הדרך שבא אהבתי אותך פרק 8

אמי נכנסה לבית ואני לגמרי התרגשתי. לא ראיתי את אמי בערך שנה וחצי. אנחנו חברות הכי טובות מאז שאנחנו בחיתולים. היא פשוט מהממת עם שיער ארוך חום ועיניים חומות. הפנים שלה מתוקות, והעור שלה ממש חלק ונעים. נתתי לה חיבוק ענקי. וגם היא חיבקה בחזרה. ״בואי שבי!״ אמרתי עם חיוך ענקי על הפנים שלי. היא עקבה אחריי לסלון ושתינו התיישבנו על הספה.

״לא באת לבקר״ היא אמרה והרימה את הגבות וכיווצה את השפתיים לכיוון אחד.

״חשבתי שנעלמת, כל השאר חשבו ככה. כמעט כולם מהבצפר עזבו לקולג׳ כבר. כל כך הרבה אנשים סיימו את הלימודים מוקדם, חשבתי שאת אחת מהם״ היא אמרה בכינות. ״אבל אני כל כך פאקינג מתרגשת שאת פה! יש לנו כל כך הרבה להתעדכן״ אמרתי וחייכתי מאוזן לאוזן

לא הבנתי כמה אני מתגעגעת לאמי עד עכשיו. היא החברה הכי טובה שלי ועשינו הכל ביחד. אפילו למדנו איך ללכת לשירותים באותו שירותים בזמן אחד. היא הנועזת ואני יותר החמודה מביננו.

מסתבר שהיא הולכת לאונבירסטת בראון, ואח שלה הקטן ג׳ייק עדיין מסתבך בצרות מכל המתיחות שהוא עושה לאנשים. אני זוכרת שפעם אחת הוא סידר שיפול לי חבילת סוכר שלמה על הראש בדיוק שיצאתי מהמקלחת. זה היה היום הכי הורא בעולם; לא הצלחתי להוציא את כל הסוכר מהשיער שלי לפחות במשך שבועיים. כל כך כעסתי על הילד הזה וזה היה כשהוא היה בן 12, עכשיו הוא בן 16, למרות שאפילו שהוא נהיה ממש חתיך, אני יודעת שהוא מסוגל לדברים יותר נוראיים עכשיו.

סיפרתי לה איך הלך לי בפריז וכמה שהתצוגות אופנה היו מדהימות. היא נדהמה מהסיפורים שלי, ואפילו סיפרתי לה מה קרה בתצוגת אופנה הסודית, ואיך איזה דוגמנית נפלה באמצע מסלול.

ואז הפנים שלה נהפכו לרציניות. היא הסתכלה למטה ונשכה את השפתיים שלה, ״אז.. איך את וג׳ון מסתדרים?״ היא שאלה במהירות

התחלתי להילחץ, בלעתי חזק את הרוק בגרון, ״אנחנו בסדר למה את שואלת?״ שאלתי והקול שלי התקשה.

״אממ….אני לא סיפרתי לך אף פעם אבל…..״ היא אמרה עם מבט רציני

״נישקת אותו?״ שאלתי במיידי

היא ניהרה את הראש שלה והייתה בשוק. ״ברור שלא, לעולם אני לא הייתי עושה לך את זה!״ היא אמרה והחלו כמעט שליםול לה דמעות מתוך העיניים.

״אז מה?״ שאלתי אותה בסקרנות

״תמיד הייתי דלוקה עליו, ורציתי אותו כל כך וקינאתי בך לכל כך הרבה זמן. ואני רק רוצה שתדעי שאני אוהבת אותך ואני רוצה שתהיי מאושרת. ולא הייתי צריכה מעולם להרגיש ככה ואני כבר לא. אבל זה משהו שתציד רציתי לספר לך… אז אני מספרת עכשיו״ היא אמרה עם נשימה עמוקה וארוכה.

היא עיכלה את מה שהיא אמרה וחייכה. ״את יודעת שאת החברה הכי טובה שמישהי יכולה לקבל״ אמרתי וצחקתי.

היא נראתה מבולבלת וכל מה שהיא שאלה היה ״למה את לא כועסת?״ היא שאלה בזהירות

״לא פעלת עליו. הרגשת דברים שאמרת שאת לא מרגישה יותר. וסיפרת לי, ברור לי שזה היה צריך לקחת זמן, אבל בסוף סיפרת לי. כמו שאמרתי את החברה הכי טובה שמישהי יכולה לקבל.״ אמרתי. היא ניגבה את הדמעות הקלות מהפנים שלה וחיבקה אותי, חזק. רק צחקתי והחזקתי אותה קרוב אלי

״גם את לא ראה בעצמך את יודעת?״ היא אמרה

״דא״ אמרתי וצחקתי. זה מילה שאנחנו אומרות על כל דבר אחת לשנייה מאש שאנחנו קטנות

״היי היידי מוכנה ללכת?״ שמעתי את ג׳ון צועק תוך כדי שהוא ירד במדרגות. התסכלתי על אמי שנראתה טיפה מסמיקה, אבל אני לא יכולה לדעת אם זה מרוב שצחקנו כל כך הרבה או בגלל שג׳ון בדיוק נכנס לחדר

״רוצה להצטרף אלינו לעשות משהו?״ שאלתי את אמי

אבל היא רק הסתכלה למטה ועשתה לא עם הראש. ״מה דעתך שנעשה משהו מחר?״ היא שאלה ונעמדה.

״כן ברור״ אמרתי והיא הלכה לכיוון הדלת

״אני צריכה ללכת להתארגן קודם, ואז נוכל ללכת״ אמרתי לג׳ון

הסתכלתי עליו והוא כבר היה מוכן עם בגדים והכל, הוא חייך אלי וחייכתי בחזרה. הרגשתי מזוייפת כשהשארתי את החיוך הזה על הפנים. ״אז לאן מתחשק לך ללכת בייב?״ הוא שאל ולקח לעצמו משקה, והוא אפילו לא טרח לשאול אותי אם אני רוצה אחד

הלכתי לכיוון המדרגות ונעמדתי על המדרגה הראשונה לפני שהסתובבתי ואמרתי ״גלידה״. במבוכה. אני רוצה גלידה כל הזמן לאחרונה בגלל שלא אכלתי גלידה טובה כבר שנה וחצי בערך. רציתי את הדבר האמיתי.

״האהוב עלייך, עוגיות וקרם נכון?״ הוא שאל והתיישב על הספה והתחיל לזפזפ בין הערוצים שבטלוויזיה.

שמרתי את הכעס בפנים, פעם שעברה הוא לא את מקום הגלידה האהוב עלי ואמרתי שזה סילאס ומאדיי כדי להכעיס את קיידן. בגלל שהאמת זה היה בן אנד ג׳רי וקיידן ידע שזה המקום גלידה האהוב עלי. אז פשוט חייכתי ואמרתי ״כן ברור…נשמע טוב״ ואז עליתי לחדר שלי כדי להחליף בגדים ואחזתי חזק במעקה ומנסה לא לצעוק את ליבי אליו.

התחלתי להתארגן בחדר, לבשתי חצאית שהיא קצרה מקדימה וארוכה מאחורה והיא דיי גבוה, מעל הפופיק בצבע בורדו וגופיית בטן של מעצבים עם בד מיוחד לבנה עם פתחים יפים מאחורה, אני חיבת להגיד שהיא עושה לי גוף ממש יפה.. מכל הצדדים. עמדתי ללבוש נעלי עקב שחורות בדיוק שמשהו משך לי את העין. זה היה השרשרת שקיידן נתן לי. נעלתי את הנעליים ולקחתי את השרשרת ביד… כנראה הורדתי אותה כשהייתי שיכורה בליל המסיבה.

היא הייתה עדיין נעולה, היא הייתה עדיין חלקה ויפה, והאבן הנוצצת באמצע עדיין זרחה. האבן הזכירה לי את העיניים של קיידן, מה שגרם לי לחיוך רחב על השפתיים תוך כדי שבהיתי בשרשרת.

״עדיין יש לך את זה״ שמעתי קול אומר

התסובבתי וראיתי את קיידן נשען על המעקה של הדלת. הפנים שלו הראו את העצב והכעס שעדיין נשארו בתוכו. ״ברור שיש לי את זה עדיין״ אמרתי עם חיוך קטן על השפתיים.

״למה נישקת אותי במסיבה? מה הקטע של להוביל מישהו לשם כשאת אחרי זה תלכי לבכות לאח הקטן שלהם?״ הוא שאל והכל שלו צורם. הוא נכנס לחדר, והקירבה של הגוף שלו אלי עדיין גרם לי להרגיש את ההרגשה במסיבה, הנגיעות שלו, והנשיקה.

התקרבתי אליו ושמתי לו את השרשרת ביד, ״אתה יכול לעזור לי לשים אותה בבקשה?״ שאלתי, והסתובבתי עם הגב אליו והזזתי את השיער הצידה לחלק אחד של הכפתיים. זה הזכיר לי את הפגישה שלנו במזווה, רק שהפעם רציתי שמשהו יקרה ביננו.

המגע של היידים שלו על הצוואר שלי גרם לעור שלי להפוך לעור ברווז ואז הוא במהירות נעל את השרשרת מסביב לצוואר שלי. ואז הוא נשען קרוב אל האוזן שלי , גרם ללב שלי לדפוק חזק והוא לחש ״תבחרי, אני לא הולך להיות הבחור שפוגע באח הקטן שלו יותר. אני לא אהיה הצעצוע שלך.״ הוא לחש לי באוזן. הוא שיפשף לאט את היידין שלו מהצוואר שלי כל הדרך מהזרועות שלי ויצא מהחדר.

הפנמתי במהירות את מה שהוא אמר. הוא צודק; אני לא יכולה לגרום להורים שלי להיות מאושרים ובאותו הזמן לגרום לעצמי להיות מאושרת. אני רוצה להיות עם קיידן, למרות שהוא ארבע שנים מעליי, אני עדיין אוהבת אותו ואני רוצה אותו עם כל ליבי. אבל אני יודע שאני לא יכולה לקבל את החבר המושלם (מבחוץ) ואת האהבת חיי באותו זמן. קיידן הוא לא צעצוע, הוא אמיתי ואני רוצה אותו ולא את ג׳ון.

אז עשיתי את הדרך למטה במדרגות וניפגשתי עם ג׳ון בסלון ועזבנו לאכול גלידה. כשהוא שוב הסתבך עם ההזמנה של הטעם גלידה שלי. משם הלכנו לבאולינג ונהננו. ולמען האמת באמת כייפנו, התחלתי לראות את הג׳ון שהכרתי. וזה הפחיד אותי, הוא יכול להשתנות ולהיות הגבר שאני אוהבת ובחירת הוריי?

או שאני אבחר את הבחור עם עייני האוקיינוס הכחולות?