Roni123
להגיב.

הדם שלי הוא הדם שלך#9#

Roni123 01/06/2016 719 צפיות תגובה אחת
להגיב.

נקודת מבט אלינור

—יאלה מאמי בוא נלך לקסטרו.
—טוב.אמר בקול מותש , אוף אני סקרנית.לגבי אריאל ורוני האם הם השלימו? טוב אני יתקשר אליה.
—רוני.
—מה?.
—השלמתם?
—איזה קסקסה.
—יופי , טוב נו השלמתם אני סקרנית כי חסר והוא בגד בך!.
—כן תרגעי, אבל אני כועסת עליך ועל איתי אתם לא אמרתם לי כלום על לין.
—כן רוני אנחנו מצטערים נורא חשבנו שזה יפגע בך.
—תודה, אחותי.
—אין בעד מה.
—תביאי לי את איתי.
—טוב.

—הלו.
—איתי!
—אני כועסת עליך בטירוף למה לא סיפרת לי על לין.
—כי רוני לא רצינו שזה…
—טוב אלי סיפרה לי , ואני ואריאל השלמנו אז אל תדאגו.
—חסר לו והוא היה בוגד בך!
—בסדר .
—איתי עכשיו הולכים לקסטרו.
—טוב תרגעי. וגיחחתי.

נקודת מבט אריאל

אני כל כך שמח קיבלתי את הקטנה שלי בחזרה, זה כמו לקבל את האוויר שלך חזרה.
הרגשתי משהו שונה בגוף שלה , היא ישבה והיא הייתה הדבר הכי קל בעולם.
—רוני למה את לא אוכלת?
—כי שלא היית הייתי בדיכאון ולא יצאתי מהחדר.
—חכי חכי מה היה בבית.
—אני מחכה.
—טוב רוני בואי נסע כבר מאוחר ולא נעים לי ככה להידחף.
—איזה חמוד! אתה.
—תודה על המחמאה.
—אבל חמוד זה מחמאה.
ונתנה לי נשיקה באף.
—מה עם נשיקה באזור אחר בפנים?.
ואז היא נתנה לי נשיקה בלחי וקמה ממני.
אז ישר אני משכתי אותה מהיד אלי הרגשתי שהיא ניסתה לשלוט בנשיקה , אבל רק אני יכול.
—את עכשיו שלי.
—אני תמיד היה שלך.
ויצאנו ונסענו שלחתי הודעה לאלינור:
~אלינור יצאנו ונעלנו את הבית , השארנו את המפתח מתחת לשטיח.
~טוב.

—הגענו.אמרתי והיא הייתה בשוק.
—מה קרה?
—מה זה הסירחון הזה והבלאגן הזה.
—רוני רק לא עשיתי כביסה .
—זה מספיק בלאגן וסירחון.
—איזה היסטרית.


תגובות (1)

המשךךךך

01/06/2016 19:03
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך