החזרה הביתה
החזרה הביתה
נדייה כשהיא כל כך מרוגשת כשהיא סמוקת לחיים מחזיקה את העוגה אשר נתבקשה להגיש לילדיה וכן את שקית הבגדים ויחד עם אלון צועדים לעבר האוטו הקטן שכה מוכר וכה אהוב עליה.
בשלט רחוק פתח את הדלת שליד הנהג ונדייה נכנסה פנימה והוא עשה סיבוב והתיישב במקומו.
"היכן את גרה נדייה" ??????? " "שכחתי, אני מבולבלת אני מרגישה לא נוח עם עצמי אני פשוט לא מסוגלת לקלוט מה קורה אתי וכיצד הצלחתי כל כך להתאהב בך עד כלות".
"נדייה המשיך אלון אנשים מתאהבים כל יום כל שעה כל דקה ברחבי העולם הגדול, יש אהבות רגילות ויפות ויש כאלה גנובות ומרטיטות את הלב"
"מרטיטות את הלב אך מה עם המצפון מה לעשות איתו האם להחביא אותו האם להתעלם ממנו???????? מה לעשות אלון מה לעשות אלון?????? ודמעות ניגרו משתי עיניה השחורות והגדולות".
"נדייה אל תבכי בבקשה שכחת שהיום זה יום הולדתי"?????
"לא שכחתי ענתה מתוך הבכי המר אך אני מבקשת שתעוץ לי עצה כיצד להמשיך לחיות מה לעשות איתך מה לעשות עם המשפחה המקסימה שלך מה לעשות עם שנינו מה לעשותתתתתתת"
"בואי ניתן לזמן לעשות את שלו אני אוהב אותך מעמק לבי , התאהבתי בך מהרגע הראשון שראיתי אותך ואת לא יכולת לראות אותו כי לא הכרנו כלל באותו זמן, הדחף להמתין לך ולהסיע אותך אלי הביתה ולהחזיר אותך מביתי היה גדול ממני לא הצלחתי להתעשת ולהמשיך בחיי"
אני מבין היטב את תחושותייך כי תחושותי זהות לחלוטין עם שלך אנא אל תבכי אנא בבקשה והכל יהיה בסדר."
"אלון אני שוקלת בכל הרצינות להתפטר מירמיהו 50 לא אוכל לשאת את העלבון הצורב שחשה בלבי כלפי בני משפחתך המקסימים"
"לא חלילה אל תעשי את זה התאומים שלי אוהבים אותך כל כך וכמובן גם אסתי שלא לדבר על חמותי , אני מבטיח לך כי לא אגיע למחסום בבקרים ולא בירמיהו בשעות אחה"צ מבטיח לך ואת מצידך צריכה להבטיח לי כי לא תתפטרי"!!!!!!!!!!!.
"תודה אלון"
הוא המשיך לנסוע לעבר ביתה ולבבות שניהם פעמו כאילו הן בריצת מרתון.
מעט לפני שהגיע למחסום עצר אלון את האוטו הסתובב לעבר נדייה ליטף את שערותיה הארוכות שהיו פזורות והגיעו כמעט עד מתניה, חייך אליה נישק קלות על מצחה והמשיך בדרכו.
לאחר מספר דקות עצר את האוטו ליטף את הלב הקטנטן שהעניק לה במתנה והחמיא לה כמה הוא הולם אותם. "אני יודעת שהוא הולם אותי אני יודעת שמרגע זה ואילך חיי יהיו קשים והמחשבות עליך ואהבתי אליך והמצפון שלרגע מנסה לברוח כל אלה יהיו קשים ביותר אך זה המצב, החיים לא תמיד קלים ונעימים.
"נדייה בואי ניפרד עכשיו אל תתעמקי יותר מדי ונראה מה ילד יום."
"מחר אתה לא בא נכון?"
"כך ביקשת ואני מכבד את בקשתך"
"תודה והיא יצאה מהרכב ומיהרה לעבר המחסום"?
המשך יבוא
תגובות (2)
לפעמים כן ולפעמים לא אך בסיפור הזה היא אכן כואבת :( תמשיכי
מירי אהלן מתוקה היכן נעלמת ???? הכל בסדר איתך ????? אוהבת בקי ♥♥♥