הגבר שהרס את חיי !! – פרק 13

2010
" אוף אני לא מאמינה שאת עוזבת אותי ואני לא יראה אותך יותר " אמרתי לה בעצב בזמן שאני והיא מסתובבות בקניון ומבלות את יום האחרון שלנו ביחד .
" כן , אני מאוד יתגעגע אלייך אלי שלי " אמרה וחיבקה אותי חזק , " אני לא מאמינה שאת נשארת פה לבד , בלעדיי " אמרה לי והביטה בי בעינייה החומות שלה .
" איך אני יסתדר בלעדייך , את תמיד היית לצידי בכל דבר שחוויתי את חווית איתי " עניתי לה והחזקתי לה את היד חזק .
אני זוכרת בכיתה ח' שהמורה רצתה לעשות לי חיסון ופחדתי למוות והיא הייתה לצידי מחזיקה לי את היד כדי שאני לא יפחד , היא כמו אחות תאומה שלא הייתה לי .
והדבר שאני לא אשכח שאני והיא יצאנו למועדון בפעם הראשונה בכיתה יא' והיא דחפה אותי בכוונה לאיזה בחור כדי שאני ישתחרר וירקוד ושלא ישב כמו בול עץ במועדון וזה באמת עזר כי הוא לקח את ידי ומשך אותי לרקוד איתי , הסתכלתי עליה במבט עצבני והיא פשוט חייכה וקרצה לי .
"אליי , הלווו " אמרה לי מיכל בזמן שנופפה את ידיה לעברי , " סתם נזכרתי על הדברים שעשינו " אמרתי לה בחיוך והיא חייכה לעברי חיוך גדול וחיבקה אותי חזק חזק .

" אליאנה אני רוצה להגיד לך משהו " אמרה לי מיכל בזמן שישבנו בבית קפה ושותות את הנס קפה שהזמנו . " מה קרה ? " שאלתי אותה והסתכלתי עלייה במבט לא מובן . " אני מקווה שאת לא מתחרטת שאת נשארת פה לבד ועוד עם וייל " אמרה לי ברצינות רבה .
" מה זתומרת מיכל ? את לא אוהבת את ויל ? " שאלתי אותה בזמן שקירבתי את הכוס לפי כדי לשתות מימנה .
" אני לא יודעת אלי , פשוט הוא לא בא לי טוב בעין " אמרה לי בקול צרוד וחלש , הסתכלתי עליה ולא מבינה מה היא נזכרת להגיד לי את זה בדקה התשעים שהיא לא אוהבת את ויל .
" אני סומכת עליו מיכל , אני חושבת שאני מכירה אותו אולי אנחנו רק חודש אבל אנחנו מאוהבים באחד בשני , למה את אומרת לי דבר כזה בדקה התשעים ? למה לא אמרת לי את זה לפני ?? " שאלתי אותה בקול עצבני , הרגשתי איך הדמעות מתמלאות בעיניי . לא מעכלת את מה שהיא אמרה לי . " לא אליאנה זה לא מה שאני התכוונתי , פשוט לא רציתי להרוס לך את מה שיש לך איתו " אמרה לי בקול רגוע ותפסה את ידי . " אני חושבת שהוא פשוט לא מתאים לך זה הכל , אני מרגישה שיקרה לך משהו רע איתו ואני לא רוצה לראות אותך בוכה ומאוכזבת " אמרה לי בדאגה והביטה בי . נאנחתי בקול לפני רגע חשבתי שהכל מושלם ועכשיו הכל התפרק . שתקנו לכמה דקות אף אחת לא דיברה , רציתי לעכל את מה שהיא אמרה לי , אולי היא באמת צודקת ואני לא רואה מזווית אחרת אבל זה ויל זה הבן אדם שנכנס לליבי בחוזקה .
" אני מבינה את הדאגה שלך מיכה אבל אני נשארת בלב שלם ואני מאושרת עם ויל ואני יודעת מי הוא , אולי לא הכרת אותו טוב כמו שאני מכירה אבל הוא באמת בן אדם מקסים " אמרתי לה והסתכלתי לתוך עיניה .
" אם את בטוחה כל כך אז אני שמחה עם זה אליי , אני אוהבת אותך ואני לא רוצה לריב איתך פשוט הייתי צריכה להגיד לך לפני שאני טסה לישראל " אמרה לי .
" זה בסדר , אני אוהבת אותך !! " אמרתי לה וחייכתי לעברה חיוך אמיתי .
" טוב יאלה צריך לזוז עוד כמה שעות אני צריכה להיות בשדה תעופה " אמרה לי בחצי חיוך ובחצי עצב .

" הכל בסדר אלי " שאל אותי וייל כשנכנס לחדרי , שתקתי לא ידעתי מה להגיד לו . הוא התקרב אלי וירד לברכיו ככה שגבוה שלו הייה בשווה לשלי והסתכל לתוך עיניי הירוקות ופשוט שתק הוא ידע מתי אנחנו צריכים לשתוק ולא לדבר הוא פשוט הבין אותי דרך העיניים .
הוא תפס את מותניי והשכיב אותי עליו ככה שראשי היה על החזה שלו ושמעתי איך הדפיקות עולות ויורדות לפי הקצב .
הוא ליטף את גבי לאט לאט ונישק את שערי , " אליי את יודעת שאני פה ולא משנה מה יקרה " אמר לי בלחש והצמיד אותי אליו עוד יותר . הרגשתי מבולבלת כלכך לא ידעתי על מה אני עצובה על זה שמיכל עוזבת או שביכלל על מה שהיא אמרה לי עליו היא גרמה לי להיות מבולבלת ולהתחיל שוב פעם לחשוב על מה שאני עושה .
הרגשתי איך דמעה יוצאת מעיניי ומרטיבה את החולצה שלו , הבנתי דבר אחד שאני באמת אוהבת את ויל וזה לא משנה באמת מי הוא בסוף כי הרגשות בחיים לא יוכלו להשתנות וזה ישאר תמיד .