גלים של אהבה-פרק 3
התעוררתי לנקישה על החלון הגדול שהיה ממש ליד מיטתי הגדולה. הזדקפתי לישיבה, מבולבלת. תמיר רכן על חלוני, חיוך גדול על פניו היפות. הוא אפילו נראה טוב יותר בבוקר. שערו הזהוב שהגיע עד כתפיו היה פרוע ועיניו היו תכלת-מלאך. מושלם. ניגשתי לחלון ופתחתי אותו, מבולבלת. נוכחתי לדעת שהחלון של החדר שלו היה חצי מטר משלי. הוא רכן משלו, וחייך בשעשוע כי השיער שש לי בטח נראה כמו קן של חיה מתה. טוב, נו. "מה?" שאלתי בטשטוש. "מסתבר שאנחנו שכנים לא רק בבית." הוא אמר, חיוך מופתע על שפתיו הסדוקות. "כן, כנראה.." מלמלתי, משתדלת לא להסמיק כשראיתי שהוא בלי חולצה ולובש מכנסי טרנינג אפורים. חתיך. כל. כך. "את נראית טוב בבוקר, את יודעת?" אמר במפתיע. הפעם באמת הסמקתי ומלמלתי :"גם אתה נראה טוב. זאת אומרת- יחסית למישהו שכרגע התעורר." מה קרה לכל הביטחון-עצמי-לכאורה שלי? כרגע אמרתי לבחור הכי חתיך בעולם שהוא נראה טוב, זה בטח נחשב משהו. "תודה." הוא אמר ויצא מהחלון.
תגובות (0)