הורדת המסך שלה , עונה 2 – פרק 11

״נמאס לי כבר מהמזדיין הזה, איתי התחתנת לא?״ צרחתי עליה .
״ יונתן מה אתה רוצה ממני???״ היא צרחה גם בעיניים מבריקות.
״את מתחרטת שהתחתנת איתי נכון? שלא התחתנת איתו״ אמרתי נצמד אליה מעט והולך אחורה.
״אתה רציני עכשיו?״ היא שאלה בדמעות.
״כמה ימים כבר כמה ימים , שאת בקושי מסתכלת עלי , מאז שאמרו לך שנולדה לליאור המכוער הזה ילדה״ אמרתי צורח.
היא הביטה לצדדים מלטפת את בטנה ההריונית של החודש השביעי, רק לא מביטה לתוך עיני.
״נגמר לי מכל זה הילי , אני משתדל כבר שלושה ימים , בולע רוק , יודע שאת מלאה בהורמונים וכל דבר מערער לך תמצב רוח,אבל אני לא מסוגל יותר לכל זה , נשבע לך״ אמרתי בקול שקט יותר וכנוע .
״אני מצטערת , אני לא יודעת מה קרה לי״ היא מלמלה בידיים פתוחות ״אולי קנאתי שלהם זה בא בקלות אחרי חודשיים של חתונה ולי הזריקו כל מיני חומרים״ .
״את מוכנה לבדיקה ?״ שאלתי כשכבר לא היה לי כוחות לענות לה.
״יוני אני מצטערת״ היא אמרה מביטה בי בעיניים עצובות.
״הילי תני לי להרגע , בואי נסע לביקורת רופא״ אמרתי בשקט טוחב את המפתחות לכיסי ביחד עם קופסת הסיגריות.
נכנסנו למכונית בשתיקה , מתיישבים בתוכה במתח , התנעתי את האוטו אחרי היאבקות איתו.
״כוסעמק״ פלטתי בעצבים.
״יונתן תרגע״ היא אמרה מה שעוד יותר הרתיח את דמי.
״הילי חלאס״ אמרתי נותן פול גז .
המתנו ברמזור כשאני מנענע את רגלי השמאלית במהירות , דבר המעיד על העצבים שבי.
לפתע הרגשנו מכונית הולמת בחוזקה באחורי המכונית שלי .
הילי צרחה צרחת בהלה והחלה לבכות , סובבתי את ראשי למכונית שהיתה צמודה לשלנו והלמה בה מעט בחוזקה , אלה היו זוג נערים שהביטו בי במבט מפוחד.
״הילי תנשמי איתי״ פתחתי את דלתה משחרר את החגורה.
״יוני… הילד״ היא הביטה בי במבט חרד אוחזת בבטנה כשהדמעות זולגות לאורך פניה,הוצאתי בקבוק מיים מהמכונית והרטבתי את פניה נותן לה ללגום.
״בני זונות״ מלמלתי מתרחק ממנה וצועד למכונית שלהם .
״תגיד לי יבן זונה אתה לא רואה?״ תפסתי בחולצתו של הנער במושב הנהג.
״אני…״ הוא גמגם ובזווית העין קלטתי בקבוק בירה לידו.
״שתית אה, ימזדיין?״ אמרתי ״יש לי אישה בהריון באוטו ואתה שתית״
״אדוני אתה בעלה של האישה במכונית?״ שמעתי והסתובבתי למראה שוטר מאחורי
״כן״ פלטתי משחרר את חולצתו של הנער בחוזקה.
״אנחנו מפנים אותה לבית חולים, היא בהתקף חרדה וזה מסוכן לעובר״ הוא אמר.
הרגשתי איך הלב שלי פועם בחוזקה מהפחד,רק לא לאבד את הילד…