גלים של אהבה-פרק 7

צנחנו על הפופים בחדר שלי, חבוקים והמומים מהכוח שהיה בנשיקה שלנו. ראיתי שהוא עוד היה סקרן לדעת מה קרה, אבל הוא לא שאל. וברגע הזה, בו היינו בכזה מצב מושלם, כינרת הייתה הדבר האחרון שחשבתי עליו. הוא נישק את צווארי, דבר שהאיץ את נשימתי. הלב שלי דפק חזק כל כך,שלא הבנתי איך תמיר לא שמע אותו. הנשיקות התקדמו באיטיות אל הלסת שלי, ושפתיו פגשו בכל מקום בפניי חוץ מבפה. הוא שיגע אותי. סוף סוף פיו פגש את פי, ולשוני החליקה אל שפתיו. הוא חייך. בלי ששמתי לב, הוא איכשהו הגיע מעליי. לא תכננתי לשכב איתו, אבל היה טוב לדעת שהוא ידע מה לעשות בשביל *לגרום* לי לרצות אותו. ידיי נכרכו סביב עורפו והידקו אותו אליי. הוא העביר ידיים בסקרנות על גופי, מגע קליל של קצות האצבעות, שבכל זאת גרם לי למחסור באוויר. רגל אחת שלי פעלה בלי רשותי ונכרכה סביב מותנו. לא מצאתי זמן בשביל להסמיק. כל כך כל כך רציתי אותו באותו הרגע, שהגוף שלי ממש התמגנט אליו. כל הגוף שלי עלה באש, ואני די בטוחה שהצלחתי להוציא ממנו תגובה דומה. המכנסיים שלו בהחלט אמרו לי שהוצאתי ממנו תגובה. שפתיו עזבו את שלי והוא הביט בי במבט מלא תשוקה וכמעט ייאוש. "אנחנו…. אנחנו לא *נעשה את זה* היום, נכון?" ראיתי כמה היה קשה לא לשאול את זה. הוא כל כך רצה אותי! ראיתי את זה והרגשתי את זה. עד כמה שזה היה קשה, ועד כמה שהחלק החרמן שבי הלקה אותי מכות מוות בגלל זה, נענעתי בראשי לשלילה ואמרתי בעצב :"לא. לא הערב." הוא חייך באכזבה. "ברור, את לא בחורה כזאת." הוא אמר בקול רך. חייכתי אליו. "הלוואי שהייתי בחורה כזאת." בנים אחרים לא היו מבינים. אבל תמיר הבין. הוא הבין שמאוד מאוד רציתי את זה, אבל לא יכולתי להרשות לעצמי. זה פשוט לא היה נכון. הוא הנהן בהבעה של קדוש מעונה. זה היה קומי. צחקקתי ופגשתי בשפתיו לשנייה. "אתה תחיה." הודעתי לו בשמחה. "אני לא כל כך בטוח," אמר בחיוך ממזרי. "את לוהטת מדי. אני עוד אשרף." גיחכתי. "פואטי מאוד. אבל אני לא אתן לכלום לקרות לך. אם אתה נשרף, אני נשרפת איתך." הוא נשך אותי בקלילות בלסת. "יפה שלי," הוא לחש ונישק אותי על השפתיים נשיקה מהזן הצרפתי. הרגשתי שאם הוא ייגע בי לעוד אפילו שנייה, אני אאבד את כל העקרונות שלי. השתחלתי מתחתיו וקמתי בקפיצה, וסוף סוף מצאתי זמן בשביל להסמיק. מתחתי את השמלה שלי. כן. הגעתי כבר לתחנה השנייה עם תמיר. ייפיקאיי. "אם אנחנו דבקים בהחלטה שלנו…" אמרתי בקול מתנשף. תמיר גם האדים, בדרך שגרמה לו להיראות אפילו יותר מלאכי. "כן.." הוא הסכים בחיוך נואש. "לילה טוב." אמרתי לו בשקט. "כנ"ל" הוא הסכים. לשנייה אחת שפתותינו נפגשו, ואז הוא עבר מהחלון אל חדרו, וקרץ אליי לפני שקרסתי על המיטה, שוקעת בשינה חסרת חלומות.