דם לבן פרק 6 בבקשה תקראו ותגיבו :)

———————-
עברה דממה בבית. לא הבנתי למה היא התכוונה בכלל.
"על מה את מדברת?"
"שכחת כול כך מהר? סיפרת לי את זה היום!" היא ענתה לי.
"אני לא זוכרת שום דבר שעשיתי היום! ואם עשיתי משהו אני בטח אזכור טיפה לבנה כל שהיא.. חחח מה את עובדת עליי?" צחקתי.
"אני רצינית. הוא ביקש סליחה ושלא תדברו על זה יותר?"היא המשיכה לדבר ולדבר על זה.
"לא. הוא לא אמר שום דבר על זה. למה את מתנהגת מוזר?" נבהלתי.
היא שתקה. היו לה פנים מוזרות , כאילו היא בכלל לא ציפתה שאגיב ככה. היא פשוט ,קמה והלכה משם, עם המחשב התינוקי שלה.. (מחשב כזה צעצוע.)
גם אני בכלל לא ציפיתי לזה. למה היא שואלת אותי דבר כזה מוזר? משעמום ,התקשרתי לירון וסתם ,רציתי לדבר.
"היי! תשמע משהו מצחיק רצח…חחחחח.." צחקתי.
"מה?" ראו בקולו שהוא התלהב.
"אחותי מספרת לי שאני סיפרתי לה על טיפות לבנות מוזרות כאלה! חחחח זה כזה מצחיק.. נראה לי שהיא עובדת עליי. אם היה יורדות לך טיפות לבנות, דבר ראשון הייתי זוכרת שזה קרה ודבר שני היית מספר לי!"
הוא לא ענה. שמעו את נשימותיו.
"הלו?" נבהלתי.
"אה.. כן .. חח כמה שזה מצחיק.. אני חושב שהיא עבדה עלייך.. וחוץ מזה אולי זה קרה פשוט שכחת ואני לא יודע ששכחת?סתם מעלה דעה.."
"אין סיכוי שהייתי שוכחת דבר כזה." צחקתי.
דיברנו עוד איזה חצי שעה ואז ניתקנו. אני לא מאמינה שיש לירון צד כזה בגוף. תמיד חשבתי שהוא כמו אבן ,אבל זה בכלל לא נכון.
הסתכלתי בשעון המעורר שלי וראיתי שהשעה כבר אחד עשרה בלילה ,הזמן רץ! הגיע הזמן לישון ,חשבתי לעצמי. אפילו לא שמתי לב שאחותי כבר נרדמה בספה ,מחובקת עם המחשב וכול משפחתיי הייתה יושנת חוץ ממני. נרדמתי שעה וחצי ,איזה שינה נעימה..
פתאום. שמעתי צעדים. הם התחילו לצעוד חזק יותר וחזק יותר ,אבל הכי מוזר שרק אני זאת ששמעתי אותם. שמעתי לחישה לוחשת באוזניי בחושך:
"אנחנו נינקום בך.. לקחת לנו את הדבר הכי חשוב לנו.."
——————————————
תגובות וממשיכה!