החופשה הכי לא חופשתית שהייתי בה ~פרק 6~

הזמן עבר מהר מהמצופה. ציפיתי שביום האחרון ללימודים היום יעבור באיטיות, אבל זה דווקא לא קרה.
השיעור האחרון של היום כבר הגיע לסופו, וכולנו חתמנו על הספרי מחזור.
בדיוק כשסיימתי לכתוב את השורה האחרונה בספר של פיליפ שפרד, המורה אמרה לכולנו להחזיר את ספרי המחזור שאצלנו למי שהספר שייך לו, אז חתמתי את שמי והלכתי לשולחן של פיליפ.
פיליפ הוא דיי חנון. תגידי שאני רעה, אבל הוא פשוט כזה. אתם מבינים, הוא מהסוג של האנשים שעוד לא הבינו שכבר לא לובשים שלייקעס, סריגים עם כפתורים ממוצעים, מכנסי טרנינג עם שרוכים באיזור ההוא ומשקפים עגולות בגודל של פומלה.
"הינה, זה שלך." הנחתי לו את הספר על השולחן. פיליפ לא הפסיק לפלוט ריר, וזה היה דיי דוחה.
"את- , תגידי, אממ.. נוגה, תשמעי-" הוא התחיל לגמגם. "נוגה את- רוצה אממ, לצאת איתי בשישי-"
אבל הצלצול קטע אותו. הו, תודה לך אלוהים.
לקחתי את התיק שלי, את הספר מחזור ואת האייפון.
כולם רצו החוצה. יובל ומיקה באו אליי ותפסו בידי.
"בואי!" יובל צחקה ומשכה אותי לדלת.
"נוגה!"
הסתובבתי. זה היה רון.
"יש לי משהו חשוב להגיד לך." הוא חייך. לא, זה לא עובד עליי. יש לי חופשה שמחכה לי. אדיוס!
מיקה, יובל ואני רצנו החוצה. כול הרחבה שמחוץ לבית ספר הייתה מפוצצת בתלמידים.
נעמדנו.
"זה הולך להיות הקיץ הכי טוב שהיה." מיקה חייכה ושלושתינו התחבקנו.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"נוגה!" טיילור יצא מהחדר שלו ושל אמא בחיוך. "יוצאים עוד מעט, תתארגני, תחליפי בגדים אם את רוצה."
הנהנתי והלכתי לחדר. שמתי את התיק על השטיח והורדתי נעליים.
סוף סוף! השנה הזאת נגמרה, ואני יכולה לשים הכול מאחוריי.
פתחתי את הארון, והוצאתי גופייה ורודה בהירה ושורט ג'ינס שקניתי עם מיקה ויובל, והלכתי לחדר של מישל כדי לשאול אותה אם אני יכולה לקחת את הנייק הוורודות שלה.
לקחתי את הבגדים והלכתי לחדר שלה.
"מישל?" אמרתי ופתחתי את הדלת.
היא ומייקל ישבו על המיטה שלה והתמזמזו. מישל הבחינה בי והתנתקה ממייקל מיד.
"יכולת לדפוק!" היא נעמדה. הבטתי בה ובמייקל ונכנסתי פנימה.
"מה?" היא שאלה. "את ממש מפריעה."
"רק רציתי את הנעליים הורודות שלך." אמרתי. "זה יתאים לי לבגדים." הראיתי לה את מה שבחרתי.
היא פתחה מגירה ושלפה את הנעליים. "קחי." היא הושיטה לי אותן. "ותסגרי את הדלת."
"טוב, טוב." אמרתי ויצאתי החוצה.
"נוגוש, את מתארגנת?" אמא בדיוק עברה במסדרון. "יוצאים עוד מעט."
את זה תגידי למישל, אני לא בטוחה שהיא יודעת את זה כי היא בדיוק בולעת את הלשון של חבר שלה.
"כן, אני מתארגנת." אמרתי ונכנסתי לחדר שלי.
התלבשתי, נעלתי את הנעליים ועשיתי קוקו גבוהה. לקחתי משקפי שמש ושמתי אותן על הראש.
שמתי גם שרשרת ארוכה עם תליון של משקפיים, וטבעת שכתוב עליה: love .
יצאתי מהחדר והלכתי למטבח. המזוודה שלי הייתה שם.
"אני מוכנה, אמא, מתי יוצאים?" שאלתי. חשבתי שיוצאים ישר כשאני ומישל חוזרות מהלימודים…
"כשמישל תהיה מוכנה." אמא אמרה. אוקיי, היא תהיה מוכנה בקרוב.
"מישל!" פתחתי את דלת חדרה.
היא ומייקל עדיין התנשקו.
"נוגה!" היא נעמדה שוב. "אמרתי לך כבר אלף פעם-"
"מישל אנחנו רוצים לצאת." אמרתי. רציתי כבר להגיע לשם, להירגע ולהיכנס לבריכה.
מישל הביטה עליי ואז על מייקל, ואז היא אמרה "אני רק נפרדת ממייקל."
מייקל נעמד. "נראה לי שכדאי שאני אלך." הוא חיבק את מישל והם התחילו שוב להתנשק.
גלגלתי עיניים.
הם התנתקו.
"אני אבוא, עוד יומיים. אני אתקשר אלייך." מייקל נישק אותה על המצח, ואז בפה. היא נישקה אותו בצוואר ואני יצאתי מהחדר.
"בואי כבר." אמרתי. היא ומייקל יצאו והלכנו למטבח.
"בואו, הנסיעה ארוכה." אמא אמרה.
טיילור לקח את המזוודה שלו ואת המזוודה החדשה של אמא.
אני לקחתי את המזוודה שלי, ומייקל לקח את המזוודה של מישל.
ירדנו למטה במעלית, ונכנסנו למכונית. מישל חיבקה את מייקל, וכשהוא בא להגיד לה ביי, היא חזרה להסתער על הפה שלו. גלגלתי עיניים.
טיילור הכניס את המזוודות לתא האחורי.
אמא נכנסה לשבת מקדימה, אני נכנסתי לשבת מאחורה וטיילור התיישב ליד אמא.
כרגיל, כולנו מחכים למישל.
מייקל התנתק ממנה (בהתקשות רבה.), ולחש לה משהו באוזן. היא נכנסה למוכנית והתיישבה לידי.
מייקל סגר את דלת המכונית, ומישל נופפה לו. התחלנו ליסוע.
"אתם נפרדים רק ליומים, את יודעת." סיננתי לעברה.
"כשיהיה לך חבר שאת באמת אוהבת, את תביני." היא אמרה והביטה בחלון.
"אני לא רוצה אחד כזה." שיקרתי.
"את צריכה." מישל אמרה. "תאמיני לי."
חיברתי את האוזניות לאייפון והפעלתי את רשימת ההשמעה של ג'סטין ביבר.
אולי מישל צודקת. אולי אני באמת צריכה מישהו.
אלוהים. בבקשה, תעשה שהוא יבוא.
וכשהוא יבוא, תעשה שאני אדע שזה הוא…