בסך הכל אנחנו בני אדם- פרק 17.

השם שלי ברשותי. 11/07/2015 1325 צפיות 7 תגובות
היי ❤️

פרק 17—
מנקודת המבט של אליסון-
״ברוכים השבים!!!״ צ׳אד צעק בחיוך כששמענו את הדלת נפתחת. קמנו מהספה והתקדמנו לשלושת התיירים המקסימים שלנו.
״היי״ האנה אמרה בחיוך וחיבקה אותי.
הבטתי בת׳ור. הוא נראה מוזר. גם דילן נראה מוזר.
״אני נותנת לך עשר דקות לפרק מזוודה, ואז אני שומעת הכל״ אמרתי להאנה והלכתי להגיד שלום לשאר.

״נו?״ שאלתי את האנה כשהתיישבתי על אחד הכיסאות במרפסת עם הקפה שלי.
״מה נו?״ היא שאלה בחיוך תמים. גלגלתי עיניים, היא חייבת להפסיק להיות תמימה.
״נוו מה היה שם!!״ האצתי בה.
״היה קייס, פתרנו אותו..״
״אויש לא הדברים הלא מעניינים האלה״ קטעתי אותה בנפנוף יד. היא צחקה. קרה לה משהו שהיא לא מספרת לי.
״היה שם משהו מעניין?״ שאלתי בחיוך שובב.
״היה שם מישהו חמוד, ממש..״
״ידעתי״ קטעתי בחיוך גאה ונשענתי אחורה.
״שמו ועיסוקו?״ שאלתי.
״שיין, מדריך טיולים״ היא ענתה. הרמתי גבה.
״אוקיי, ו.. מה היה איתו? שכבתם?״ שאלתי. היא הזיזה את אישוניה לצד ימין. היא מחפשת תירוץ.
״כמעט, נכנסנו לחדר ות׳ור היה שם״ היא אמרה. פתחתי עיניים.
״ולא הלכתם לחדר אחר פשוט?״ שאלתי בתדהמה.
״לא חשבנו על זה״ היא מלמלה בחיוך הססני.
״אוקיי הבנתי, פספסת את הזדמנות חייך להיות עם ברזילאי. ומה עובר על ת׳ור?״ שאלתי.
״ילדה, הקפטן צריך שתמלאי את הדוח שלך על הקייס״ ת׳ור פתח את דלת המרפסת. האנה העבירה בי מבט ונעמדה.
״לכו לישון, אם יצוץ קייס ותהיו עייפות זה יהיה פספוס רציני״ הוא אמר והביט בהאנה.
״אנחנו נהיה בסדר״ עניתי במקומה, ושניהם נכנסו לבפנים.

מנקודת המבט של ת׳ור-
״קחי״ אמרתי להאנה והושטתי לה את הלפטופ של הדוחות.
״תודה״ היא אמרה בחיוך והתחילה למלא אותו. נשענתי על השולחן שלי, מביט בה, מחכה שהיא תשיים.
תפסיק. זאת לא ג׳נה. היא אפילו לא דומה לה.. למה אתה חייב לפחד עליה ככה? האנה חזקה, היא לא נראית ככה אבל היא חזקה. אני יודע את זה.
״ת׳ור״ האנה אמרה, עדיין עם עיניה על המחשב.
״אה?״ שאלתי בשקט, כל המחשבות התנדפו ברגע.
״כשאתה מסתכל עליי ככה זה ממש מלחיץ אותי״ היא הודתה והרימה את מבטה אליי. ״אני מרגישה בבחינה פרטית״ היא הוסיפה בחיוך.
״אל תדאגי, את לא תיכשלי״ אמרתי. היא חייכה וחזרה אל הדוח.
״טוב, סיימתי״ היא אמרה וקמה לקראתי עם המחשב. לקחתי ממנה אותו והנחתי על השולחן.
״אוקיי״ אמרתי כשהיא נשארה לעמוד מולי.
״רציתי לשאול איך היה לך בשבוע הזה, בסך הכל״ היא אמרה בחיוך. יש בה כל כך הרבה טוב שזה מחשיד
״היה אחלה לא?״ שאלתי.
״כן, אני נהניתי, פשוט אתה ידוע בחוסר הנאה שלך..״
״בואי לא נקלקל את זה ששנינו רגועים״ קטעתי אותה. ״היה לי כיף איתך.. אפילו עם דילן״ אמרתי. היא צחקה.
״טוב, אני אלך״ היא הוסיפה בחיוך וצעדה צעד אחד אחורה. הנהנתי.
״לילה טוב״ אמרתי בשקט.
״לילה טוב״ היא אמרה בחיוך ויצאה מהחדר. נאנחתי והחזקתי בראשי, מנסה לגרום לידיים שלי להוציא את זה כבר מהראש שלי. קיבינימט.

מנקודת המבט של דילן-
״יצאנו?״ ת׳ור שאל כשכולם הצטיידו בנשקים ולמדו את הקייס מכל זוויותיו. בוא נראה, בחור שכנראה יש לו וואחד סטוק של כסף אבל תיק פלילי מחליט להתנקם בבית חולים שלא הסכים לטפל בו כשנורה על ידי המשטרה, לאחר שרצח מישהו. אז יש עוצר על הבית חולים, כי הוא והכנופייה שלו פרצו פנימה ושתלו פצצות בכל פינה. ואנחנו פה כדי למצוא את הפצצות בלי לעורר חשד, לנתק אותם ולהביס את הרוע. בקטנה.
״כן״ צ׳אד ענה לו, וכולנו יצאנו במהירות.
״התגעגעת אליי?״ שאלתי בחיוך את אליסון.
״אפילו בציניות אני לא יכולה להגיד שכן״ היא אמרה בהתגרות. צחקתי.
״את בן אדם קשה״ מלמלתי והבטתי בה.
״חבל שאי אפשר להגיד את זה עליך, נקבונת״ היא אמרה והצביעה על הלמטה שלי. פתחתי עיניים והתחלתי לצחוק, הגועל שבה מדליק אותי כל פעם מחדש.
״איך את יכולה להגיד את זה אם לא ניסית?״ שאלתי והתקרבתי אליה. היא חייכה בזלזול.
״קדימה חברים, אנשים מתים בבית חולים ואתם עסוקים בזין של דילן?״ צ׳אד עבר לידנו.
״אני חושבת שהוא עסוק בו לבדו רוב הז..״
״עשר בחורות היו עסוקות בו בברזיל, כנסי לאוטו ותשתקי את פיך״ אמרתי בהתגרות ונכנסתי לאוטו.

״אוקיי ליצן, אליסון, הכנסנו את השמות שלכם לתוך רשימת העובדים בבית חולים. דילן רופא בכיר, אליסון אחראית על חדר קירור..״ ת׳ור התחיל כשהחננו את האוטו בפארק, כמה מאות מטרים מבית החולים, ואני גיחכתי. איזה תענוג זה יהיה.
״משהו מצחיק אותך ליצן?״ ת׳ור שאל.
״חס ושלום, תמשיך״ אמרתי בהתגרות והבטתי באליסון.
״צ׳אד והאנה, אחרי שנמצא דרך להכניס את אליסון ודילן אנחנו נכנסים בתור בני ערובה. צ׳אד הולך לקבל גבס וקביים, ילדה, את באת לבקר את צ׳אד. הוא בעלך, הוא נפצע בתאונת דרכים שגם אותה פיברקנט במחשב של בית החולים.. לכו להתארגן״ הוא אמר ויצא מהאוטו. יצאתי גם אני.
״מה איתך?״ האנה שאלה אותו. הבטתי בו מסתכל עליה. יש שם מתח מיני מטורף. מטורף.
״אני אכנס גם, אל תדאגי״ הוא אמר לה וקרא לאלו שאחראים לסיפורי כיסוי שלנו.
״אז מה, יהיה כיף״ לחשתי לאליסון.
״ממה ששמעתי, בכל הסדרות בית חולים יש הרבה באקשן בחדרי מיטות״ אמרתי.
״ממה ששמעת… מהטלוויזיה שלך, איפה שאתה צופה בכל שאר הסדרות לנקבות?״ היא שאלה בחיוך והלכה. כמה מציקה ככה סקסית.

מנקודת המבט של צ׳אד-
״תישארי לידי, מלחיץ אותי שיקרה לך משהו״ אמרתי להאנה כשמצאנו פרצה להיכנס לבית החולים. דרך חלון של קומה שלישית, במחסן שבסוף המסדרון.
״לפני שאתה נעמד תבדוק שאתה לא דורך על פצצה״ היא אמרה. הנהנתי והבטתי לצדדים, משתמש באיתורון מצלמות כדי לוודא שאין כאן אף מצלמה שתיידע את הפושעים שאנחנו פה.
״נקי״ אמרתי, ושנינו נעמדנו בתוך החדר. היא עזרה לי לחבוש את אחת הרגליים, והושיטה לי את הקביים.
״תלבש את זה״ היא אמרה והושיטה לי את החלוק של בית החולים. בתוך החלוק היה כיס נסתר, בוא היה אקדח בצד אחד, ואולר בצד שני.
״מה איתך?״ שאלתי ובחנתי אותה, מחפש את הנשק שלה.
״אני נכנסת נקי״ היא אמרה. אין מצב בעולם
״השתגעת? קחי את שלי..״
״סתם, צחקתי״ היא מלמלה בחיוך והוציאה מאחוריי הג׳ינס שלה את האקדח.
״אל תדאג לי, יש יתרון בללבוש חולצה מתנפנפת, יש נפח״ היא אמרה. מפגרת, כמעט קיבלתי התקף לב. זה מסוכן ממש מה שאנחנו עושים.. אני יודע שזאת העבודה אבל יש סיכוי גדול מאוד שאנחנו נתפוצץ פה, ויחד איתנו כל בני הערובה.
״יאללה, בוא״ היא אמרה ובדקה דרך פתח המנעול אם יש בני אדם או מצלמות בחוץ.
״אין״ היא אמרה ופתחה את הדלת. נשמתי עמוק והתחלנו להתקדם אל הבלגן.

מנקודת המבט של האנה-
לפני שהתקדמנו להשתלב עם בני הערובה, חיפשנו פצצות. אחת מצאנו בקבלה של קומה 4, קומת טיפול נמרץ. ניתקנו אותה משימוש וזרקנו אותה לתוך פח מתכתי. עוד אחת מצאנו מתחת למיטה מאוד ספציפית, איפה שהבן אדם שהטמבל רצח שהה לפני שמת. וזהו, זה מה שמצאנו. ידענו שמסתתרות עוד בערך שלוש פצצות, אבל כנראה הן באיזור דילן ואליסון.
״חמישים אנשים לפחות, לא ישימו לב אם ניכנס״ צ׳אד לחש לי אחרי שצפה במתרחש באמצע בית החולים.
״מעולה, תתקשר לת׳ור, תגיד לו שצריך שימשכו תשומת לב לאגף המזרחי של בית החולים״ לחשתי לו. הוא הנהן וסימס לת׳ור. עברה בערך דקה, ושמענו רעש של פצצה. הבטתי בפושעים, שלא הבינו איך אחת הפצצות שלהם התפוצצה.
״יש להם כפתור שמפוצץ את כולן יחד״ לחשתי לצ׳אד. הוא הביט בי.
״ואיפה הכפתור הזה?״ הוא שאל והביט בהם. התרכזתי בלבוש שלהם, ובצורת התנהגות שלהם. הפושע הראשי התעצבן על אחד מהם, שסימן לו להירגע וחסם את המעבר בין ידו של העצבני לבין החזה שלו.
״באמצע החזה של ההוא עם הנעליים הלבנות״ לחשתי לצ׳אד.
״פאק, מעדכן את כולם״ הוא לחש וחזר אל הפלאפון שלו. הסתכלתי על חמשת הפושעים, ששלושה מהם הלכו לבדוק מה קורה עם הפצצה, ושניים נשארו עם בני הערובה. הבטתי בבני הערובה וראיתי את ת׳ור מסתכל עליי. פאק, איך הוא הצליח?
״ת׳ור השתלב, בוא נשתלב כבר״ האצתי בצ׳אד.
״איך?״ הוא שאל אותי בשקט. הבטתי בת׳ור, שסימן לי לחכות עשר שניות. ספרתי בליבי, עשר, תישע, שמונה…
״לא הבנתי מה ת׳ור רוצה״ צ׳אד מלמל לכיווני. שבע, שש, חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחת…
וברמקולים נשמע הקול של הקפטן. ״מה הדרישות שלכם?״ הוא שאל. ברגע שהוא פצח את פיו טסנו והתיישבנו ליד ת׳ור, שאר בני הערובה המשיכו לפחד.
״הוא כמעט ראה אותך האנה״ ת׳ור לחש לי בדאגה. הבטתי בעיניו והנחתי את ידי על ידו.
״הכל טוב״ לחשתי לו בחיוך.
״היי, בלי פוצי מוצי שם״ אחד מהפושעים אמר לנו וכיוון אלינו את האקדח. הזזתי באיטיות את כף ידי מידו של ת׳ור, שלפתע תפס בה והחזיק אותה. הסמקתי כמו שבחיים שלי לא הסמקתי, בטח שלא בסיטואציה כזאת .
״אוקיי חברים, למי פה יש משפחה?״ אחד מהפושעים שאל. כולם שתקו. הוא התחיל לצחוק. משוגע
״אתם רוצים שאני אשאל אותכם בצורה יותר נינוחה?״ הוא שאל והתקרב אל כולנו.
״כל מי שאין לו משפחה מקבל כדור לראש״ הוא אמר. וכולם נלחצו.
״שקט!״ הוא צעק. ״יש כאן בני משפחה?״ הוא שאל.
״אני ואחותי״ אחת הבחורות אמרה.
״אני ואשתי״ צ׳אד אמר והחזיק בידי השנייה. פאק. הבטתי בת׳ור והוצאתי את ידי מאחיזתו.
״גם פה, אני ואשתי״ בחור מאחורינו אמר בקול רועד.
״יפה, נחמד״ הפושע אמר בחיוך. מכוער דפוק ממורמר.
״השאר ניטרלו עוד שלוש״ ת׳ור לחש לי, ונשמתי לאות הקלה.
״אז רק הפצצות שפה ובני ערובה נשארו?״ לחשתי לו כשהפושעים דיברו ביניהם. הוא הנהן.
״היי, קביים, איפה אשתך?״ הפושע המעצבן שאל את צ׳אד. נלחצתי לרגע.
״אני אשתו״ אמרתי ואחזתי בידו של צ׳אד בחוזקה. הפושע הסתכל עליי, ואז על ת׳ור, ואז על צ׳אד.
״את אשתו?״ הוא שאל והתקרב.
״היי..״ צ׳אד התחיל, והפושע תפס בזרוע שלי ומשך אותי אליו. הלב שלי נעלם באותו רגע.
״תעיף תידיים שלך ממנה טמבל!״ צ׳אד נעמד. נשמתי במהירות והבטתי בת׳ור, שגירד בראשו והסתכל לצדדים. אל תילחץ ת׳ור, אני צריכה אותך רגוע ומפוקס!!
״אחי הם משקרים, ראיתי אותה בפוצי מוצי עם ההוא שלידה. משהו פה מסריח״ הפושע שהחזיק בי הידק את אחיזתו וחנק אותי עם ידו.
״אחי, אני ורוזה מנהלים רומן כבר חודשיים. אני לא התכוונתי להגיד לך את זה ככה, לא חשבנו שנצטרך להגיד לך פה, לא אחרי התאונה״ ת׳ור אמר ונעמד, והתקדם לכיוון צ׳אד.
״רוזה זה נכון?״ צ׳אד שאל בכיווץ גבות.
״איזה טלנובלה יש פה״ הפושעים צחקו וסימנו להם לחזור לשבת.
״אני מצטערת״ מלמלתי לכיוון צ׳אד, וחזרתי לת׳ור, שהנהן.
״גבר, קח אותי״ ת׳ור אמר והתקרב אל זה שהחזיק בי. תעזור לי ת׳ור, בבקשה תעזור לי
״אפ! צעד אחד והמניאקית מתפוצצת״ הפושע אמר. המניאקית זאת אני?
״אני לא מתקרב, הכל בסדר״ ת׳ור אמר ונעצר, מביט בי. ברגע שהוא מסמן לי את סימן המצוקה, אני צריכה לנסות לשלוף את האקדח.
״טוב דילן?״ הוא שאל והביט בפושע.
״מה?״ הפושע גיחך. דילן מאחורינו. איזה מזל!
זה שמחזיק אותי הוא ללא הכפתור. מי פה עם הכפתור?
ת׳ור סימן לי. בעטתי במהירות לביצים של הפושע שהחזיק אותי, בזמן שאני רואה את ת׳ור ודילן יורים בשניים אחרים. צ׳אד תפס את זה שהחזיק אותי, ואליסון נלחמה עם הקרימינל הראשי. רק הכפתור חסר.
״צאו עכשיו!״ צעקתי לכל בני הערובה, שרצו החוצה. הפצצות יפעלו בכל רגע.
״חסר המפעיל פצצות״ אמרתי לת׳ור שהתקדם אליי.
״לא נורא, עפים מפה״ הוא תפס בידי ורצנו אחרי כולם. ואז נשמע פיצוץ.
עפנו קדימה, ונחתנו שנינו על אחת המכוניות. כל הזכוכית התנפצה, ואז הרגשתי כאב כמו שבחיים לא הרגשתי בידי.
״ת׳ור״ צרחתי בלחץ כשראיתי את ידי מתיזה דם. הדמעות טסו החוצה, כמעט במהירות של ת׳ור אליי.
״פאק, הכל בסדר״ הוא מלמל והזיז את כל שאר הזכוכיות שהקיפו אותי.
״כשאתה אומר פאק והכל בסדר באותו משפט אתה סותר את עצמ..״
״האן, תירגעי״ הוא אמר והתקשר לקפטן.
״האנה נפצעה ביד, שלח טיפול נמרץ, שלא יהיה לה נזק משמעותי״ הוא אמר. נזק משמעותי?!
״ת׳ור זה כואב כמו לידה״ מלמלתי בדמעות.
״אף פעם לא ילדת, תירגעי״ הוא אמר.
״זה כואב לי״ לחשתי בבכי. הרגשתי כאילו קטעו לי את היד. ופחדתי שזה מה שיעשו לי.
״אני פה״ הוא הזכיר ותפס בפניי. ״עשית עבודה מעולה״ הוא הוסיף.
״גם אתה״ אמרתי. הצוות טיפול נמרץ הגיע, וניסה להוציא את הזכוכית מידי בלי לפגוע בורידים ובעורקים שהתחילו להיראות.
״ת׳ור..״
״אני בסדר״ ת׳ור קטע את אחד הרופאים והביט בי. ״תטפלו בה״ הוא הוסיף. הבטתי ברגלו, שהייתה גם היא מלאה בדם. הוא התיישב על מעקה וחבש לעצמו את הרגל. הוא כזה מדהים.

מנקודת המבט של אליסון-
״ערב טוב קשוחה״ דילן אמר לי ונשען על סף הדלת שלי. שיפסיק להציק לי!! אני שיכורה, אני אעיף לו בוקס.
״לילה טוב״ מלמלתי.
״רציתי להגיד לך משהו לגבי היום, אפשר?״ הוא שאל, פתאום בטון רציני.
״כנס״ סיננתי לעברו, רואה אותו מתיישב על מיטתי.
״וודקה?״ שאלתי והושטתי לו. ״או שאתה מעדיף סודה מותק?״ שאלתי בחיוך.
״האמת שכן, אני לא אלכוהוליסט״ הוא אמר. גלגלתי עיניים ושתיתי עוד מהוודקה.
״נו דבר״ האצתי בו בחוסר סבלנות.
״היית פרפקט היום״ הוא אמר. הבטתי בו. ״בכלל, הרופאה הכי סקסית שראיתי אי פעם״ הוא הוסיף בחיוך.
״אוקיי, עוד משהו?״ מלמלתי. הוא הביט בי, פתאום נראה עצבני.
״לא, תמשיכי לשתות ולהיות פוצית״ הוא אמר ונעמד.
״סליחה?״ שאלתי והרמתי גבה.
״לא צריך סליחה, צריך שתעופי לי מהחיים״ הוא אמר. מה הוא רוצה?
״את הבחורה הכי דוחה שפגשתי בחיים שלי, ואני אשכרה רוצה אותך״ הוא גיחך. ״ואת שיכורה מהתחת כרגיל״ הוא הוסיף.
״אתה דוחה״ כעסתי ונעמדתי. ״אני לא בן אדם כזה מגעיל כמו שאתה עושה ממני, איך אני אמורה להסביר לך את זה?״ התעצבנתי.
״מה?״
״בחיים לא דיברו אליי כל כך מגעיל כמוך, וכל פעם שאני חושבת שהבנת והפנמת אתה עוקץ אותי שוב, ואתה לא מבין שזה קשה לי, אתה פשוט לא מב..״
״אני לא מבין״ הוא קטע אותי.
״תבין כבר מעצבן״ מלמלתי ונישקתי אותו. הוא הוציא מידי את הוודקה והפיל אותה אל המיטה, ומיד עשה כך עם גופי.

מנקודת המבט של האנה-
״את בסדר אבל כן?״ אשלי, חברה שלי, שאלה אותי בפלאפון.
״לגמרי״ עניתי בשקט.
״והקשוח הלוהט גם בסדר? ״ היא שאלה. צחקתי.
״כן גם הוא בסדר״ אמרתי והזזתי את ידי, נהנית להרגיש שהיא קיימת.
״אני באה לבקר אותך השבוע, ואין לך זכות לערער על כך״ היא אמרה. כן!! בואי!! תצילי אותי ותזכירי לי את החיים בלי האנשים שפה!
״יש, סוף סוף״ נשמתי להקלה.
״אני מתגעגעת לבית״ הוספתי, וראיתי את דלת חדרי נפתחת, ואת ת׳ור עומד בפתח.
״אני אדבר איתך אחר כך״ אמרתי.
״אוקיי, לילה טוב בוב״ היא אמרה.
״גם לך בוב״ הוספתי בחיוך וניתקתי. נשמתי עמוק, כמו שאני תמיד נושמת לפני שיחה עם ת׳ור, והנחתי את הפלאפון שלי על השידה שליד מיטתי.
״איך את?״ הוא שאל בשקט ובשילוב ידיים, ונשען על סף הדלת.
״אני בסדר״ עניתי בחיוך. ״מצטערת על הקריזה שלי״ הוספתי בהיסוס. הוא חייך.
״זה בסדר, גם לך מותר להילחץ לפעמים״ הוא אמר. ״את לא חייבת להיות חזקה תמיד״ הוא הוסיף. הנהנתי. המילים שלו אוכלות אותי לארוחת בוקר ערב וצהריים.
״רציתי גם להגיד לך שאני מצטער, כל הסיפור עם הפושעים לא היה מגיע אלייך אם לא הייתי..״
״אם לא היית דואג לי?״ קטעתי אותו בחיוך מבויש . הוא כחכח בגרון והנהן.
״לכולם אני דואג, זה התפקיד שלי״ הוא הוסיף וגירד בראשו. התאפקתי לו להסמיק מזה שהוא גירד בראש. סוכן סמוי אבל כשהוא מתבייש אפשר לזהות את זה ישר .
״כן״ מלמלתי והמשכתי להביט בו.
״טוב, לילה טוב..״
״חכה שנייה״ עצרתי אותו. הוא הסתובב חזרה אליי והביט בי. נעמדתי והתקדמתי אליו. הבטתי בעיניו כשעמדתי קרוב אליו וחיבקתי אותו.
״תודה״ לחשתי לו. הרגשתי את ידיו עוטפות את גופי ומלטפות בעדינות את גבי. הוא החזיק בראשי והתנתק ממני באיטיות. הזזתי את ראשי מכתפו, והגעתי לפניו. הבטתי בשפתיו, שכל לילה אני חולמת עליהן פעמיים. הזזתי את המבט אל עיניו, ואז חזרה לשפתיו. הוא לא ייתן לי לנשק אותו. מטומטמת את לא צריכה לתת לעצמך לנשק אותו!!!
שמעתי כחכוח בגרון. הזזתי את המבט למאחורי ת׳ור וראיתי את צ׳אד. התנתקתי מידיו של ת׳ור והתרחקתי ממנו.
״היי צ׳אד״ אמרתי. ת׳ור הסתובב גם הוא אל צ׳אד.
״אל תפריעו לעצמכם״ צ׳אד אמר והלך. ת׳ור הסתובב חזרה אליי והחזיק בראשו.
״שיט״ הוא אמר ודפק את ידו בדלת.
״לילה טוב״ הוא אמר לי ויצא מחדרי. מה קרה כאן?


תגובות (7)

סוף סוף המשכת!!!!!!!!! התגעגתי לסיפור הזה

11/07/2015 21:21

סוף סוף פרקקקקקקק אני מאוהבת בסיפור שלך חיכיתי כל כך הרבה זמן בישבילו!!!!!! הכתיבה שלך מדהימה ומעניינת ובכלל כל הרעיון לסיפור מדהים!!!! תמשיכי עוד אני כבר מחכה לזה שאוכל לקרוא עוד פרק שלך!!!

11/07/2015 23:03

אמלההההה מזאת השלמות הזאת?!?! אני חולה על הכתיבה המדהימה שלך!
תמשיכייי

11/07/2015 23:44

ברוך ה' המשכת,תמשיכי מהר
זה פשוט מושלם:)

11/07/2015 23:50

סוף סוף המשכתתת
אומייגאדד את חייבת להמשיך!
תאנה לנצח♥

12/07/2015 03:39

סוף סוף המשכת !!
התגעגעתי כל כך לסיפור המושלם הזה !!
וואו מקווה שתמשיכי מהר יותר הפעם ❤️

12/07/2015 12:10

יאוו!! המשכת!! אני לא מאמינה!!
את לא מבינה איזה שמחה אני !!
פרק מהמם!
חולה. חולה. חולה על תור!

12/07/2015 16:25
25 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך