דם ואהבה פרק 9 +10

מבלי עוד מילים מיותרות ברחתי משם ככל האפשר
אבל אז המנהיג פשוט הצליח לסגור את כל הדלתות והחלונות
ובלי לשים לב כל מי שהיה בתוך האחוזה פשוט סובבו סביבי
כמובן שלא פחדתי ..שילבתי ידיים
והמנהיג ניכנס לתוך המעגל האנושי שהיה סביבי ..
המנהיג : תוותרי אין לך לאן לברוח
אני: לא פוחדת ממך
המנהיג: חבל … כי איזה קטע הצלחנו למצוא את אח שלך
ואם את לא רוצה שמשהו יקרה לו הייתי במקומך מעדיף להסכים להיות חלק מאיתנו
אני: מאיים אתה אהבתי …אבל אם רק תיגע בו ושערה קטנה תיפול מראשו יהיה לך עסק איתי
ותאמין לי נחמד זה לא יהיה …
ראיתי את המבט המפוחד שלו.
ואז הבחנתי שהעניים שלו התחילו להייות אדומות
הוא הוציא מתוך הגוף שלו מין עשן שחור כזה …העשן הזה פשוט סובב סביב ולא הצלחתי ליראות כלום הייתי כל כך מטושטשת
המנהיג: אולי בכל זאת כדאי לך לפחד ממני לא
אני: אני לא אתן לך לנצח
המנהיג: מה את כבר יכולה לעשות את חלשה כל כךך
בלי להבין מה קורה ראיתי אור לבן שממש סנוור לי את העניים
אבל אז ראיתי ראיתי גם את אמא שלי …
קמתי כל כך מהר ורצתי אליה בשביל לחבק אותה אבל לא יכולתי כי היא הייתה אוויר
התחלתי לבכות אבל אז היא התחילה לדבר אליי
האמא : לקסי ..ילדה שלי את חזקה יותר ממה שאת חושבת את חייבת לקום ולהלחם נגדו אל תתני לו להראות לך שאת חלשה ממנו
אני : אבל זה נכון אני באמת חלשה אני לא מסוגלת …בעצם למה אני בכלל מסוגלת חוץ להרוס לכולם את החיים (בכי)
אמא : אל תגידי את זה.. את ילדה מיוחדת יש לך לב טוב ..לקסי אני כל הזמן ליידך אני כל הזמן רואה איך את מנסה בכל הכח … הינה כחי את זה זה יעזור לך בכל פעם שתילחמי נגדו או בכל אוייב אחר
אני: מ..מ..מה זה ? שאלתי בלי להבין
אמא : זה שרשרת עם פנינה זה יכול לעזור לך .. ועכשיו לכי והילחמי נגדו אל תתני לרוע לנצח.
לעט לעט התחלתי להתעושש והמנהיג היה מעליי ..שמתי לב שגם השרשרת עם הפנינה הייתה עליי
ואז העניים שלי נייהיו יותר אדומות כמו הדם ..
תפסתי את המנהיג מהיד והסתכלתי עליו לתוך העניים וראיתי את הפחד מציף אותו אבל
זה לא נתן לו סיבה לא להיחלם נגדי
הוא ניסה להילחם ככל האפשר
אבל כל האתרון היה בידי …העפתי עליו כמה דברים חדים שהייו באחוזה וכשהם הגיעו עד אליו עצרתי …
המנהיג: כמו שאמרתי את חלשה את אפילו לא יודעת להלחם
אני: לא.. אני מחכה לרגע הנכון והזמן הנכון להרוג אותך …
הלכתי משמם בלי שום מילה מיותר … אבל אז כל מי שהיה סביבי חסם אותי אבל הצלחתי להעיף אותם ממני ויצאתי משם ….
~נ.מ של טום~
כבר 22:00 איפה הילדה הזאת יכולה להסתובב כל כך הרבה זמן …
ולמה היא לא עונה לי לעזעזל
דפיקה קטעה את מחשבותיי והלכתי לפתוח את הדלת
איזה קטע זאת לקסי
כן לקסי את מוכנה לספר לי איפה היית עד 10 בלילה
לקסי: טום סורי לא התכוונתי לגרום לך לדאוג לי פשוט כמה בנות מהכיתה הזמינו אותי למסיבה כל כך שווה שפשוט שכחתי להגיד לך איפה אני
אני: מסיבה אז איך זה שאפילו לא נכנס לבית ולא אמרת לי כלום ..תגידי את נורמאלית אני כאן יושב מחכה שתבואי ואת במסיבה איפה ההגייון שלך אני לא מבין
לקסי: אמרתי לך שאני מצטערת נכון .. וחוץ מזה מה אכפת לך מה אני עושה בחיים ..זה החיים שלי ואתה לא תחליט עליי זה שאתה אח שלי ושאתה שומר עליי לא אומר שאתה יכול לתת לי גבולות ואם באלי אז אני אלך למסיבה גם בלי להגיד לך ..
~ בחזרה לנ.מ של לקסי~
אחרי השיחה עם אח שלי רצתי לחדר מבלי שהוא יוסיף עוד כמה דברים שיוכלו להרגיז אותי
נכנסתי לחדר שלי הלכתי לחלון בשביל לצפות בכוכבים קצת כי זה מרגיע כל כך ..אבל הדבר היחידי שהצלחתי ליראות זה את כל הפלשבקים שהייו לי ..בתוך האחוזה הזאת ואת העניים האדומות האלה שמופיעות בכל פעם שאני מתעצבנת
הלילה עבר וקמתי ליום חדש
שטפתי פנים וציחצחתי שיניים אבל הרגשתי משהו שונה
מילדה שאוהבת הרבה צבעים הרגשתי שנאה לזה
פתחתי את הארון שלי וראיתי כמה בגדים שחורים אז לבשתי שמתי גם איפור שחור כבד
וכשיצאתי מהחדר טום הסתכל עליי בפרצוף של מה עבר עלייך
בלי בוקר טוב ובלי שלום יצאתי מהבית לכיוון בית הספר
הגעתי באיחור לכיתה
המורה : לקסי מזה אמור להייות לא מספיק שאת מבריזה מהרבה שיעורים את עוד באה באיחור
אני : כע מה שתגידי (ממתי אני מדברת ככה )
המורה : בסוף השיעור אני רוצה לדבר איתך
אני : מה בשביל שתחפרי כמו שאת עושה בשיעור כי אם כע אז אני יכולה להביא מהבית כרית?(מה עובר עליי)
כל הכיתה התחילה לצחוק והכלתי לשבת בסוף הכיתה ..מה שיותר הפחיד אותי זה שאני נהנת מיזה
המנהלת ניכנסה לכיתה והתחילה לדבר ..
המנהלת: היום בא אליינו תלמיד חדש אני מקווה שתיגרמו לו להרגיש כמו בבית
קטעתי את המנהלת
אני: או שיותר נכון להרגיש בכלא
הכיתה שוב התחילה לצחוק
המנהלת : איך את לא מתביישת אחרי שעות הלימודים שלך אני רוצה ליראות אותך בחדר המנהלת הבנת
אני : אוי עוד חפירות איזה כיף (ציניות)
ושוב הכיתה התחילה לצחוק ואני איתם ביחד
הילד החדש נכנס לכיתה והרגשתי מין כאב ראש לא מובן …
השיעור ניגמר והתחילה הפסקה ..הילד החדש ניגש אליי והכאב התגבר עוד יותר
נפלתי לריצפה מרוב כאבים שפשוט שברתי את השולחן
אותו הילד לא הבין מה קורה כשהוא מחזיק לי את היד… פתאןם הכל עבר לי .
הסתכלתי עליו והוא היה ניראה כל כך טוב ..הוא הציג את עצמו ואמר שקוראים לו ריי ..
העניים שלו הייו ירוקות והשיער שלו היה שחור
לא הפסקתי להתסכל עליו ..אבל הוא קטע את המחשבות שלי..
ריי: איי הכל בסדר …
אני : כ..כ..כע ,כע הכל טוב תודה שעזרת לי אבל אני צריכה ללכת
רצתי מישם הכי מהר שיכולתי.. אחרי שיצאתי מהכיתה הוא התקשר אל מישהו לא יכולתי להשאר אדישה אז התחבאתי מאחורי הכיתה והקשבתי למי שריי התקשר
ריי: תגיד מה אתה נורמאלי דווקה כאן אתה החבאת אותה
מהצד השני של הקו : זה המקום היחיד שהיא יכולה לחייות כילדה רגילה
ריי: טום היא ילדה מיוחדת ואתה יודע את זה …