החופשה הכי לא חופשתית שהייתי בה ~פרק 24~

נשארו עוד יומיים עד למסיבה .
אשלי ושובל לא מדברות אחת עם השנייה, למרות שאשלי מנסה כול הזמן אבל שובל רק מסננת.
כמעט ולא נפגשנו מאז מה שקרה, רק אשלי באה אלי למלון לראות סרט או שהלכנו לים.
אבא של אוסטין נתן לו שני כרטיסים לקורס גולשים, אז אוסטין הזמין את רון והם חוזרים משם הערב.
אשלי התקשרה אליי כמה פעמים, כדי לספר לי איך שובל סיננה אותה הפעם ואיך קשה לה בלעדיה.
"היא הייתה אמורה לישון אצלי לפני המסיבה. הזמתי סרט במיוחד. נוגה מה לעשות?" אשלי יללה באוזני.
"היא פשוט סוערת עכשיו, תני לה להירגע." אמרתי.
"אבל זה היה לפני שלושה ימים!"
"אבל תחשבי מה עבר עליה ביום אחד; אלינור, החברה הכי טובה שלה, כועסת עליה, ניק נפרד ממנה והוא לא רוצה לראות אותה בכלל, אין לה עם מי ללכת למסיבה והיא חושבת שכול זה קרה בגלל אחת החברות הטובות שלה." הסברתי.
"בגללי." היא אמרה. "מה יהיה אם-"
"אבל זה לא באשמתך, אשלי." קטעתי אותה. "את חשבת שפרד ינשק את אלינור, זוכרת?"
"נכון…" היא נרגעה לאט לאט.
"ואם רק תסבירי לה את זה הכול יירגע!" אמרתי.
"אולי את צודקת.." אשלי מילמלה. "אבל איך אני ידבר איתה? היא לא עונה לי בכלל."
"אולי…" חשבתי. ואז הבנתי. "אולי לא אנחנו צריכות להסביר לה."
אשלי הביטה בי במבט מוזר.
"למה את מתכוונת?"
"אני מתכוונת שלא אנחנו נדבר איתה, אלא מישהו אחר." חייכתי.
"אוקיי," אמרה.
"מישהו שהיא תענה לו." אמרתי.
ואז אמרנו שתינו יחד: "ניק."
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אז מה שאת מנסה להגיד, זה שפרד הוא זה שנישק אותה, וזה היה רק משימה." ניק נשמע לא משוכנע.
"אה.. תעבירי לי." לחשתי לאשלי שתיתן לי את הטלפון כדי שאוכל לנסות לשכנע אותו.
"ניק," אמרתי. "זאת נוגה. אני יודעת שזה נשמע לא אמין, אבל זו האמת! שובל אוהבת אותך, לא את פרד ולא אף אחד אחר. אני ואשלי, היינו בטוחות שפרד אוהב את אלינור בכלל, אז ציפינו שהוא ינשק אותה, לא את שובל."
"הילד זבל הזה…" ניק מלמל. "מה שאני יעשה לו…."
"לא!" קראתי. "זה גם לא באשמתו."
"את אמרת שהוא נישק אותה! ולא אכפת לי איזו משימה זו הייתה או… או-"
"ניק," התפרצתי לדבריו. "פרד לא רצה לנשק אותה. הוא ידע! הוא ידע שזה לא בסדר, ובמיוחד לא לעשות את זה לאחד החברים הטובים שלו. הוא אמר 'אני לא בטוח לגבי זה..' אבל אנחנו היינו בטוחים שהוא רק מתבייש לנשק את אלינור, כי פחד מהתגובה שלה. לא ידענו שהוא אוהב את שובל."
שתיקה.
"הבנתי…" ניק אמר בשקט. "הבנתי הכול."
אשלי חייכה וחיבקה אותי.
"אוי.. שובל…" הוא אמר ביאוש. "היא בטח רוצה למות… מסכנה שלי. היא צדקה ואני טעיתי."
"אז מה אתה הולך לעשות?" אשלי אמרה.
"אני לא אספיק לבוא עוד היום… אני מחוץ לחוף, אצל סבתא שלי. גם אשלי הייתה אמורה לבוא והיינו צריכים לחזור ביחד ביום של הנשף." הוא אמר בתסכול.
"אז אל תבוא עוד היום." אמרתי. "אולי תתקשר אליה?"
"לא…" הוא אמר. "יש לי רעיון אחר…"