:"באמת?"
אני:"כן!!" היא חיבקה אותי , והחלטתי שאני הולכת לעבודה.