גל ודניאל – פרק 9

~מנקודת המבט של גל~

~דפקנו בדלת של רועי ורועי פתח לנו , כמובן שהוא ושיר התמזמזו , נכנסנו לסלון וראיתי דבר ממש כואב…דבר שצבט לי את הלב ואני לא יודעת למה. דניאל מתנשק עם איזה זונה אחת..
בלעתי את הרוק והתיישבתי על הכורסה , כמה שיותר רחוק ממנו יותר טוב..חשבתי שיש בנינו משהו , משהו רציני אבל כנראה שהכל פשוט היה נדמה לי….טוב גל! אתם לא חברים! זכותו לעשות מה שבא לו! ואסור לי להראות לו שזה איכפת לי! למרות שזה גם ככה לא איכפת לי..אני הרי הכרתי אותו רק לפניי יומיים אני כמעט ולא יודעת עליו כלום..אבל עכשיו אני יודעת עליו משהו..שהוא בטח משחק בבנות כמו כל הבנים..~
שיר: ״קרה משהו?״
אני: ״אה? מה?״ ~היא שאלה כי כנראה הבטתי בהם יותר מידי..~
שיר: ״כלום את פשוט מביטה בהם ככה כבר יותר משתי דקות..״
אני: ״מה?! פחחח…הם?! הם לא מעניינים אותי..״ ~הכחשתי והיא גילגלה עיניים.~
רועי: ״טוב תפסיקו כבר!״ ~הוא אמר והרחיק את דניאל והכלבה שהתנשקה איתו , סוף סוף מישהו עושה משהו חכם!~
דניאל: ״או! גל! שיר! מתי הספקתם להגיע?״ ~הוא אמר ואני גילגלתי עיניים..חצוף! בטח שלא תשים לב! איך תשים לב כשאתה בולע לזונה הזאת את החיים..
טוב גל! למה זה כזה איכפת לך! אין לך שום רגש אליו! בעצם כן יש לך..שנאה! זה הדבר היחידי שאת צריכה להרגיש אליו! שינאה! לא חיבה..~
הכלבה (זאת שהיא ודניאל התנשקו..): ״טוב מאמי נראה לי שאני אלך..תתקשר אליי.?״ ~היא אמרה ונתנה לו נשיקה בפה ויצאה.~
אני: ״שיר..שיר..שיר..שיר..שיר..שיר..!״ ~חזרתי על עצמי כמו דיסק תקוע ונגעתי עם האצבע שלי בכתפה בשביל שתשים לב.~
שיר: ״מה?״ ~היא הסתובבה אליי בעצבים , כי חפרתי לה..~
אני: ״בואי נלך!״ ~לחשתי לה , אנחנו כבר יותר משעתיים אצל רועי ואני לא מוצאת את עצמי שייכת..כנראה שאני זה לא הדברים האלה..~
שיר: ״נו עוד חמש דקות!״
אני: ״אמרת עוד חמש דקות לפני עשר דקות!״
שיר: ״וואי..קרצייה! טוב , גל פה משתעממת אז נראה לי שנלך..״ ~היא אמרה לרועי ודניאל כשראינו סרט אקשן..~
אני: ״מה?! פחחח..לא נכון..״ ~הכחשתי. והם הסתכלו עליי במבט כזה של 'נו…את רצינית כאילו..' ואני גילגלתי עינים~
רועי: ״טוב יפעשלי , נתראה מחר..״ ~הוא אמר והם התנשקו נשיקה שנמשכה רק דקה אבל בשבילי זה היה נצח! אז משכתי אותה מהיד לכיוון היציאה.~
שיר: ״את מוכנה להסביר לי מה הבעיה שלך?״ ~היא שאלה כשהתקדמו לכיוון הבית~
אני: ״כלום..היה משעמם..״ ~אמרתי ביובש~
שיר: ״היה משעמם או שפשוט העצבים והקנאה והשנאה שהרגשת כשראית את דניאל והבחורה ההיא מתנשקים עוד לא עברה לך?״
אני: ״וואי…שיר..אני בקושי מכירה אותו יומיים! סבבה?! אני לא יודעת עליו כמעט כלום! אז אני לא יכולה לקנא לאדם שעוד לא הכרתי בכלל את האישיות שלו!״ ~אמרתי ונעצרתי כשהיא נעצרת אחריי~
שיר: ״ווהו…תרגעי..בסדר , אבל אני יודעת שהמראה החיצוני שלו דווקא כן השפיע עלייך..״ ~היא אמרה בחיוך מתגרה והמשיכה ללכת , גילגלתי עיניים והמשכתי ללכת אחריה..~
אירנה: ״או! חזרתם בדיוק לארוחת הערב! תעלו , תתקלחי ואז נשב לאכול , בסדר?!״ ~היא אמרה מהמטבח כשראתה אותנו מתקדמות לכיוון המדרגות.~
שיר: ״אחלה..״ ~היא אמרה בשמה ובשמי , עלינו להתקלח , התפשטתי ונכנסתי תחת זרם המים החמים….המים ששטפו את גופי גרמו לי לחשוב על כל מה שקרה היום..אולי באמת היו בי טיפה של רגשות אל דניאל..כי היום הבנתי שהוא בדיוק כמו כל הבנים! חושבים שבנות זה הצעצוע שלהם…אז אם היו לי טיפה רגשות אליו ולא הייתי מודעת אליהם , היום , היום הם נעלמו…
יצאתי מהמקלחת כשאני מייבשת את שיערי הרטוב עם מגבת ואת גופי עוטפת מגבת דקיקה.
נכנסתי לחדרי ולבשתי שורט אפור וגופיית סבא לבנה , סירקתי את שיערי והשארתי אותו להתייבש וירדתי לארוחת ערב.~
שיר: ״יואו זה כזה עצוב..״ ~היא אמרה וניגבה את דימעותיה.~
אני: ״נכון..״ ~אמרתי וניגבתי דמעה שזלגה על הלחי שלי.~
אני ושיר: ״למה?!״ ~שאלנו בקול גבוה ומעוצבן כשאירנה כיבתה לנו את הטלוויזיה.
אני ושיר ראינו טיטאניק במרתף והשעה כבר הייתה 23:50.~
אירנה: ״תסתכלו מה השעה.! אתן צריכות כבר לישון! אתן לא תתעוררו מחר.!״
שיר ואני: ״אבל..״
אירנה: ״בלי שום אבל..יאללה למיטות!״
אני ושיר: ״אוף..!״ ~אמרנו בייאוש ועצבים וגרמו את עצמינו לחדרים.
נכנסתי לחדרי , שמתי שעון מעורר , הדלקתי מזגן ונכנסתי מיתחת לשמיכה הדקה.
אחרי כמה דקות הרגשתי את עיני נעצמות ואת עצמי נרדמת..~

~בוקר יום רביעי , 07:10~

״it going down for real…״
~השעון המעורר שלי צלצל , כיביתי אותו וגררתי את עצמי לשירותים , צחצחתי שיניים ושטפתי פנים , חזרתי לחדר , לבשתי שורט כהה לא קצר מידי בגזרה גבוהה עם קרעים בצבע לבן , חולצה עם משוחררת עם כתף חשופה בצבע צהוב בננה בהיר , נעלתי נעלי אולסטר לבנות , עשיתי קוקו גבוהה בשיער ובננה , שמתי קצת סומק , דורדוראנט ובושם , לקחתי את התיק שלי , אייפון , כסף ומפתחות וירדתי לאכול משהו קטן לארוחת בוקר.~
שיר: ״בוקר טוב שמנה שלי , כמה זמן לוקח לך להתארגן?״ ~היא אמרה ונגסה בעוגיה.~
אירנה: ״טוב בנות , השעה כבר שמונה בואו נזוז.״ ~היא אמרה ולקחה את התיק שלה. לקחתי תפוח לדרך כי לא הספקתי לאכול ויצאנו. היגענו תוך שש דקות , יצאנו מהאוטו , זרקתי את התפוח שלא סיימתי כי לא רציתי בפח שליד השער ונכנסנו לבצפר.
היום עבר נחמד , לא ראיתי את דניאל כל היום..מוזר..טוב גל..נמאס לי כבר! אין לך כלום אליו!~
שיר: ״לילה טוב כפרונת שלי!״
אני: ״לילה טוב תרנגולת שלי!״ ~אמרתי ונכנסתי לחדר , אז כבר הגיע הלילה.. מעניין מה דניאל עושה עכשיו..? דיי כבר! דיי! מה זה איכפת לך?! למה לו איכפת מה את עושה?! אני בטוחה שזה אפילו לא עולה בדעתו!
וככה עם כל המחשבות לאט לאט נרדמתי..~

~בוקר יום חמישי , 07:00~

~מנקודת המבט של דניאל~

״בים , שישי בצהריים , כל שבוע זה רק בירות מטקות ושמיים..״ ~השעון המעורר שלי צלצל אני אפילו לא זוכר ששמתי אחד , כיביתי אותו , קמתי לישיבה ולידי מצאתי איזה בחורה אחת , קמתי מהמיטה לבוש רק בבוקסר עם כאב ראש עצום , אתמול לא הייתי בבצפר כי אחי הגדול התגייס..והיה לו טקס כזה..אבל מה קרה בערב אני כבר לא זוכר , כנראה הייתי בישיבה עם כמה חברים.. הלכתי למקלחת , התקלחתי זריז וצחצחתי שיניים , יצאתי כשרק מגבת לחלקי התחתון ונכנסתי לחדר.~
אני: ״יאללה כפרה , הביתה..״ ~אמרתי לבחורה ההיא~
היא: ״למה..? לא בא לך עוד סיבוב..״
אני: ״לא כפרה , יאללה הביתה ואני לא אחזור על זה שוב..״
היא: ״תלווה אותי?״
אני: ״אמממ…לא! אבל….אני כן יכול להסביר לך איך יוצאים , את יורדת המדרגות וממול המדרגות יש דלת לבנה וגדולה כזאת אז תצאי משם ואני אחזור אליך כבר סבבה?!״
היא: ״טוב..״ ~היא אמרה כששמה את החולצה שלה~
היא: ״היה מדהים..״ ~היא אמרה כשהתקדמה לדלת של החדרה שלי ואני עומד לידה והיא עטפה את צווארי בזרועותיה~
אני: ״כן , כן היה נחמד..״ ~אמרתי והורדתי את זרועותיה מצווארי..~
היא: ״אז…נדבר..?״ ~היא שאלה ואני פתחתי את הדלת של החדר שלי~
אני: ״אמממ..כן , כן בטח..״ ~אמרתי וחייכתי חיוך מזויף , היא נתנה לי נשיקה ויצאה מהחדר וסגרתי את הדלת~
אני: ״או שלא..״ ~אמרתי והתלבשתי לבצפר , שמתי מכנסי ג'ינס ברמודה בהירים עם כיפולים למטה בצבע אדום משבצות , חולצת בצפר בצבע שחור , נעלתי נעלי אדידס לבנות ושחורות , שמתי שרשרת מגן דוד , עגילים באוזניים , סידרתי את השיער , קצת בושם ומושלם! הבטתי בעצמי במראה , אין עליי! אם הייתי יכול הייתי עושה את עצמי ;-) , לקחתי את התיק , אייפון , מפתחות וכסף , ירדתי למטה , לקחתי תפוח כי אני אאחר , נשקתי את אחותי הקטנה ואת אמא שלי , אבא שלי כבר הלך לעבודה והבצפר זה חמש דקות הליכה ממני , יצאתי מהבית כשאני אוכל את התפוח , יש לי רישיון אבל פשוט אין לי מכונית..
לא יודע למה אבל היום אני דווקא במצב רוח טוב..
אחרי חמש דקות הגעתי לבצפר , זרקתי את התפוח בפח שליד השער וראיתי את גל ושיר יוצאות מהמכונית , אמאל'ה כמה יופי יכול להיות בילדה אחת….אין היופי של גל פשוט ממיס אותי..טוב דניאל מה עפת! יאללה היא סתם בחורה…~
רועי: ״אה אחי מה קורה?״ ~הוא אמר ותפח על גבי והעיר אותי ממחשבותיי~
אני: ״אחלה..״
רועי: ״בואו נלך לשיעור..״
אני: ״יאללה..״ ~אמרתי ונכנסנו לבצפר.~
מאירה (המורה): ״דניאל , אתה יכול בבקשה ללכת למזכירות ולצלם לי את זה 34 פעמים?״ ~המורה לגיאוגרפיה אמרה לי והושיטה לי דף כשקמתי לזרוק משהו לפח. זה כבר השעה החמישית ועוד שעה אנחנו הולכים הביתה.~
אני: ״סבבה..״ ~אמרתי ויצאתי מהכיתה עם הדף שהיא נתנה לי לכיוון המזכירות , עברתי ליד הבירזיה וגל הייתה שם , רציתי לגשת אליה , יום שלם לא דיברתי איתה…טוב אז המורה תחכה קצת..ניגשתי לגל והיא בדיוק הפסיקה לשתות.~
אני: ״היי…״
גל: ״היי..״ ~היא אמרה בחצי חיוך וחזרה לשתות.~
אני: ״מה קורה?״
גל: ״סבבה…״ ~היא אמרה ביובש כשהפסיקה לשתות , וואו…מה קרה ביום שלא הייתי פה?! , היא לא חייכנית כמו תמיד , היא יותר מייבשת…~
ליאור: ״גל בואי כבר!״ ~היא צעקה לה מרחוק~
גל: ״שנייה!״ ~היא צעקה לה וחזרה לשתות ואני הבטתי בה כמו סתום.~
גל: ״ביי..״ ~היא אמרה ביובש והסתובבה ללכת אבל אחזתי בידה וסובבתי אותה אליי ככה שהיינו במרחק של נגיעה ולאפחד אין מושג כמה שהלב שלי דפק באותו רגע…~

~המשך יבוא~