גבריאל& אביטל – דמעות של אהבה אסורה- העונה הראשונה: פרק 2
גבריאלה הייתה ספונה בתוך חדרה , בוכייה ומתייפחת על מר גורלה . שנגזר עליה לחיות עם אימא שהכתה אותה ללא רחם והייתה מכריחה אותה לעבוד.
אבל גבריאלה אהבה בכל ליבה את אמה ולא הייתה לה כל טיפה של שנאה כלפיה.
אמה סטרה לה כל כך חזק, סטירה זו גרמה לה
לפול היישר למיטה.
" לא , אימא!!!!!!! אני מתחננת בבקשה , אל תתני לי עוד מכה. למה את מתנהגת אליי ככה?" צעקה גבריאלה בקול רם.
טל הנחיתה עוד מכה על בתה גבריאלה.
ידיה של גבריאלה היו כל כך אדומות. היא לא הייתה יכולה לקום ממקומה.
היא חשה כאב שמעולם לא הרגישה ולא רצתה להרגיש.
הדמעות החלו לזלוג מעיניה היפות.
" את תכבדי אותי , גבריאלה. ואני מודיעה שאם לא תביאי לי את הכסף. אני אדאג להוציא אותך מהבית הזה לתמיד!" אמרה אמה בקול רם כל כך עד שלא היה בה האומץ לדבר שוב.
" אימא, כואב לי מאוד. תתני לי הזדמנות ותראי שאני לא אאכזב אותך שוב. אני מבטיחה לתת לך את הכסף כשאוכל ." אמרה גבריאלה ולתשובה הזאת מאמה היא לא ציפתה לקבל – עוד מכה חזקה שהותירה צלקות קשות בנפשה.
" עכשיו , עוד עכשיו גבריאלה . אני מצפה לכסף ממך כמה שיותר מהר ואני מקווה שתדעי לכבד אותי . ואם לא תכבדי אותי – את כבר תדעי איפה המקום שלך נמצא! ואת יודעת איפה המקום שלך ? ברחוב , איפה שכולם מקבצים נדבות." אמרה אמה ברוע לב והלכה מהחדר.
ברוב ייאושה הרב , פנתה גבריאלה בלית ברירה לבקשת עזרה מידית מגבריאל.
" שלום, גבריאל? אתה חייב להציל אותי , אני נמצאת בבית שלי ואין יום שאני לא חוטפת מאימא שלי מכות רצח. אין לי לאן לפנות." אמרה גבריאלה בלב שבור לחלוטין.
" את מוזמנת לגור אצל סבתי . אצלי אין דברים כאלה , ותדעי שאת יכולה לבוא אליי הביתה אם תרצי. יש לך מקום איתנו והוא בטוח בשבילך . יותר מהמקום הזה שאת מתארת אותו כבית." ניחם אותה גבריאל.
" טוב , תודה!!! תודה רבה על ההצעה שנתת לי ואין לי ספק שאני אחשוב עליה בחיוב. אני אהיה אצלך עוד רבע שעה. אין שום בעיה שאבוא לישון אצל סבתא שלך?" שאלה גבריאלה בנימוס וגבריאל הרהר כמה דקות.
" אין שום בעיה , יותר מזה שאת מוזמנת לישון בצל קורתנו. וגבריאלה?" אישר גבריאל וגבריאלה התחייכה לשמע תשובתו.
" כן , גבריאל?" קראה גבריאלה בקול שקט אבל בתוכה היא רצתה לזעוק.
" אני רוצה שיהיה לך רק טוב ,שלא תרגישי לרגע חוסר ביטחון." הוסיף גבריאל בתקווה והשיחה ביניהם הסתיימה.
נשמעה דפיקה קלה על הדלת וגבריאל קם ממקומו כדי לפתוח.
" גבריאל , אתה יכול להעלות את המזוודה של אביטל לחדר??" ביקשה סבתא מגבריאל והוא מיד התייצב לבקשתה והעלה את המזוודה של אביטל לחדר הפרטי שלה.
" תודה לך גבריאל. אתה יודע כמה זמן כבר לא הייתי אצל סבתא? שנים! התגעגעתי אליכם מאוד ובעיקר אלייך. וואו , ממש מדהים פה. הבית , הבריכה והכול." קראה אביטל בהתלהבות.
" כן .. למה בעצם החלטת לחזור לישראל .. היה לך הכול שם. חברים , בית ספר והווי חברתי. פה את לא תמצאי את מקומך אם לא יהיה לך אופי חזק. אני כבר מודיע שאני מביא לבית של סבתא אורחת מיוחדת." שאל גבריאל את אביטל ההמומה ברצינות.
" באמת? את מי?? האמת , גבריאל. סיבת הגעתי לכאן הייתה בגלל שסבתא שלי צריכה עזרה. חשבתי לבוא כדי לעזור לה." גילתה אביטל לגבריאל את סיבת הגעתה האמיתית לישראל.
פתאום , נשמעה צלצול בפעמון הדלת.
תגובות (0)