פרק ארוך יחסית. אהבתי אותו ממש! קריאה מהנה!! :)

הבן של המורה הפרטית שלי … \ פרק 8+9 (שזה אומר.. פרק כפול וארוך במיוחד!!)

19/05/2013 670 צפיות אין תגובות
פרק ארוך יחסית. אהבתי אותו ממש! קריאה מהנה!! :)

נקודת מבט תובל:
"תובל.. מה היא עושה כאן?!" צרחה עליי אמא שלי כשראתה אותה ישנה במיטה שלי. "אאמ את מוכנה להרגע קצת?!" צעקתי "ושקט היא ישנה!" אמרתי לה "שקט.. הפרינססה ישנה.. אנחנו צריכים להיות בשקט!" התעצבנה אמא שלי. "תפסיקי אמא! היא משלמת לך מספיק כדי שהיא תוכל לישון כאן אחרי שהיא קיבלה מכה בראש וכמעט התעלפה!" אמרתי לה "איך הגעת אליה בכלל!? היא לומדת בחטיבה!" אמרה לי אמא "היא באה לתיכון! חברה שלה קראה לה היה מקרה חירום!" אמרתי לה "תובל.. למה אתה עושה את זה כל הזמן?" שאלה אותי אמא שלי וסימנה לי להתיישב לידה בספה. "עושה מה?" שאלתי והתיישבתי לידה. "אתה תמיד יוצא עם כל הבנות שאני מלמדת.. זה התחיל מאז שאתה בכיתה ז' שיצאת עם הילדה הזו שהייתה בכיתה ח'.. איך קראו לה?" היא מלמלה "מקנזי" אמרתי "ומאז אתה עושה את זה כל פעם" אמרה לי "איתה זה שונה אמא.." מלמלתי "אתה לא תנצל אותה בשביל לעשות את זה נכון?" היא שאלה אותי. "אמא.." מלמלתי "תובל.. אני רק בודקת. כי אתה כבר עשית את זה כמה פעמים עם תלמידות שלי. וזה נגמר לא טוב. הן עזבו ואז היה לנו פחות כסף!" אמרה לי אמא "אל תדאגי" מלמלתי וקמתי לכיוון החדר שלי. "עכשיו שקט אמא" אמרתי והסתכלתי עליה היא הנהנה וגלגלה את עיניה.
———————-אחרי כמה שעות——-
נקודת מבט הילה:
"אז.. מה המצב ביניך לבין תובל?" שאלה אותי עדי "בסדר.." מלמלתי "הוא ממש חמוד ונראלי שהוא מחבב גם אותי אבל.." מלמלתי ונעצרתי. "זה מה שאני חושבת שזה?" מלמלתי אני ועדי בהינו בשתי דמויות שמתנשקות. "זה תובל.." היא מלמלה "ועדן!" רתחתי מעצבים. "חייב להיות לזה הסבר הגיוני" אמרה עדי ומשכה אותי לכיוונם זה באמת הם. "תובל?" מלמלתי ודמעות כבר היו בעיניי זה לא שאנחנו זוג או משהו אבל, הייתי בטוחה שהוא מחבב אותי. אבל להתנשק עם עדן, עם החברה הכי טובה שלי. אבל גם יש לה חבר!. "משהו כאן לא הגיוני.." מלמלה עדי ברגע שהם הפסיקו להתנשק אני רצתי משם תובל בהה בעדן בהלם ואז הסתכל עליי "הילה!" הוא מלמל ורץ אחרי גם עדן רצה אחריי. הם רצו להסביר לי אבל אני לא הקשבתי.
———————-
נקודת מבט עדן:
"היי עדן" חייך אליי מיכאל, החנן של השכבה שמאוהב בי. "היי." מלמלתי והתקדמתי במהירות לכיוןן הפארק. "אני אוהב אותך! למה את לא יכולה להבין את זה!" צעק לי ואני המשכתי ללכת לא מסתכלת לאחור "יש לי חבר!!" צעקתי עליו ונכנסתי לפארק חיפשתי בעיניי מישהו שיכול לעזור לי וראיתי את תובל מדבר בפלאפון "אהה באמת?! אז למה לא ראיתי אותו בחיים?!" הוא שאל אותי "הנה.. זה החבר שלי!" אמרתי והקמתי את תובל ונישקתי לו את הצורה. וואו הוא מנשק ממש טוב. הילה זכתה. מיכאל ראה שאנחנו מתנשקים הרבה זמן והלך. כשהתנתקנו מהנשיקה ראינו שהילה ועדי עמדו מולנו הילה עמדה ובכתה ועדי בהתה בנו בהלם. הילה רצה משם עדי הסתכלה עליי במבט לא מאמין "הילה!!" תובל צרח ורץ אחריה ואני רצתי אחריו. אני חייבת להסביר לה.
————————–
נקודת מבט תובל:
דיברתי בפלאפון עם אמא שלי היא סיפרה לי על היום הנורא שהיה לה בעבודה. ראיתי את עדן באה מולי ואחריה הולך מישהו. אחרי כמה שניות כבר הייתי בנשיקה סוערת עם עדן שלא עזבה אותי. אבל.. זה לא הגיוני. היא עם ליאור. מה?! הבחור שהלך אחריה סוף סוף הלך והיא עזבה אותי הסתכלתי הצידה וראיתי את עדי והילה עומדות ובוהות בנו. הילה בכתה. מה?! יוו אני לא מאמין! היא הבינה לא נכון. שיט "הילה" צרחתי ורצתי אחריה עדן רצה אחרינו ננסה להסביר לה.
——————–
נקודת מבט עדי:
"וואו.. מה שהולך כאן.." מלמל אסף והתקרב אליי "היי" מלמלתי "היא ראתה אותם מתנשקים, אה?" הוא שאל ואני הנהנתי "בואי.." אמר ותפס בידי "לאן הולכים?" שאלתי "לשבת בספסל" אמר ושנינו התיישבנו על ספסל. "תסביר לי מה הלך כאן.." מלמלתי "אחרי עדן הלך איזה חנן מהבצפר שלנו, הוא מאוהב בה כבר שנה. היא אמרה לו שיש לה חבר ואז היא ראתה את תובל. היא נישקה אותו כדי להוכיח לו שיש לה חבר. ואז.. הילה באה. וראתה אותם" הוא אמר לי "אהה.." מלמלתי "את יודעת שאת נורא יפה?" שאל וליטף את שיערי "וואו אתה ישיר.." מלמלתי וזזתי קצת אחורה "מה את לא אוהבת אותי?" שאל והסתכל עליי בפרצוף עצוב "אני.. כן.." מלמלתי והתקרבתי אליו. הוא התקרב חייך אליי ונישק אותי. ווואו איזה יום מושלם!.
——————–
נקודת מבט הילה:
"עוף ממני!" צרחתי שתובל רץ אחרי "הילה.. זה לא מה שאת חושבת.." הוא מלמל לעברי ורץ אחרי. הגענו כמעט עד התיכון "הילה תעצרי!" הוא צרח נבהלתי מהצעקה שלו אז נעצרתי. "מה אתה רוצה?" מלמלתי וניגבתי את דמעותיי "אני רוצה להסביר לך.. זה לא מה שאת חושבת" הוא אמר לי "ואגב.. הוא בכלל לא חייב להסביר לך כי אתם לא ביחד או משהו.." אמרה עדן ושנינו הסתכלנו עליה במבט רצחני "טוב.. אני אשתוק.." היא מלמלה והלכה לכיוון שממנו היא באה, היא השאירה את שנינו לבד. "אני רוצה להסביר לך" אמר והסתכל עליי. "אני ועדן לא ביחד. היא עם ליאור. וגם.. היא נישקה אותי רק כי הילד הזה רץ אחריה והיא אמרה לו שיש לה חבר. ללי.. אני.. אני ממש מחבב אותך. ואני.. אני בחיים לא יעשה משהו שיפגע בך" אמר וליטף את שיערי. הסתכלתי עליו ודמעות עלו לי שוב "אל תבכי.." הוא מלמל ומחה את דמעותיי "אני אוהב אותך" הוא לחש והבטן שלי התהפכה והיו לי פרפרים בבטן. "את גם אוהבת אותי?" הוא שאל אחרי כמה שניות שלא עניתי לו. "כן.." מלמלתי והוא רכן לעברי ונישק אותי.
———————
"רגע.. אז אני רוצה להבין.. את עם אסף?" שאלה עדן את עדי ועדי הנהנה "ואת עם תובל?" שאלה אותי עדן ואני חייכתי "כנראה משהו טוב יצא מזה שנישקתי אותו" אמרה "אל תזכירי את זה.. לעולם!" אמרתי וכולנו צחקנו. סוף סוף היינו מאושרות. לא ידענו שאנחנו הולכות על חבל דק וכל שנייה אנחנו יכולות ליפול ממנו והכל ישתנה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך