הגבול בין אהבה לשנאה פרק 16

חג חנוכה שמח לכולםםם מתה עליכם קוראות אהובות שליייי מקווה שתהבו את הפרקקק:)
______________________________________________-
"כן כי זאת את"חשבתי
"קרובה עלי?"שאלה אלי
זאת את!!! מתי תביני את זה???
אלי כנראה חשבה קצת ולבסוף אמרה
"לוק עם זאת ליז אני ממש מצטערת אבל אני לא הולכת לעזור לך היא עם איתן והם כל כך מושלמים ואתה לא יכול להפריד בינהם בגלל ש-"התחילה לומר אני עצרתי אותה ואמרתי
"מה ליז? לא!"
למה היא חושבת על אחרות?? אני אוהב אותה תמיד אהבתי אותה
"אז מי?"שאלה
"זה לא יהרוס בינינו כלום?"שאלתי
"לא כיאילו זה לא יהרוס לפחות ככה אני חושבת את זה"אמרתי
"אוקי אז אני אספר לך אני מחבב אוהב א-"התחלתי לומר ואז נישמע דפיקה בדלת
מי זה מפריע לנו?!?!?
וואי אני הולך לכסח מישהו עד שעזרתי את האומץ לומר לה מישהו מפריע??
מי יודע מתי יהיה לי שוב את האומץ
"אני הולכת ליפתוח- תישמור את נקודת המחשבה הזאת"אמרה וקרצה לי צוחקת
היא פתחה את הדלת וראתה ילדה אחת
"המדריכה כיאילו אלי-יש מישהי בחדר מספר 98 שבוכה וצורחת כי נפל עליה הסולם של המיטות קימותים אנחנו צריכות אותך"אמרה הילדה
נאנחתי
זהו היא הולכת לצאת ואני לא הולך לספר לה ובגלל שאני מפחד כנראה שגם אני לא הולך לספר לה שהיא תחזור
"אוקיאני באה אני באה חדר מספר 98 לכי בנתיים ותגידו לבנותשאני באה"אמרה אלי וסגרה את הדלת
היא הלכה לשידה בזמן שאמרה
"אני צריכה ללכת מישהי-"
"שמעתי זה בסדר"אמרתי
"אתה תספר לי שאני חוזרת מבטיח?"שאלה
"כן כן"אמרתי בסוף
"פינקי סוור??(כיאילו הבטחת זרת)"שאלה
"כן"עניתי ולחצתי את הזרתות שלנו
היא לקחה מפתח מגנטי מהשידה ויצאה מהחדר
חשבתי לחכות לה
אז שמתי טלוויזיה אבל אני זוכר שחיכיתי וחיכיתי ולבסוף נירדמתי
~~~~~נקודת המבט של אלי~~~~~~~
אחרי שלוק הבטיח עם פינקי פרמס
רצתי לחדר מספר 98- ניכנסתי ישר אפילו לא דפקתי
ראיתי 4 בנות לחוצות שרק אחת מהם בוכה
היא דיממה מהראש
הלכתי עליה מהר
"אוקי בנות על תילחצו כולם להירגע… עכשיו אני רוצה שאת"אמרתי והצבעתי על בת אחת
"תלי ותדפקי בדלת של המורה שלכם ותיקראי לה לכאן"אמרתי
היא יצאה מהחדר והלכה ליקרוא למורה
"אוקי איך קוראים לך?"גניפר"אמרה הילדה
"הי גניפר אני המדריכה שלכם אלי-זוכרת?"שאלתי
היא הנהנה
"אוקי הכי חשוב זה שאת תפסיקי לבכות בואי נירגע… תספרי לי מה קרה"אמרתי בזמן שהלכתי להביא מגבת מהארון
לחצתי על הראש שלה
"אייייי"היא צעקה
ניסיתי להרגיע את הבנות הלחוצות
ישבתי ודיברתי איתם אחרי שמורה לקחה את הילדה שניפצעה למיון
הם היו לחוצות מאוד
ראיתי בצד העין שלי שהשעה כבר 3:30 בבוקר
הם הפסיקו לבכות
"אוקי בנות אני מבטיחה לכם שהכל ייהיה בסדר אבל עכשיו חשוב שתלכו לישון"אמרתי
"איך את רוצה שנלך לישון שחברה שלנו במיון?!"שאלה אחת הבנות
"בגלל שעכשיו אתם צריכות לחשוב עליה והיא הייתה רוצה שתישבו בחדר ותיבכו עד 3:30 בלילה?!"אמרתי
"הגיע הזמן ללכת לישון אני מבטיחה שהכל יהיה בסדר לילה טוב בנות"אמרתי הם ענו לי חזרה לילה טוב יצאתי וסגרתי את הדלת
הלכתי עייפה לחדר שלי פתחתי את הדלת
ראיתי את לוק ישן כבר
הוא היה ניראה טוב כיאילו היא ישן הוא ניראה ממש חמוד שהוא יושן
החלפתי לפיגמה במהירות וניכנסתי למיטה גם
נשכבתי לצד ככה שלא ראיתי את לוק
אני מחבבת את לוק חשבתי
אני באמת מחבבת אותו
פתאום הרגשתי יד על הבטן שלי שמושכת אותי
זאת הייתה היד של לוק
היינו במצב כפיות
קצת התפדחתי אבל בסוף שמחתי ונירדמתי
התעוררתי בבוקר בגלל שהרגשתי יד מורמת מעלי
"הי בוקר טוב…."אמרתי בחולמניות יתר
"הי אלי בוקר טוב"אמר לוק
"רגע אז איך היה אתמול? כיאילו מה קרה בסוף?"שאל לוק
"הילדה הלכה עם המורה למיון ואני נישארתי להרגיע את הבנות עד איזה 3:30"אמרתי מפהקת
"אוי אז את בקושי ישנת? אני הערתי אותך?"שאל לוק
"לא ברור שלא התעוררתי כי צריך לקום אנחנו מדריכים וזה כולל לקום לפני כולם ולעשות השקמה"אמרתי
מממש הייתי עייפה פיהקתי ולא יכולתי לקום מהמיטה
היא הייתה כל כך רכה
"אוקי אז לכי להתקלח תתעוררי קצת ואני אלך לעשות השכמה לכולם"אמר לוק הוא יצא מהחדר והעיניים שלי נעצמו שוב
התעוררתי אחרי איזה 2 דקות וניכנסתי להיתקלח
המים היו קפואים!!!
אבל ניכנסתי והתקלחתי בזריזות יצאתי והתחלתי להיתארגן במיכנס שלושתרבי מקופל וחולצת טי שרט לבנה
עשיתי לי צמה סינית ארוכה ציחצחתי שיניים וגמרתי את האירגונים
שכבתי במיטה עוד קצת רק ישבתי וחשבתי לעצמי
אני אמרתי שאני מחבבת את לוק-אני אני אלי דיוויס מחבבת את לוק
אנחנו שנאנו אחד את השני כל החיים שלנו רבנו ועשינו או לפחות הוא עשה ואני ניסיתי לעשות תעלולים אחד לשניה
מה קרה פתאום שאני מחבבת אותו?
זה בגלל שהו אאמר שהוא מחבב מישהי? אולי כי עד היום הדחקתי את זה והיום שהוא אמר את זה זה יצא החוצה?
המשכתי לחשוב לעצמי ואז לוק ניכנס
"את ערה" הוא אמר
"על מה את חושבת?"שאל
"אם עליך"אמרתי
"אתה אמרת לי שאתה תומר לי את מי אתה מחבב היום"אמרתי
"אה נכון"אמר לוק
נווו שיספר לי כבר!!!
הוא הבטיח שהוא יספר לי
"אה אחרי הטיול אני צריך ללכת לארגן את הכיתות תרדי שנוח לך"אמרת וסגר את הדלת
לסגור זה מילה נחמדה
הוא טרק וברח מהר ככול האפשר
וואו הוא ממש לא רוצה לספר לי…..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~נקודת המבט של לוק~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ברחתי מהחדר
אולי אתמול היה לי עוד אומץ אולי לספר לה אבל עכשיו ממש אין לי מה אני אומר לה??
לחצתי על הכפתור במעלית
"תשמור על המעלית"צעק איתן שמתי יד כדי שהדלת לא תוכל להיסגר
"הי גבר"אמר איתן
"הי"אמרתי החזרתי לו
"מה קרה?"שאל איתן
"יודע מה תישכח מזה איך היה אתמול?? איך היא קיבלה את זה?"שאל איתן
"היא לא"אמרתי
"מה זה אומר היא לא קיבלה את זה? היא כעסה התעצבנה?"שאל איתן
"לא היא לא קיבלה את זה כי לא אמרתי לה"אמרתי מגחך
"מה אתה נורמלי?!"שאל איתן
"אוווו גבר אתה נדפקת עכשיו"אמר איתן
"למה?"שאלתי
"לוק אתה זוכר מה אמרתי אתמול?"שאל
"מה אמרת?"שאלתי בבילבול מנסה להיזכר
"עם אני יכול לספר לחיז!"אמר איתן
שיט חרא!!
"וסיפרת לה?"שאלתי
"כן!!היא החריכה אותי וסיפרתי לה!!היא כל כל התלהבה היא הייתה אמורה לדבר איתה היום בבוקר!"אמר איתן
הדלת של הלובי ניפתחה
"לוק אתה חייב לספר לה"אמר איתן
"או שליז תספר לה והיא כבר ערה ואני מניח שגם בדרך לחדר שלך ושל אלי"אמר איתן
חרא ניכנסתי מהר למעלית ולחצתי על קומה 6 הקומה שלנו
המעלית עצרה בקומה אחד, קומה 2 והזמן עובר אין סיכוי שאני ישיג את ליז
יצאתי מהמעלית בקומה 3 ורצתי במדרגות
רצתי כמו משוגע הגעתי לקומה שלנו ורצתי לחדר פתחתי אותו וראיתי את ליז מדברת עם אלי
"ליז בואי"אמרתי מתנשף
"מה קרה לוק אתה חיוור ומתנשף"אמרה אלי
"אני צריך את ליז בואי ליז"אמרתי שוב
"אוקי נתראה בחדר אוכל נמשיך לדבר"אמרה ליז ובאב איתי החוצה
ניכנסנו למעלית
"סיפרת לה?"שאלתי
"מה?"שאלה ליז
"סיפרת לה? סיפרת לה שאני אוהב אותה?"שאלתי
וואו אני אמרתי שאני אוהב אותה
"לא עוד לא אמרתי לה"אמרה ליז
"אוקי מעולה אסור לך לומר"אמרתי
"לא למה?"שאלה ליז
"היא החברה שלי והיא גם תירצה לדעת"אמרה ליז
"אבל לא אני צריך לספר לה זה צריך לבוא ממני לא ממך"אמרתי
"אוקי אז יודע מה אני נותת לך היזדמדות-יש לך לספר לה עד היום בלילה "אמרה ליז
מה היא עושה לעזזל?!
"אוקי עד היום בערב אני אספר לה"אמרתי הגעמו לקומה של הלובי וליז יצאה
ואני עליתי חזרה לחדר
פתחתי את הדלת ובאותה שניה גם אלי
"הי עכשיו אני בדרך ללובי מה קרה שחכת משהו?"שאלה אלי
"אותך – השארנו אותך לבד"אמרתי והיא צחקה
לפחות היא צוחקת והיא לא חושדת בכלום… עכשיו יש לי לדבר איתה עד השקיעה…
או להרחיק את ליז ממנה עד השקיעה…….
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~נקודת המבט של אלי~~~~~~~~~~~~~~

___________________________________________
3+תגובות ואני ממשיכההה:*