בעצם שנינו מאוהבים? פרק 14

נקודת מבט מייגן-
אני לא מאמינה שהיא תקעה אותי עם אור באותו החדר! אני שמחה מ'החשיבה' היצירתית שלה, אבל באמת! יש לי חבר! התקדמתי לכיוון הדלת בזמן שאור לא מבין מה הולך פה, נו! למה זה כל כך קשה?! אתה עזבת! נפרדנו! זהו! למרות שהייתי שבורה מהפרידה הזאת, זאת הייתה הפרידה הכי קשה שהייתה לי, ונכון שיצאתי מגעילה שלא סיפרתי לנועה , אבל זה לטובתה ! זה בן דוד שלה! דפקתי על הדלת חזק למרות שזה לא יעזור, "נועה תפתחי משוגעת!" צעקתי לצד השני של הדלת, היא בטח בסלון מצחקקת לה עם דין שהיא הזמינה. אני יהרוג אותה. הסתכלתי על אור ההמום, הוא התיישב במיטה של נועה, "נועה והשטויות שלה.." אמרתי, מנסה להגן עליה. לקחתי את האייפון שלי ונשכבתי בצד אחד של המיטה, אור נשכב לידי, למה זה קורה לי! "מייגן, אפשר לשאול מה קורה?" שאל בעדינות וליטף את לחי שמאל שלי, "הכל טוב.. אתה יודע, מאז שאתה עזבת…." התחלתי לדבר , "עזבי את העבר, יש לך חבר?" שאל, קודם, הוצאתי את היד שלו מהלחי שלי, והיד שלו נפלה לירך שמאל שלי וליטפה, "כן.." אמרתי ורכנתי את ראשי, "ואיך הייתה הפרידה?" שאל בעדינות, אלוהים! הוא חתיך! שיער שטני כהה, זיפים שחורים שכמעט ולא רואים אבל זה מה שעושה אותו גברי, עיניים ירוקות ואפורות, מושלם! אבל כריס יותר!! הסתכלתי על נקודה מסויימת בחדר, בעיקר לא בעיניים שלו! 'מייגן, עכשיו רק שקרים' אמרתי לעצמי בלב, "הפרידה? ממש לא קשה, כנראה שאתה לא היית כלכך חשוב" אמרתי בכוונה לצאת זבל, שידע שזו אשמתו, "איזה שטויות, אני יודע שאלה השנתיים הכי טובות שהיו לך" אמר, אוי לא.

-פלאשבק, יום לפני שאור עוזב (לפניי שנתיים)-
התיישבתי על אור, אני לא מאמינה שאהובי עוזב! לא משנה לאן, כל אחד ממשיך לדרכו.. אני לא מפסיקה לבכות בלב ואור לא מפסיק לחבק, אוירה מתוחה מאוד.. "אתה יודע משהו..?..לא מעניין כמה אני יכחיש, כמה אני יגיד שהרסת אותי ושברת אותי, תדע.. ש..זה היו השנתיים הכי טובות שהיו לי, ואל תאמין לי עם אני מכחישה" אמרתי בעצב.. למה הוא עוזב! דמעה בוגדנית ירדה מעיניי האדומות, הוא השכיב אותי במיטה ועלה מעליי, "תדעי, שלא משנה כמה זמן יעבור, וכמה חברות יהיו לי, תמיד, אבל תמיד! ישאר לך מקום בלב שלי" אמר ונשק לשפתיי נשיקה סוחפת, לא נראה לי שניפגש שוב.. בחיים של עליות ומורדות אבל.. אני פשוט מאוהבת ואין לו כלכך הרבה ברירות..
-חזרה למציאות-

הוא נשכב על הגב במיטה הגדולה, נשכבתי על ביטנו הקשה, לא ידעתי מה להגיד.. זה הרי נכון.. הוא ליטף את שערותיי שנחו על חזהו, לפתע נשמע צלצול פאלפון, שלי! תודה לאל ! אני מתחננת שזו תהיה נועה!! אבל לא.. 'אהובי <3' על הצג, מה?! כריס שינה את זה.. אני לא! לפני שהוא שינה זה היה 'כריס המעצבן, הקרצייה והנדחף' צחקתי לעצמי בלב… 'מייגן, תגרמי לאור לקנא!' אני אומרת לעצמי, קמתי לתנוחת ישיבה ועניתי, "Hello My Love" אמר כריס בחושניות וישר הייתי מוצפת בפרפרים, זה עדיין לא יאומן שאני חברה של כ ר י ס !! אחרי כל הפנטזיות האלה!(למי שלא מבינה, תרגום: שלום אהבה שלי) , נשמשיך לדבר איתו באנגלית הרבה זמן.. לא רוצה לאישאר תקועה על אור.. "Hello someone who changed his name to my beloved" אמרתי וצחקתי, (תרגום: שלום מישהו ששינה את השם שלו לאהובי) , "Do you want to continue to speak English or Hebrew?" שאל, (תרגום: את רוצה להמשיך לדבר אנגלית או עברית?) ברור שעברית אבל אור פה ואני לא רוצה שהוא יבין.. יצאתי למרפסת שבחדרה ונשענתי על המעקה, "עברית, פשוט התחלת לדבר בחושניות אז זרמתי, מה קורה אהובי?" שאלתי בעברית הפעם, "הכל טוב, יש לי הפתעה.. רוצה מחר לפגוש את ג'ן, ג'ואי ומייק?" שאל, מההההההההההה?!?!?!?!? אלה החברים הכי טובים שלנו מחו"ל ולא הצלחנו לשמור איתם על קשר. אני לא מאמינה, "מה?!?!?! אתה עובד עליי נכון?" שאלתי, הרי ברור שהוא עובד עליי, "ברור" אמר והתפקע מצחוק, "מחר אני לא באה לעזור לך" אמרתי בכוונה, גם ככה נועה אמרה לי לאישאר איתה לעזור לה! אנחנו בנות! "למה?" אמר בקול עצוב, "אני עוזרת לנועה" אמרתי, "אין בעיה, רק שתדעי שאנחנו באוהל ביחד ונועה וחבר שלה גם ביחד, כל הזוגות ביחד" אמר, באמת.. כולם זוגות בחבורה שלנו! אביה ודור, ליז ואסף, תומר והדס, רומי ושון ,נועה ודין ואני וכריס. "בסדר" אמרתי, "אני תכף נפגש עם עם חברים, דברי איתי, טוב אהובתי?" שאל, אוף! אני עדיין תקועה עם אור בחדר! "טוב, ביי בובי" אמרתי וניתקתי. רק עכשיו שמתי לב דאור יובב בכיסא ממש לידי, "לפני כמה זמן אתה פה?" שאלתי לא מבינה, "מאז שבת דודה המשוגת שלי נעלה אותי כאן" אמר וצחק, התייבתי בכיסא לידו, "מה עם חברה?" שאלתי, מפירה את השקט השורר. "חברה? לפני שנתיים הייתה לי חברה מדהימה, יפה ומושכת, וגם ככה אני רואה שהיא עכשיו אבל תפוסה" אמר ואת המילים האחרונות בעצב,

נקודת מבט אור-
"אל תתחיל" אמרה בקולה המתוק, לא הייתה לי חברה מאז הפרידה שלנו, אני כל כך אהבתי אותה ואני כמו אידיוט עזבתי.. שמתי את ידי על ירכה החשופה, מקווה שהיא חושבת עליי.. למה היא גורמת לי לקנא! העיקר שהיא מאושרת.. היא הוציאה את ידי והתעסקה באייפון שלה, הדלת נפתחה!

חזרה למייגן-
הדלת נפתחה סוף כלסוף!! נועה הסתכלה וישר רצתי לדלת, היא באה לסגור , אני לא מתכוונת לאישאר איתו פה! אני ישחד אותה במה שהיא תמיד רוצה לדעת, עם מי שכבתי בפעם הראשונה. "נועה עם תוציאי אותי מפה אני יגיד לך מה שתמיד רצית לדעת" אמרתי.. היא פתחה את הדלת עוד ומחכה שאני ימשיך.."עם מי.. בפעם הראשונה" אמרתי. אולי אני יהרוג את עצמי?