גלשן של "Fish"

-כללי-
השעה הייתה שמונה ורבע, עוד חצי שעה היא הייתה צריכה להיות בחוף. "אבא! אני צריכה שתצע כבר!" אמרה לו הילדה בקולה הרגוע למדיף קול צווחני וכועס כתמיד. אביה של הילדה, גבר בהיר עור בעל שיער קוצני כהה, גזור בתספורת לא אופנתית יצא מחדרו, לבוש חולצה פשוטה וג'ינס שורט. הוא חיבק אותה ביד אחת, ובידו השניה לקח את התיק שלה, שהיה מלא בבגדים – טייץ, חולצה וכובע. בנוסף לכך, בקבוק של ליטר וחצי מלא לחלוטין, ואפילו לא פתוח, וקרם הגנה שנזל רוב הזמן. היא קפצה במהירות מהספה ורצה לעבר הדלת, נתקלת בנעלים ומחליקה למדרגות. "רק שאני לא אתגלגל למט-" הספיקה לומר, לפני שתינוק בעל פרצוף ידידותי אחז בה. "אמיר!" היא אמרה בקול כועס. "תחזור הביתה!" היא הוסיפה לאחר שתי שניות. התינוק אזב אותה וחזר לדירה שלהם, בעוד הילדה, ששמה הוא מאיה, התגלגלה שתי מדרגות. אביה הביטבה במבט מופתע. "את תמיד כזו, נכון?" שאל אותה. היא הנהנה.
כאשר הם הגיעו באוטו, בלי שום צרות, עד לביתו של בן דודה – בן, השעה הייתה כבר שמונה עשרים וחמש, וכולם ידעו שיקח לפחות עשר דקות להגיע לחוף. "לקחת הכול, ב'?" שאלה אותו. "מן הסתם, מאיה" אמר לה בקול כועס, נועץ בה מבט. כאשר הגיעו לחוף, היא ראתה התקלות גדולה של ילדים, מגיל שבע עד לפחות… שבע-עשרה? רובם בלייקרות צהובות זוהרות.