החופשה הכי לא חופשתית שהייתי בה ~פרק 15~

כן , דיי פחדתי . יובל ומיקה לא היו שם איתי , ובסך הכול אפשר להגיד שלא ממש הכרתי שם מישהו .
טוב , אשלי והחבורה הזאת שלה – כן , הם ממש נחמדים . אבל מזמן כבר הבנתי שלאשלי ולמאי יש כמה תכונות משותפות , ואחת מהן – שתיהן נורא מקובלות .
כבר ידעתי מראש , בטח כולם במסיבה יכירו את אשלי .
יכול להיות שזה יהיה מעצבן , לכול פינה שנלך יגידו לה שלום , ואותי בכלל לא יכירו .
אבל מצד שני , אם אני אסתובב איתה בטח אני יכיר את מי שהיא מכירה , ואז במסיבה הבאה שתהיה אני אוכל לזהות אותם גם , ולהיות איתם .
התקדמנו לכיוון המסיבה . אשלי הביטה בי כמעט כול הדרך , והחזיקה לי את היד .
"היי ," היא אמרה לפתע . "הינה ניק ושובל ."
שובל וניק ישבו על ספסל מחובקים , וניק דיבר . הוא כנראה לחש , כי לא שמענו מה הוא אמר – גם לא כשהתקרבנו אליהם .
"היי ," אשלי אמרה . ניק השתתק .
"היי אשלי !" שובל נעמדה וחיבקה את אשלי. "נוגה !" היא חייכה וחיבקה אותי .
היא לבשה שמלת מיני צמודה בצבע כחול עמוק , ושיערה הארוך היה מפוזר .
"היי ," אוסטין הצטרף וחיבק את ניק , ואז את שובל . ואז רון נדחף , כרגיל .
"היי שובל , ניק ." הוא נתן כיף לניק ואז חיבק את שובל .
ניק ושובל החליפו מבטים מבויישים .
"אוי .. הפרענו לכם ?" אשלי שאלה .
"האמת היא .."
"מה פתאום !" שובל קטעה את ניק . "בואו נלך ! יש מסיבה שמחכה לנו !"
"אוקיי !" אשלי צחקה . כולנו הלכנו ביחד , ונכנסנו למסיבה .
ברקע נשמעו שירים קצביים , ועשרות נערים ונערות נראו בכול מקום . רובם רקדו על הרחבה הצבעונית , חלקם ישבו ליד הבר , אחרים אכלו וכמה זוגות הסתובבו בחוץ , ישבו ליד הים או התמזמזו .
אשלי אמרה לי משהו , אבל לא בדיוק שמעתי כי הסתכלתי על רון . הוא לחש משהו לאוסטין . אוסטין הנהנן וניגש אלי ואל אשלי .
"היי , נוגה – אני יכול את אשלי שנייה ? יופי ." והוא גרר אותה משם עוד לפני שהספקתי לענות .
"טוב אני ידבר איתך אחר כך !" אשלי קראה אחרי והם נעלמו לתוך רחבת הריקודים .
"שובל-" הסתובבתי אחורה , אבל שובל לא הייתה שם .
"היא הלכה עם ניק … את יודעת , לרקוד ." רון נעמד מאחורי . הסתובבתי . הוא קרץ וחייך .
"אולי תפסיק עם זה ?" שילבתי ידיים .
"להפסיק עם מה ?" הוא היתמם .
"אני ראיתי שאמרת לאוסטין שילך עם אשלי ." יישרתי את השמלה .
"חשבתי שסוף כול סוף אני אוכל לדבר איתך ." הוא ליטף את לחיי . מיהרתי להוריד את היד שלו .
"טוב ." הסכמתי . "בוא נגמור עם זה כבר ."
הוא תפס בידי ונכנסנו למבנה . ראינו שם חבורה של בנות , שצחקקו . כשעברנו לידן הן השתתקו , ונעצו בי מבטים . הן התלחששו , ושמעתי כמה מהן :
"ואוו , איך היא השיגה אותו ."
"יש לה מזל ."
"בטח אשלי סידרה לה ."
חיות בסרט .
בתוך המבנה היה את הבר , את האוכל והמון אנשים שדיברו .
"איך אתה מתכוון שאני אשמע אותך כאן ?" צעקתי , כדי שישמע אותי למרות המוזיקה והדיבורים .
"יש כאן מקום !" הוא צעק . הוא גרר אותי למדרגות . עלינו למעלה . היו שם כול מיני ספות , שגם עליהן ישבו נערים . חלפנו על פניהם , ונכנסו לאיזה חדרון שהיה שם . רון סגר את הדלת .
היה שם דיי שקט , ויכולנו לדבר בטון נורמלי ולשמוע אחד את השני .
"סוף סוף קצת שקט ." מלמלתי והתיישבתי על ספה שהייתה שם .
"כן ," רון התיישב לידי . "וגם פרטיות ." מה שתגיד .
"טוב , מה רצית להגיד ?" אמרתי בשיעמום .
"את בטח זוכרת שבכול יום היית מקבלת פתקים , וכול מיני דברים ." הוא פתח .
"למה אתה מתכוון ?" התבלבלתי .
"נו , את יודעת … מהמעריץ הסודי ." הוא הביט ברצפה , וחייך בביישנות .
אוי לא , רק אל תגידו לי שמה שאני חושבת נכון .
"כן ." אמרתי .
"טוב … אני מכיר אותו ." נשמתי לרווחה . מכיר אותו … זה אומר שזה לא הוא .
"וואלה !" חייכתי . "מי זה ?"
"זה … זה הייתי אני ."