גבריאל& אביטל – דמעות של אהבה אסורה- העונה הראשונה: פרק 1

אביטל וגבריאל בני השש , ראו סרט של מבוגרים והם ישר בהו במסך בפליאה. בסוף הסרט , הגבר נישק את האישה.
" איכס! הוא מנשק אותה!" אמר גבריאל בגועל ואז אביטל הביטה בחיוך על הגבר והאישה," אל תגידי לי שזה מוצא חן בעינייך!" הוסיף והביט באביטל בפליאה.
" זה מאוד מוצא חן בעיניי!" הוסיפה אביטל בשמחה וגבריאל גלגל את עיניו באדישות.
" בוא תן לי נשיקה!" אמרה אביטל בטון ילדותי.
" נשיקה כמו שראינו בסרט הזה על הגבר והאישה? איכס, אני לא אוהב נשיקות ." אמר גבריאל והביט בה בגועל.
" נשיקה של מבוגרים!" הוסיפה אביטל בשמחה.
" אוקיי , בואי ננסה." הוסיף גבריאל והדביק נשיקה לאביטל.
" איכס! יש לך את זה ביותר מגעיל?" קראה אביטל והתבוננה בו בגועל.
אחרי הנשיקה ההיא שהם ראו בסרט , אביטל וגבריאל הופרדו זה מזו ואביטל נסעה עם אביה ואמה שהפרידו אותה מגבריאל לחוץ לארץ. היא גדלה ונהייתה יפה יותר.
גבריאל חי עם סבתו בבית ולא הפסיק לחשוב על אביטל.
כשאביטל הייתה בת שבע עשרה , אביה הורה לה לעבור לעבור להתגורר בבית סבתה. אביה נשאר בחוץ לארץ והיא טסה עוד בלילה אל בית סבתה.
עוד במטוס , היא דיברה עם סבתה שלא הפסיקה לברך אותה ולהגיד לה שהיא תתקבל לאחוזה בזרועות פתוחות.
כאשר היא הגיעה לאחוזה שהייתה שייכת לסבתא שלה. הראשון שקיבל את פניה היה גבריאל , אביטל הסתכלה עליו בעיניים דומעות.
"סבתא שלי פה? היא אמרה לי שהיא תקבל את פניי! אפשר לדעת למה אתה פתחת לי ולא סבתא?" שאלה אותו אביטל בכעס.
" שמעתי שמישהו מצלצל בדלת ורציתי לפתוח , חוץ מזה שהתגעגעתי , מה שלומך? מה שלום אבא שלך?" קרא גבריאל את אביטל בסקרנות.
" כן , היא פה. אני אקרא לה." הוסיף גבריאל בחיוך ופנה אל סבתו שהייתה תקועה באמבטיה " סבתא , את יודעת שמחכה לך אורחת מיוחדת , בואי , היא באה במיוחד מחו"ל אלייך. לא יפה , היא מחכה." קרא גבריאל בגאווה וצחק לעצמו בשעשוע.
" למה אתה צוחק?" שאלה אותו אביטל בפנים רציניות.
סבתא יצאה מהאמבטיה וכאשר שמעה מגבריאל שאביטל הגיעה להתגורר ביחד איתם באחוזה, היא ניגשה לקראתה וחיבקה אותה בחום.
" הנכדה האהובה שלי חזרה אליי , איך התגעגעתי אלייך. כל כך חיכיתי לך הרבה , את אכן אורחת מיוחדת בביתי, את מוזמנת לפרוק את חפצייך האישיים בחדר שהכנתי רק לך." קראה סבתא בגעגוע.
" יש לי חדר אישי? וואו, אני רוצה לראות אותו!" קראה אביטל בהתלהבות.
" ברוכה הבאה לאחוזת גרוסמן , אביטל." קרא גבריאל וחייך אליה בחום.
" תודה רבה. וגבריאל?" קראה אביטל בחיוך.
" סליחה על קודם. פשוט התרגשתי בטירוף." אמרה אביטל ולא הפסיקה לחיוך.