בשמלה אדומה- סיפור על טיילור סוויפט. פרק 3

״מה קורה לה?״
״זה לא נורמלי.״
״אתה בטוח בקשר לזה?״
זה כל מה ששמעה טיילור כשהיא ישבה על כיסא האיפור החדר שלה. העורכת. התסריטאי וגארי, הבמאי, שוחחו בחוץ.
למה היא עשתה את זה? למה לעזאזל היא נתנה כאפה ללאוטנר? הוא לא עשה לה כלום.
יכול להיות שזה הרגיז אותה. כל העניין הזה. למה הסצנה הראשונה שלה איתו צריכה להיות נשיקה בינה לבינו? בקושי שלוש שעות היא מכירה אותו. למה הוא ציפה בדיוק?
אבל טיילור הרגישה שלא זה העניין.
כל השחקנים פה, הם שחקנים מקצועיים ששיחקו בהמון סרטים. מה היא? זמרת. היא לא חושבת שזה פחות טוב, אבל זה לא התפקיד שלה.
הדלת נפתחה.
״טיילור.״ גארי התיישב מולה.
היא הרגישה בדמעות מתחילות לחנוק את גרונה. מה קורה לה? ״גארי.. אני מצטערת. פשוט.. זה סרט ראשון, סצנה ראשונה ו.. אני לא רגילה לזה. ודווקא נשיקה? זה קצת יותר מדי בשבילי.״
הוא הסתכל עליה פרק זמן ממושך. ״טוב. נעזוב אתכם בינתיים. אבל אם תעשי את זה שוב.. טוב, אני אצטרך להעיף אותך מהסט.״ אמר בנוקשות.
טיילור הנהנה קצרות ויצאה החוצה, וחשבה לעצה אם לא עדיף לתת עוד כאפה ללאוטנר ופשוט לעוף מפה.

יצא לכם פעם לשבת מול מחברת השירים שלכם, ועם עיפרון ביד אחת, ספל קפה באחרת, ובלי שום רעיון בראש לשיר חדש ומהמם שילהיב את העולם?
טיילור הרגישה ככה בדיוק. היא הייתה צריכה לכתוב שיר, זה עוזר לה להביע את מה שהיא מרגישה במילים. היא ניסתה להיזכר בימים יפים יותר, ימים של הופעה טובה, הנשיקה הראשונה, ימי הולדת. כן, זה אכן רעיון טוב.
היא כתבה את הכותרת.
״Back to December"
היא שמעה את הדלת נפתחת באטיות. לאוטנר עמד שם, וחולצתו הייתה תלויה מכתפו. הוא נראה טוב, חשבה טיילור.
״כותבת עליי קדיש?״ אמר לאוטנר וצחק.
״סתום,״ מלמלה טיילור ועיטרה את כותרת השיר בפרחים קטנים.
״מה יש לך? אהה. את חושבת שאני כועס עלייך? לא ממש. אבל גארי כן.״ אמר לאוטנר וחייך.
״הוא שונא אותי.״ אומרת טיילור. היא ציירה עלה נוסף לפרח והעיפרון נשבר.
״נו טוב.. את לא באמת שחקנית,״ אמר. ״אבל אני חושב שיש לך פוטנציאל גדול.״
טיילור לא יכלה שלא לשמוח.
״טוב.. אני לא אפריע לך במה שאת לא עושה.״ אמר לאוטנר ויצא.

״58.. באמת עליתי קצת במשקל.״ הרהרה טיילור. ״אולי צריך להפסיק עם העוגות?״
״סוויפט!״ צעק גארי מהצד השני של האולם. ״עזבי את המשקל ובואי לפה עכשיו!״
טיילור ירדה מהמשקל וצעדה לעברו. ״מה?״
״היום אנחנו עושים עוד סצנה. אבל אחרת,״ אמר גארי והעיף בה מבט. ״תפסיקי עם העוגות.״
״זה בדיוק מה שאני חשבתי,״ נאנחה טיילור. ״אז מה הסצנה?״
״אוקיי, אז ככה. בסצנה לאוטנר מנסה להציע לך נישואין, אבל.. טוב, יודעת מה? ס׳תכלי בתסריט ותראי.״
טיילור דפדפה קצת ומצאה את הסצנה. היא נראית לה פשוטה למדי, לאור העובדה שרוב הסצנה קשורה בלאוטנר.
״טיילורים!״ קרא גארי. ״לעמדות!״
לאוטנר וטיילור יצאו החוצה, לחצר של אולפני הצילום. היו שם כמה ספסלים והמון פרחים. היא התיישבה על קצו של הספסל. ״ו.. אקשן!״ קרא גארי.
לאוטנר כחכח בגרונו. ״נטשה, אני..״
טיילור שמעה את הצלצול של הטלפון שהשתילו לה בכיס. ״שנייה, דיימון..״ אמרה והוציאה את הטלפון שלה. ״היי אשלי! מה קורה? כן..״ היא שמעה את לאוטנר נאנח, בזמן שהיא המשיכה לדבר אל השממה שבטלפון. ״.. שמעת? אני הייתי בשוק פשוט!״
״קאט!״ אמר גארי. ״עכשיו נצלם עוד קטע קצר שלך מדברת, ואז עוד אחד ועוד אחד, ואז נשלב אותם וזה ייראה כאילו את מדברת שעות.״
והם מצלמים.
״קאט!״ אומר גארי בפעם החמישית. ״יופי. נהדר. נעבור לדבר הבא. אקשן!״
״אז.. נטשה.. אממ..״ אמר לאוטנר, זאת אומרת, דיימון.
״מה?״ אמרה טיילור.
״רציתי לשאול האם..״ אמר לאוטנר וחיטט בכיס מעילו. טיילור הסתכלה בשעון הזהב שלה. ״שיט! אני מאחרת.. חייבת לזוז! ביי!״
היא נשקה לו קלות על השפתיים. תחושה מוזרה עברה בבטנה, משהו מוזר אבל גם משמח.
היא לקחה את התיק שלה ורצה לסוף החצר, בזמן שהמצלמות מיהרו להתמקד בלאוטנר שנאנח בעצב. ״קאט!״ אומר גארי שוב. ״זה היה מדהים, שניכם! תמשיכו ככה!״

״היית טובה, סוויפט.״ אמר לאוטנר בזמן שלגם מכוס התה שלו. ״גם אתה היית לא רע,״. השיבה טיילור.
״לא רע?״ אמר לאוטנר ועטה על פניו מבט נעלב. ״תסלחי לי?׳
״מהמם היית. בסדר?׳ אמרה טיילור וצחקה.
״יותר טוב.״ אמר לאוטנר.
טיילור סיימה את הקפה שלה והניחה את הספל על השולחן. ״אז.. לילה טוב.״ היא אמרה ללאוטנר.
״לילה טוב. נטשה..״ אמר לאוטנר וחייך.
מבלי משים, היא התקרבה אליו ועטפה את זרועותיה סביבו. היא לא ידעה ממש מה להגיב על זה. אולי זה סתם מתוך מצב רוח טוב אחרי יום מוצלח,ואולי זה..
משהו אחר?