האהבה תנצח פרק 12 מרתון!!!!!

פרק 12
בבוקר נכנסתי לכיתה באיחור וראיתי שדין ישן.מוזר.הוא כמעט אף פעם לא ישן בשיעורים.נישמע הצילול הגואל.
"אממ היי דין?"הערתי אותו בעדינות.
"ל-לורן?"פקח דין את עיניו.
הוא הסתכל עלי בחום,ואז מיד עיניו גוגופו התקשחו אל מולי.
"למה נרדמת?"התעלמתי מהאדישות הפיתאומית שלו כלפי.
"לא ישנתי טוב בלילה.טוב אני צריך ללכת."הוא קם ממקומו,יצא בדרמטיות כזאת,והותיר אותי ליד כיסא ריק,ועם חלל ריק בלב.
"מה קרה לך ולדין?אי אפשר להשאיר אותכם שניה ביחד בלי שתריבו!"התקדמה קים לעברי.
"אמ הוא ניסה לנשק אותי אתמול."לחשתי לאוזנה.
"מה!?"צעקה וכמה בנות הסתכלו עליה כעל אחת שיצאה מדעתה.
היא גילגלה אליהן את עיניה ומשכה אותי לעבר המקום הרגיל שלנו שבו לחשנו את סודתינו.לעלית גג של מבנה בית הספר.
"דברי."הושיבה אותי לידה במשיכה של הרגל שלי.
נחתתי לידה בכבדות,התחת יכאב לי אחר כך זה בטוח,ומילמלתי משהו על נשיקה,מבוכה,וטריקת דלת בפרצוף.
"או'צ…"מילמלה קים.
"את לא עוזרת."התעצבנתי וטמנתי תאת ראשי בין ברכי המוצמדות לגופי.
"אני מצתערת.אני פשוט לא מבינה למה לא נתת לו לנשק אותך."משכה בכתפיה כאילו זאת השאלה המובנת מאליו,ואיך לעזעזל לא עליתי על זה לבד?!
"אני בעצמי לא יודעת.נראה לי…אם הוא ישיג אותי,אז הוא כבר לא יואהב אותי כי אני כבר יהיה מסומנת אצלו בווי." דימינתי איך יש לו רשימה של שמות,השם שלי מודגש במרק כתום-כי זה התצבע האוהב עלי-והוא עושה עלי ווי בחיוך ענקייי שכמעט נופלות לו השפתיים.
"חמודה."נאנחה קים כשסיפרתי לה על חלומי,"את נראה לי ראית יותר מידי סרטים."היא טפחה על כתפי בעידוד.
"אוף!אי משתגעת.ואני רוצה את השרשרת שלי חזרה!"שילבתי את ידי בחדות.
"מה?איזה שרשרת?"שאלה קים בלא הבנה.
אהה,כ-ן!לא סיפרתי לקים על אותו הלילה..טם טם טם טה!אוף..אני באמת חיה בסרט.סרט אימה.אימה אבל מהמפחידים לא מהמעפנים האלה של 'משחק ילדים' או משהו.
"לפני כמה שנים.."התחלתי לספר לה את הסיפור איך פגשתי את דין בפעם הראשונה.
קים הסתכלה עלי בעינים נוצצות,היא לא התפרצהלדברי-מוזרO.O-והיא התרכזה בכל מילה.
"וואו!כל כך רומנטי!"היא התמוגגה מהסיפור שסיפרתי לה.
"מה?מה רומנטי בזה?"שאלתי וגירדתי את המצח שלי.
"תראי.קודם כל את מנסה לממש את אהבתכם.."היא התחילה לחפור לי על כמה סרטים קי'צים שהיא ראתה בחייה-ומי שלא מכיר את קים,לא יודע כמה סרטים של אהבה יש בעולם!והיא פשוט טיגנה לי את האוזנים בשמן רותח.אהה לא קבלו ביטול.זה היה אפילו יותר גרוע מלטגן אוזנים של מישהו!לא לדבר על זה שזה ברברי לגמרי…אבל אל תשנו נושא!חוצפנים…
"אלוהו!?לורן!אני שונאת שאת מאבדת את החוט מחשבה הקצר שלך."התלוננה קים בכיווץ גבות כעוסות.
"מה?!אין לי חוט מחשבה קצר!"כעסתי.
"אה כן!?אז בטח חשבת עכשיו על פרפרים ודבורים!"ציחקקה.
"אמ.."מכה מתחת לחגורה.
מי שלא יודעת מה זה פרפרים ודבורים,הכוונה לעינינים של בנים ושל בנות.בקיצור מי שאומר את המושג הזה רוצה להביך אותך כהוגן!מה שקים כל כך אהבה!אין!זה כאילו היא נולדה כדי לגרום לי להסמיק עד המוות או משהו בגסגנון המטריד הזה.
"את צריכה ללכת אליו עכשיו ולהגיד לו שאת אוווווהבת אותו!"התעלמה מהתעלמות שלי.
"עכשיו?!"שאלתי בבהלה.
קמתי ממקומי,והצצתי לעבר המגרש של בית הספר.למטה ראיתי את דין מדבר עם לירון ואז היא..מה?!אוי מי גא!היא נישקה את דין או שהדמיון והמרחק בני לבין המגרש הטעה את חושי המוקהים מיגון,ומאכילת הלב שלי.
"היא נישקה אותו?!"שאלה קים בתדהמה,שותפה לצער שלי.
"א-אני.."גימגמתי,מנסה להלחם בים המדעות שהחל להווצר בעיני.
"לוריני.."ליטפה קים את עמוד השדרה שלי."יהיה בסדר.הוא לא יודע מה הוא מפ.."אבל אני לא הקשבתי יותר.
לא הקשבתי יותר בגלל סיבה אחת.לירון עמדה מול דין ונישקה אותו.או יותר נכון הם לעסו אחד לשני יותר מחצי מהפרצוף.ממש רחמים על דין המסכן.חשבתי שהוא מאוהב בי!רטנתי בליבי.אבל כמה הוא היה יכול לחכות?חוץ מזה דחיתי אותו!ניסה המצפון שלי לנקות את עצמו מאשמה ולנקות את הלב מרגשות המעורבבים שהציפו אותו.
"לורני."לחשה קים.
"אני בסדר."חייכתי את החיוך הכי רחב שלי,והכי מזויף שלי,ויצאתי מהעלית גג.
נכנסתי לכיתה,אדישה וקרה מתמיד,וישבתי על הכיסא שלי במלכותיות.אין יותר לורן שהיית.מאכשיו הם יתמודדו עם לורן הבי'ץ החדשה של שכבת י"א.ושהעולם ישרף,ושיקח את דין ברק-אבפילו את שמו חשבתי בזילזול,יחד איתו לגיהנופ.כי שם מגיע לאנשים רודפי שמלות כמהו להיות!!!