האם ריקוד הוא מהות החיים בשבילי? פרק 2 חלק ג'

פרק 2 חלק ג' היה לי הרגשה מוזרה כאילו אני צריכה לספר לו ומאז ומתמיד הקשבתי לתחושות שלי וגם עכשיו הקשבתי וסיפרתי לנער שאת שמו אפילו לא ידעתי את עברי המצער. "כשהוריי נהרגו בתאונה כשהייתי בת 4 התחלתי לרקוד, הרגשתי שאני שוכחת מהכל והמצאתי ריקודים רבים וזה היה הסוד שי עד שיום אחד דילן ראה אותי ואמר לי שאני רוקדת ממש יפה, אני מכירה אותו מלא זמן אבל רק שתדע אתה הבן אדם השלישי שרואה אותי אי פעם רוקדת". הנער הביט בי בהלם , לאחר רגע הוא קד קלות בתיאטרליות ואמר "כבוד הוא לי", צחקתי ועשית חימום בשביל שאוכל לרקוד בלט, נעזרתי בקיר. הצלחתי מתוך ספרים רבים להבין איך מגיעים לגמישות שלמה. גרמתי לנער להתפלא עוד יותר ממני. הוא החליף דיסק בטייפ ושם שיר אחד, האזנתי לשיר פעם אחת וכשהוא התחיל אותו שוב רקדתי את הריקוד שהמצאתי כאשר האזנתי לקצב בפעם הראשונה שהוא השמיע לי את השיר. כשסיימתי לרקוד הוא מחא כפיים שנית והחמיא לי "מדהים שוב רקדת ללא שום טעות ואת גמישה ביותר, הייתי חייב לציין". הבטתי בו וקלטתי שאינני מכירה אותו כלל, שאלתי בחשש "מי אתה בכלל?", הוא צחק ולא ענה, שאלתי משהו אחר "אני יודעת שאסור לי להיות פה אבל ממש רציתי לרקוד ולפי מה ששמעתי…" הוא קטע אותי ושאל לפתע ברצינות "איזה שכבה את??" אמרתי בביישנות "אני מהשכבה הצעירה ביותר ואני ממש חדשה הגעתי לכאן אתמול". הוא נאנח ואמר "תמיד המוצלחים הם בשכבה הצעירה, כמו דילן", חייכתי חיוך רחב וצחקקתי לשמע שמו " הוא באמת מוכשר עזרתי לו להתאמן כשהיינו ב…" קפאתי לפתע, חשבתי לעצמי אל תגידי לו שלא יחשוב שאת מסכנה ומוזרה. הנער הרים גבה ושאל "התאמנתם ב?"לא עניתי והתחלתי לדפדף בדיסקים, ראיתי את השיר שאימא שלי אהבה לשמוע. מעיניי חמקה דמעה, ניגבתי אותה במהירות והושטתי לנער את הדיסק, הוא לא התווכח ושם את הדיסק בטייפ והפעיל. השיר התנגן ואני רקדתי, נתתי לכל הרגשות שלי הצער, העצב, השמחה לשטוף אותי והזיכרונות שלי על אמי צוחקת ביום הולדתי האחרון. כשנגמר השיר התאפקתי בכל כוחי ולא בכיתי. הנער דיבר בשקט "זה היה עמוק מאוד, השיר הזה יקר לליבך נכון?, אני אצרוב לך אותו על דיסק" הבטיח ל. הנהנתי ופשוט ישבתי בשקט. הנער הבין שלא ארקוד בקרוב ולכן ביקש "אני ממש צריך להתאמן אם תוכלי רק לזוז הצידה?" הוא לא סיים לדבר ואני זזתי והתיישבתי ליד המראות. הוא החליף לדיסק עם מוזיקת היפ הופ, היו לו שתי טעויות. כשהוא סיים הוא התנשף, הושטתי לו את הבקבוק מים שמצאתי במקרר. לא התאפקתי ואמרתי לו "יש לך שתי טעויות כשאתה מנסה לעשות סלטה תיישר את הרגליים ותכופף את רק לפני הנחיתה, וכשאתה עושה את התנועות שהם רגליים וידיים אל תפריד כי אתה גוף אחד". הוא הביט בי לרגע בעצבנות ואמר "למה שאת תלמידה כל כך חדשה וצעירה וחסרת ניסיון תגידי…" לאחר רגע הוא התעשת ושאל "מה אמרת?" חזרתי על דבריי שנית והוא רקד את הריקוד שוב. הפעם הוא לא עשה שום טעות. החמאתי לו, הוא שתק לרגע ואז הודה לי. הוא אמר לי "את מוזמנת מחר לבוא אחרי הלימודים שלך בזמן ארוחת הצהריים שלך, תוכלי לצפות בחזרה של הלקה, את יכולה להביא חברה אחת בלבד". חייכתי והודתי לו, לפני שיצאתי מהסטודיו הוא אמר את שמי "אליס!", הסתובבתי והוא אמר לי בחיוך שובה לב "היה נעים להכיר ואני מבטיח שמחר אציג את עצמי". משום מה תמיד אחרי שרקדתי לא הייתי עייפה, לא הייתי בן אדם שזקוק לשעות שינה רבות. הגעתי לחדר שעה לפני ההשכמה וסידרתי בשקט את המיטה, נכנסתי למקלחת והתקלחתי. כשיצאתי ראיתי שלילי בדיוק התעוררה, היא מלמלה "בוקר טוב.." ונכנסה למקלחת בשביל להתארגן. ישבתי וסירקתי את שערי מזמזמת לי שיר שמח, אספתי אותו לקוקו גבוה. לילי שסיימה כמעט להתארגן בחנה אותי ואמרה "שפכי הכול! לאן היו מועדות פניך בשעות הלילה המאוחרות?" צחקתי מדבריה ועניתי "רק רקדתי, אממממ.. בא לך לעשות משהו במקום לאכול צהריים ואז לאכול עם השכבות הבוגרות?", היא הנידה בראשה ואמרה "אסור לנו לאכול איתם". חייכתי באושר ותליתי את תיקי על כתפיי "ואם אני אומר לך שהוזמנו על ידי נער לצפות בחברי הקת הברקודה רוקדים והשגתי כרטיס כניסה לארוחה של הבוגרים מה תגידי?", לילי אמרה" הייתי אומרת שאת משוגעת ומשועממת או שאת מאמינה שאני עד כדי כך טיפשה ותמימה על הבוקר". צחקתי ואמרתי "אוכיח לך, אחרי השיעור הרביעי שזה סוף היום נלך לסודיו של הברקודה, טוב?" היא הנהנה והלכנו לאכול וללמוד.