החופשה הכי לא חופשתית שהייתי בה ~פרק 5~

לקחתי את תיק השינה שלי ואת תיק בית הספר (אני ישנה אצל מיקה) ויצאתי החוצה בדרכי אל ביתה.
נכנסתי למעלית.
וואי, כיף למישל. היא ומייקל נהנים ביחד. ממש. כול היום הם ביחד…
אני רוצה גם. אבל אין אף אחד שאני יכולה לדמיין את זה עליו. אם כבר, אז הילד הזה- קוראים לו בן. הוא מכיתה י', שנה מעלי.
המעלית עצרה בקומה אפס. יצאתי ממנה, פתחתי את דלת הבניין ויצאתי החוצה.
לפתע הבחנתי במשהו שהיה תקוע בתיבת הדואר שלנו.
זה היה מכתב, שעליו מצויר לב גדול, ועל המעטפה היה כתוב בכתב מזעזע: "לנוגה, פסגת חלומי."
טוב, אחי. אהא. פסגת חלומך.
אפילו לא פתחתי את המכתב, פשוט זרקתי אותו לפח ציבורי שעמד שם ברחוב, והמשכתי ללכת.
בכול אופן, בן הוא האופציה היחידה שאני יכולה לחשוב עליה.
יש עוד כמה בנים חתיכים בבית הספר, אבל רובם הם מסוג החתיכים שדומים לטיפוס של רון.
כן, אני יודעת שהיופי זה לא מה שקובע- אבל יש לי חולשה לחתיכים (כמו לכול בת אחרת.), אבל כבר הזכרתי שאני לא הולכת להתקרב לאנשים שהם כמו רון? חבל שהבצפר שלי מלא בכאלה.
אבל, אני באמת מרגישה שאני לא מצליחה להתאהב באף אחד. פשוט באף אחד!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אז, מייקל אצלכם?" מיקה סגרה את דלת חדרה ואני התיישבתי על הפוף הכתום והנעים שיש לה בחדר.
"כן," עניתי. "ולא יכולתי להישאר שם."
"הם ביחד כול הזמן, נכון?" מיקה התיישבה על המיטה שלה. "את יודעת, הוא ומישל."
"כן, הם נפגשים כול הזמן." אמרתי. "לא נפרדים בקושי."
"רגע, הוא בא אתכם לחוף?" מיקה שאלה.
"לא." עניתי. "אבל שמעתי את מישל מדברת עם חברה שלה אצלנו בבית, והיא אמרה שמייקל ועוד שני חברים שלו יבואו במיוחד."
"מה חברים שלו יעשו שם?" מיקה שאלה.
"מה שבנים עושים בחופשים בחוף." אמרתי.
"אה."
"כן."
"טוב."
"תגידי, רוצה לראות קצת טלוויזיה?"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;;
אחרי שעתיים וחצי של טלוויזיה, המון תמונות וצחוקים, אני ומיקה החלטנו להזמין פיצה ולראות סרט.
"איזה סרט את רוצה?" מיקה שאלה וחיפשה על המקרר את המגנט עם המספר של הפיצה.
"לא יודעת, אני אבדוק במוקלטים." אמרתי והלכתי לחדרה.
העברתי לרשימה של המוקלטים, ומיקה נכנסה בדיוק לחדר.
"כן, עוד אחד עם עגבניות. מתי זה יגיע? אוקיי, תודה רבה. ביי." היא נתקה.
"זה יגיע עוד חצי שעה." היא אמרה וחטפה את השלט מידי.
"היי!"
מיקה ירדה למטה ברשימה ממש מהר, אפילו לא הספקתי לראות את השמות של הסרטים.
"מה את עושה?!" שאלתי. "אני לא מספיקה בכלל לראות את הסרטים שיש."
,או, הינה זה. מצאתי." היא לחצה על הסרט כדי שנוכל לראות את התקציר.
"10 דברים שאני הכי שונאת אצלך?" שאלתי. זה היה השם של הסרט.
"בת דודה שלי באה אלי אתמול והיא הקליטה את זה. היא אמרה שהיא ראתה את זה במסיבת פיג'מות, ושזה ממש יפה." מיקה אמרה והביטה בי. "אז, את רוצה?"
"אף פעם לא ראיתי את הסרט הזה קודם, והוא נשמע יפה. אז יאללה!" חייכתי.
"טוב, בואי נלך להכין פופקורן." מיקה אמרה ושתינו הלכנו למטבח.
הכנו 2 שקיות, וזה הריח ממש טוב.
"יש לי חולשה לפופקורן." מיקה הריחה את השקית וחייכה.
הפיצה הגיעה, ותוך דקות ספורות אני ומיקה כבר ישבנו על המיטה שלה עם פופקורן, פיצה ושתייה.
הסרט התחיל.