האח החורג המפורסם שלי פרק 24 :)-סיפור על וואן דיירקשן

הנחתי את ראשי על רגליו והמשכתי לבכות חשבתי מה ייקרה אם הוא לא יירצה לחזור אליי.. לא יהיה שווה לי כבר לחיות.. אני קמה כל בוקר רק כדי לראות אותו.. את החיוך את את הפנים שלו אני רק קמה כל בוקר לנשיקות שלו לחיבוקים מלאי האהבה שלו…שמעתי את הארי אומר "תרגעי… עדן.. דיי "הוא אמר ואחז בידי בעוד שאני ממשיכה לבכות "אני בטוח שהוא יחזור אלייך.. הוא כל כך אוהב אותך!" חשבתי על מה שהארי אמר ..אבל לא חשבתי שהוא יחזור אליי.. וככה מגיע לי..
הפרק מומלץ לשים Summer Love כמו הפרק הקודם כי זה בעצם כל מה שקורה מנקודת המבט של נייל ..ואם הוא נגמר תעשו מהתחלה פרק עצוב אני ממש מצטערת :/ הפרקים הקרובים יהיו ממש עצובים.. כשאני כתבתי את הפרק הזה ואת האחרים פשוט בכיתי..
~~יום שלישי 1 בצהריים.. יום שבת יומולדת שלה..קרוב לשבועיים חופש יהיה..הם יחזרו ביום ראשון עוד שבועיים ..וואןדי יילמדו אצלם..הם כיתה י'…(הם לא באמת אבל זרמו)..וההורים שלה יחזרו עוד שלושה שבועות~
אחרי שעדן יצאה לי מהחדר החלטתי לפרוק את כל מה שיושב לי על הלב.. פשוט התחלתי לבכות נעלתי את החדר ושמתי בובספוג תמיד נרגעתי ממנו.. ניגבתי את הדמעות..ידעתי שעיניי היו אדומות ונפוחות אבל כולם כבר ידעו במילא ..אין לי כוח..הייתי די רעב אז החלטתי לרדת למטה לקחת לי איזה משהו ..בתקווה שאני לא ייראה את עדן.. יצאתי מהדלת טרקתי אותה התחלתי ללכת ..שמעתי קולות מהמדרגות וקולות בכי זאת הייתה..עדן..היא הייתה עם ראש מושפל על הרצפה ובכתה כשהיא הגיעה לצידי פשוט היא הרימה את ראשה והסתכלה עליי בוכה.. הסתכלתי עלייה ..על העיניים שלה על המבט הצורם שלה שעשה לי צמרמורת בכל הגוף..היא פרצה עוד יותר בבכי השפילה את מבטה ורצה לחדר של הארי וטרקה אותו.. מה שגרם גם לדמעות שלי לזרום על לחיי הלכתי לחדרי עוד פעם..הפעם לא היה אכפת לי מהאוכל ..רק חשבתי עליה על כל הרגעים שלנו והנשיקות החמימות שלנו ביחד …החלטתי לשכוח ממנה ולכתוב שיר..מה שקורה לי אחרי כל אחת שאני נפרד ממנה..התחלתי לכתוב שיר תוך כדי עם הדמעות זורמות… ניגבתי כל אחת ואחת מהם כל פעם מחדש.. לבסוף יצא שיר.. " Summer Love" (נייל באמת כתב את השיר הזה אבל זרמו שהוא כתב את זה עליה..אני יודעת שהשיר חצי קור אלייה וחצי לא אבל עזבו שיר יפ.. אז ניצלתי גם שנייל כתב אותו ;))
Yeah, oh, oh
Can't believe you're packin' your bags
Tryin' so hard not to cry
Had the best time and now it's the worst time
But we have to say goodbye
Don't promise that you're gonna write
Don't promise that you'll call
Just promise that you won't forget we had it all
Cause you were mine for the summer
Now we know its nearly over
Feels like snow in September
But I always will remember
You were my summer love
You always will be my summer love
Wish that we could be alone now
If we could find some place to hide
Make the last time just like the first time
Push a button and rewind
Don't say the word that's on your lips
Don't look at me that way
Just promise you'll remember
When the sky is grey
Cause you were mine for the summer
Now we know its nearly over
Feels like snow in September
But I always will remember
You were my summer love
You always will be my summer love
So please don't make this any harder
We can't take this any farther
And I know there's nothin' that I wanna change, change
Cause you were mine for the summer
Now we know its nearly over
Feels like snow in September
But I always will remember
You were my summer love
You always will be my summer love
You always will be my summer love
הדמעות פשוט זרמו..זרמו ולא הפסיקו .. כתבתי את השיר החלטתי לקחת את הגיטרה ולנסות לאתר מנגינה ולשיר התחלתי לנגן ולשיר מהדף.. באמצע..פשוט התחלתי לפרוץ בבכי..כבר לא הצלחתי להחזיק אותם פשוט..הוצאתי אותם זרקתי את הגיטרה ואת הדף על המיטה וישבתי עם רגליים מקופלות קובר את ראשי בידיי חושב על כל הרגעים שלנו..שהתכרבלנו ביחד.. על שנפגשנו.. על הצמרמורת הנעימה שהעבירה בגופי בכל פעם שהתנשקנו .. והתחלתי לפרוץ בבכי יותר חזק אחרי שנזכרתי בזה שאני צריך להחזיר לה תשובה אם אני סולח לה או לא.. לא ידעתי מה לעשות.. מצד שני היא בגדה בי.. אבל מצד שני אני אוהב אותי והיא אותי.. אני לא יפסיק לאהוב אותה..אף פעם … המשכתי לבכות הלכתי אל השק איגרוף שהיה לי ופשוט התחלתי לבעוט בו בחוזקה ..עם הדיים והרגליים לא משנה עם מה … הוצאתי את כול העצבים אפילו לא שמתי את הכפפות להגנה או מזרון שאם אני ייפול..פשוט התחלתי לבעוט לתת בוקסים חזק ..וצרחתי "למה דווקא לי?למה?מה עשיתי? עד שאני אוהב מישהי?" ממש חזק בגלל שבאותו רגע ראיתי את לואי הוא בא וראה אותי בלי כפפות שובר לעצמי את הידיים עוד מעט..העיניים שלי היו אדומות הוא פשוט בא וחיבק אותי בהתחלה התנגדתי.. אבל אחרכך בכיתי עליו לא יכלתי יותר פשוט רציתי למות ..למות "אין טעם לחיים שליבלעדיה..אה מבין? אבל אני לא רוצה שזה ייקרה לי עוד פעם!" אמרתי תוך כדי שאני בוכה לואי הרגיע אותי ואמר לי "אתה תצטרך לבחור.." רק מהמחשבה על הבחירה המשכתי לבכות ולא נרגעתי במשך 20 דקות אחרי 20 דקות שלואי ניסה להרגיע אותי..הוא כבר התייאש ואמר "דיי נייל תירגע.. הכל בסדר.. אני יילך אני ייתן לך להחליט" לואי אמר וחיבק אותי הוא יצא מהחדר ושנייה אחרכך ראיתי את זאיין עם כוס קפה בידו.. הוא הביא אותה לי.."תודה" אמרתי לו תוך כדי שאני בוכה והעיניים היו נפוחות מהרגיל "אני ייתן לך להירגע"הוא אמר והלך סגר את הדלת אחריו.. מיד שהוא יצא הלכתי למיטה…טמנתי את ראשי בכריצ והמשכתי לבכות.. שיחזרתי את הרגע שהיא וליאם התנשקו.." ואז.. והתחלתי לחשוב מה אני אומר לעדן החלטתי מה אני אומר לה המשכתי לבכות..נרדמתי ככה