האח החורג המפורסם שלי פרק 33:)-סיפור על וואן דיירקשן

חיפשתי את אחד הבנים אך ללא הצלחה הסתובבתי בכל הננדוס ולא מצאתי אותם בלי לשים לב הגעתי אל הכניסה של השירותים של הגברים ואז יצא נייל וסידר את חולצתו במכנסיו "היי נייל איפה אתם אני לא מצאתי אותכם ואני מסתובבת כבר חצי שעה כאן" אמרתי וכאילו שחכתי מכל מה שקרה .. אם לא הייתי נשארת כאן עוד הרבה זמן "אה.. בואי אחריי" הוא אמר ועקבתי אחריו בוחנת כל תנועה שלו של השלמות המהלכת <3….
~נקודת מבט של עדן 7 בערב יום חמישי ~
עם הרעש המהדהד במסעדה הריקה של העקבים שלי התהלכנו לנו אל השולחן של הבנים ..הייתה שתיקה מביכה..לא העזנו להוציא מילה עד שהגענו "איפה היית?חיכינו לך אני רעב מתת !!" לואי אמר "אני לא מצאתי אותכם אז הגעתי איכשהו לשירותים של הבנים אז פגשתי את נייל והוא הביא אותי לכאן …" התיישבתי ליד הארי שסימן לי עם ידו ששמר לי מקום ומצדי השני היה זאיין "היי" הוא אמר לי מחייך "היי" החזרתי לו "אני הולך להביא אוכל מה כל אחד רוצה?" הארי שאל כולם ענו לו ואז היה תורי "אני רוצה רק צ'יפס" אמרתי "זה מספיק לי" המשכתי וכולם הסתכלו עליי במבט המום "לא.. עדן עם הבעיות שלך אני יביא לך אקסטרה אקסטרה ארוחה כמו של נייל" הוא אמר וכולנו צחקנו..אחרי חמש דקות הארי חזר עם האוכל "ווואו זה היה מהיר ביותר" לואי אמר והארי העביר לכולם את הארוחות..הוא העביר לי ארוחה בגודל של שולחן שלם שאני יכולה לאכולת אותה במשך שנה שלמה !! "מה אתה חושב שאני?! כל המנה הזאת יכולה להספיק לי לשנה שלמה !!!" אמרתי וציחקקתי כך גם כולם "תשתקי ותאכלי." הארי אמרה והמשכנו לצחוק..אכלתי חצי מהמנה וכולם דירבנו אותי להמשיך לאכול אבל לא יכולתי הייתי מלאה …"אני הולכת לשטוף ידיים" אמרתי הנחתי את מזלגי… ותוך כדי שהתהלכתי אל השירותים סידרתי את שמלתי.. נכנסתי לשירותים שטפתי ידיים ויצאתי לכיוון השולחן "יאללה הולכים?" זאיין אמר "אבל רגע..צריך לשלם" אמרתי "מה פתאום?! מפורסמים אף פעם לא משלמים" הוא ענה לי וציחקק "סליחה שלא ידעתי את התקנון של ה"מפורסמים" אמרת והקנטתי "גם את כזאת עכשיו " זאיין אמר וכולם צחקו "תתכוננו להבזקים של פאפרצי בעוד 3..2..1." פול אמר ופתח את הדלת..כשהוא סיים לספור כל הפאפרצי היו עלינו ופול הרחיק אותם ..נכנסנו לתוך הג'יפ ונסענו הביתה..שיחקתי בפלאפון כל הנסיעה..היה משעמם..הגענו אחרי רבע שעה והשעה 10 בלילה..הייתי די עייפה.. יצאנו מהג'יפ ונכנסנו הביתה "אני הולכת לישון מה איתכם?" שאלתי את כל הבנים שהתיישבו על הספה "אנחנו נשאר קצת" ליאם אמר ..הלכתי למדרגות ושמתי את זה : http://www.polyvore.com/cgi/set?id=65447824 ירדתי למטה וראיתי את הבנים עדיין יושבים בספה עם הבגדים של היציאה "יא בטטות לכו כבר תורידו תבגדים" אמרתי וצחקתי עליהם "צודקת"כולם ענו ועלו למעלה "לילה טוב " אמרתי לכולם וכל אחד מהם ענה לי בחיבוק לילה טוב חוץ מנייל שכבר התלבש..הלכתי לחדרי נשכבתי במיטה כיסיתי את עצמי סגרתי את האור ותוך דקות אחדות נרדמתי…
~נקודת מבט של נייל 5 בערב~
אני יצאתי מהחדר מאורגן לכבוד הננדוס (:,ירדתי במדרגות ראיתי את כל הבנים חוץ מעדן על הספה אז החלטתי לשבת איתם ולחכות לה,בשנייה הזאתי שחשבתי עלייה שמענו תקתוקים של עקבים מהמדרגות,כנראה ששלה, כל הבנים העיפו את מבטם במהירות אל המדרגות ודמותה ירדה,בחנתי אותה מרגליה ועד ראשה,היא הייתה לבושה בשמלה מדהימה שחושפת את רגליה הדקיקות והארוכות,שיערה התנופף כשהיא ירדה,היא פשוט..מושלמת!,אני לא יכול רגע אחד בלעדיה..היא כמו אוויר לנשימה,יכול להיות..שטעיתי? חשבתי לעצמי,בכל מקרה ראיתי את כול הבנים בוהים בה כאילו היא נפלה מהשמיים ויכולתי לראות שהיא נבוכה "משהו מיוחד?" היא אמרה פונה אלינו במבט שואל "לא סתם את נראית טוב" זאיין מלמל לעצמו והיא החמיאה לו בחזרה. הגענו לננדוס ומרוב המעריצות החליטו לסגור רק לנו את הננדוס ,אחרי שגל מעריצים יצא החוצה לא ראיתי את עדן,חיפשתי אותה אך ללא הצלחה "אני הולך לשירותים"אמרתי לבנים,הייתי שם יצאתי וראיתי את עדן,כל כך דאגתי לה שיכולתי פשוט לקפוץ עליה אבל משהו עצר אותי,היא התהלכה אחריי לעבר השולחן לרעש תקתוקי עקביה,אכלנו סיימנו והלכנו הביתה,זו הייתה הפעם הראשונה שיצאתי מהבית להתאוורר מאז הפרידה,טוב..הייתי צריך את זה,הגענו הביתה אחרי נסיעה מלאה בהרהורים ובמחשבות ,יצאנו מהאוטו ועוד פעם הפפרצי הנדושים האלה עם השאלות שלהם על "ניידן"(נייל ועדן-יצא לי נדוש חוחוחו ואם יש לכם ריעיונות לשם שלהם ביחד אז תכתבו בתגובות ;) ) למה אני לא יכול לנהל חיי אהבה פרטיים? ולא לחלוק אותם עם כל העולם?להיות בן אדם רגיל שאף אחד לא מתערב ביחסיו בינו לחברתו? במקרה שלנו זה ה"אקסית"שלי,טוב..כנראה זה המחיר שבתהילה.. נכנסנו הביתה וכל הבנים ואני התיישבנו על הספה וראינו טלוויזיה,לא היה לי כוח להוריד את הבגדים או משו,וככה כל הבנים,אנחנו פדלעות זה לא משהו חדש. היא ירדה במדרגות עוד הפעם..אבל הפעם עם פיג'מה ואמרה לנו ללכת לישון,הקשבתי לעצתה אך הבנים חסרי חיים האלו נשארו שמה והמשיכו לראות כדורגל,צחקקתי והלכתי,החלפתי לפיג'מה כיביתי את האור התכסיתי במשיכה ומיליון שאלות צצו במוחי אבל הראשונה הייתה:האם עשיתי טעות?