הגבול בין אהבה לשנאה פרק 17

אוקי אולי אני בלחץ או משהו אבל אני חושדת בלוק
הוא ניכנס חזרה לחדר בדיוק שאני יצאתי
"הי עכשיו אני בדרך ללובי מה קרה שחכת משהו?"שאלתי
"אותך- השארנו אותך לבד"אמר לוק צחקתי
איזה חמוד היציאות שלו הוא בכלל מושלם….
אבל למה הוא לקח את ליז?? מה הוא מסתיר? הפסקתי לצחוק הוזזתי את לו מהדלת ונעלתי אותה
"יאללה בוא נרד ללובי"אמרתי הלכנו על המעלית ניכנסנו פנימה וירדנו במעלית ללובי
"אז הספקת לישון עוד קצת?"שאל לוק
"כן תודה"אמרתי
"לפחות ישלכם מסלול קל היום"אמר לוק
"כן קל אבל ארוך"אמרתי
"לנו יש קצר אבל קשה ברמות"אמר לוק
"אבל מגיעים באותו זמן נכון?"שאלתי
"כן"ענה
"תגיד למה לקחת את ליז? כיאילו אנחנו היינו באמצע משהו"אמרתי
"אהה סתם רציתי לדבר איתה על משהו"אמר לוק
"על מה?"שאלתי
"סתם"הוא אמר
"נו לוק תספר לי!! וגם לא סיימנו את השיחה של אתמול"אמרתי בזמן שיצאנו מהמעלית
הלכנו לכיוון התלמידים"נכון אני צריך לספר לך"אמר לוק
"אחרי שנחזור נדבר על זה בסדר?"שאל הנהנתי
כולם כבר חיכו ואני עליתי לאוטובוס עם ליז ועם כל הבנות ולוק ואיתן עלו עם הבנים
התחלנו ליסוע ואני התיישבתי ליד ליז
ליז הייתה בפלאפון היסתמסה בעצבנות
"מה קרה?"שאלתי
"כלום" היא אמרה וסגרה את המסך של הפלאפון
"אוקי את מסמת בעצבנות משהו קרה"אמרתי ולקחתי לה את הפלאפון
"לא אאאא לאא וממש לא"היא אמרה ולקחה לי את הפלאפון
"אוקי את אף פעם לא מסתירה ממני דברים ובמיוחש לא את הפלאפון שלך"אמרתי
"עכשיו אני יושעת שאת מסתירה משהו"אמרתי וניסיתי לחטוף לה את זה בחזרה
רק שלא הצלחתי…
הגענו על המקום והוצאנו את כולם מהאוטובוס
התחלנו בטיול הרגלי
הכל מישור וירידות-קליל
"הפסקת אוכל"אמרתי כולם התיישבו מתחת לעץ הגדול ביותר שכיסה אותנו מהשמש
כולם התחילו לשתות ולאכול
הוצאתי את הפלאפון שלי והתחלתי לצלם תמונות של התלמידות ושל ליז
"אוחח לפלאפון שלי ניגמר הזיכרון אפשר את שלך ליז?"שאלתי בתמימות
"כן קחי"אמרה וחייכה עלי
המשכתי לצלם כדי שהיא לא תחשוד היא גם קצת צילמה אותי ואז התחלתי לחטט
המורה ליאת המורה איילת איתן אמא לוק
הודעה ניכנסת ב8:30 בבוקר
זה אותו זמן שעלינו לאוטובוס!!!
ניכנסתי לתוך ההודעה
"אלי לא יודעת אז אסור לך לספר!"
"אוקי אז איך אתה תספר לה על זה? יש לך זמן עד הערב"
"אני יודע אני מתכנן משהו נחמד"
"אני מקווה בשבילך שאתה תהיה…."
"מה את עושה?!"שאלה ליז ולקחה לי את הפלאפון שלה מהיידים שלי
"אםםםםםם כלוםםם"אמרתי
"אלי את לא יכולה לחטט בלי רשות"אמרה ליז בעצבים
"סליחה סליחה" אמרתי
"נו אז מצאת מה שחיפשת?"שאלה ליז
"לא הייתי באמצע לקרוא"אמרתי והתחלתי לצחוק
ליז התחילה לצחוק איתי גם
"למה את מדברת עם לוק? מה הוא רצה?"שאלתי בזמן שהיא עדיין צחקה
היא הפסיקה לצחוק
"כלום"אמרה
"אוקי זה לא כלום-הוא אמר משהו על זה שאסור לך לספר לי משהו—-"אמרתי מדרבנת אותה לדבר
"אז אסור לי לספר לך"אמרה באותה נימת דיבור
"נו את רצינית איתי ליז?! אנחנו החברות הכי טובות אנחנו לא מסתירות שום דבר אחת מהשנייה!"אמרתי
"נכון ואני לא מסתירה שום דבר!"אמרה ליז
"כן את כן! את לא מספרת לי!"אמרתי
"כי לוק אמר שהוא יספר לך ועם הוא לא אז אני כן"אמרה ליז וכאן השיחה ניגמרה
"ממשיכים עכשיו עד סוף המסלול קדימה"אמרתי וזירזנו את הבנות
המשכנו עד לסוף המסלול ועלינו על האוטובוסים חזרה לבית מלון לזמן החופשי שיש עד ארוחת ערב
אני החלפתי לביקיני רשמתי פתק ללוק
"לוק אם אתה מחפש אותי אני בבריכה"שמתי לו את זה על הדלת הלכתי ודפקתי על הדלת של ליז
"אני יורדת לבריכה רוצה לבוא?"שאלתי
"כן תני לי להיתארגן"אמרה ניכנסתי לחדר שכבתי על המיטה של איתן וליז והייתי בפלאפון שלי
עברו 5 דקות וליז אמרה שהיא מוכנה וירדנו ביחד לבריכה
רק למדריכים מותר להיכנס לבריכות אז יכלנו לעשות מה שאנחנו רוצות בלי לדאוג שמישהו יפתח את הראש בטעות
אנחנו התישבנו על כיסאות שיזוף
אני סידרתי את המגבת על הכיסא שמתי קרם שיזוף ומשקפי שמש
ליז שכבה על הגב והיסתמסה בפלאפון עם מבט עצבני
"מה קרה?"שאלתי
"שלחתי ללוק הודעה"אמרה ליז
"למה?"שאלתי לא היסתכלתי עליה אפילו עדיין הייתי עצבנית
"שהוא צריך לספר לךמה שאסור לי לספר לך איך שהוא חוזר כי אין סיכוי שאני נותת לו לגרום לי ולחברה הכי טובה שלי לריב"אמרה ליז וסגרה את הפלאפון
"איזה חמודה את"אמרתי וקמתי וחיבקתי אותה
"אבל זה לא באמת שרבנו רציני וזה יפריד בינינו זה סתם היה ריב טיפשי"אמרתי
"אני יודעת אבל בכל זאת"אמרה ליז היא קמה לקחה את היד שלי ואמרה"יאללה לבריכה"
הלכנו לגקוזי וניכנסנו פנימה
יחסית היינו במקום עם צל אז היה קר וחם ביחד היה נחמד מאוד
והיינו שם לבד אז יכולנו לדבר
"אז אליאנה מה את חושבת על לוק?"שאלה ליז ואני צחקתי
אף אחד לא קורא לי אליאנה
"הוא חמוד"אמרתי
"חתיך וכולי אבל מה את מרגישה כלפיו?"שאלה ליז
"אני מחבבת אותו"אמרתי
"הוא מדהים… אף פעם לאחשבתי שזה מה שאני אחשוב עליו כיאילו תמיד שנאתי אותו שנאת מוות רבנו והכל ואז הבנתי שאני אוהבת אותו… תמיד אהבתי"אמרתי
"וואו אליייי זהו זה לכי תגידי לו את זה!"אמרה ליז
""אבל זה אבוד הוא אוהב מישהי אחרת"אמרתי
"הוא מאוהב במישהי וזהו אין למ מה לומר לו .. וחוץ מזה עם אני אומר מה זה יעזור לי? הוא כן שונא אותי"אמרתי
"לא אין סיכוי שהוא שונא אותך אלי-אי אפשר לשנוא אותך!"אמרה ליז
"כולם אוהבים אותך ואני בטוחה שגם הוא אוהב אותך"אמרה לי ליז
"את צודקת! אני אלך עליו ואומר לו הכל!! ומה עם הוא לא אוהב אותי?אני אליאנה דניאלס"אמרתי
"כן!"עודדה אותי ליז
" אני יפה חכמה ואני מאוהבת ולי יש את האומץ ללכת לומר לו !"אמרתי והגברתי את הכל
"כן!!!"המשיכה לעודד אותי ליז
"למרות שיש סיכוי שזה הולך להיגמר לא טוב"אמרתי בקול מבואס
"לא זה לא!! לכייי עליוו"אמרה ליז
"אבל אני בכלל לא יודעת עם הם הגיעו"אמרתי מתרצת
"בואי ניבדוק"אמרה ליז יצאנו מהמים הלכנו על הכיסאות שלנו
היא חייגה לאיתן
"הי מותק תגיד הגעתם?"שאלה ליז
"כן מעולה"אמרה
"הם כאן"היא אמרה בתנועת שפתיים
"רוצי לחדר שלכם!"סימנה לי ואני רצתי
אני התחלתי לרוץ לעבר המעלית לחצתי על הכפתור והדלת ניסגרה
"אה אתם בדרך לבריכה?"שאלה ליז וגירדה את הראש
עליתי במעלית חיכיתי וחיכיתי שהדלת תיפתח כבר אני ארוץ לחדר
אני אדבר עם לוק
אני אומר לו שאני אוהבת אותו
אני לא אומר לו שאני אוהבת אותו
אני כן אומר לו שאני אוהבת אותו
אני לא אומר לו שאני אוהבת אותו
אני כן אומר לו שאני אוהבת אותו
אני אומר לו שאני אוהבת אותו זהו אני אומר לו!
אני לא אומר לו שאני אוהבת אותו
אני כן אומר לו שאני אוהבת אותו
אני לא אומר לו שאני אוהבת אותו אני לא אין לי אומץ…
די אלי את מסוגלת! פקדתי על עצמי
הדלת ניפתחה ואני רצתי על החדר
פתחתי אותו עם המפתח
"לוק???"שאלתי
לא היה שום קול
אולי הוא בחדר שת ליז ואיתן?? חשבתי
יצאתי מהחדר ורצתי לחדר שלהם
"לוק איתן תפתחו את הדלת!!"אמרתי
לא היה שום קול ושום עונה
מה הם לא שם?
טוב אז נחזור לליז….
הלכתי על מעלית לצחצתי על הכפתוק וחיכיתי
מעלית אחת הגיעה ניכנסתי עליה לחצתי על הכפתור של הבריכה הדלת שלי ניסגרה אבל שמעתי את הציפצוף שהדלת של הדלת השנייה ניפתחת
ירדתי על הלובי והלכתי על הדלת של הריכה פתחתי אותה והתיישבתי בכיסא שלי
ראיתי את איתן ואת ליז מתנשקים במים
הייתי רוצה שזה מה שיהיה לי עם לוק רגע איתן כאן?! אז איפה לוק?!
__________________________נקודת המבט של לוק________________