החייל שלי מחיל המודיעין -פרק ארבעים ואחד

הרגשתי שוב כאב חד ואפילו חזק יותר "אחח"צעקתי. והתקשרתי מהר לזוהר."זוהר…אני חושבת שאני יולדת"התחלתי לרעוד מפחד
"איפה את בבסיס??"שאל בהיסטריה
"כן כן!אחחח"צעקתי בגלל ששוב הרגשתי ציר חזק "בוא מהר!הייתה לי ירידת מים וכואב לי!"צעקתי
"אני בא מאי אני בא!"אמר "אני מוציא את האמבולנס מהחנייה וכבר אצל אל תזוזי!!"הזהיר
"איי כואב לי!"צרחתי אני לא מאמינה אני יולדת!אני יולדת בת!! אחת המפקדות נכנסה בהיסטריה ושאלה מה קרה "אני יולדת !יש לי צירים"אמרתי לה כולי רועדת
"אוי !אני מזמינה לך אמבולנס!"אמרה
"זה בסדר קראתי כבר לזוהר..אשמח אם תעשי לי טובה..תתקשרי לבעלי… "ביקשתי והיא התקשרה זוהר רץ מהר למשרד
"בואי מאי"אמר
"זוהר אני לא מסוגלת!! "בכיתי כי כאב לי
"עילאי בדרך אלייך!"אמרה המפקדת
"לאן אמרת לו לבוא?"שאל זוהר את המפקדת
"לבסיס"אמרה
"לא!! שיבוא לתל השומר!"נזף בה בהיסטריה
"תרגע ומהר"צעקה
"יש לי פה חיילת יולדת!"אמר תתקשרי אליו ותעזרי לי להוביל את מאי לאמבולנס!"אמר לה בלחץ היא התקשרה אליו ואמרה לו להגיע לתל השומר
"בואי מאי!"אמרה המפקדת
"אני לא מסוגלת!!!אני מרגישה שהיא יוצאת לי"בכיתי שהם הובילו אותי לאט לאט
"חכי אני אקרא לחובש השני וניקח אותה על אלנוקה תחזיקי אותה"אמר זוהר והתקשר לחובש השני בכיתי מהכאבים מהתרגשות ולחץ…תוך חמש דקות החובש הגיע והשכיבו אותי על אלונקה הם הכניסו אותי לאמבולנס והתחילו לנסוע "מאי אני צריך לבדוק לך פתיחה"אמר זוהר
"לא לא אל תיגע זה כואב!"צרחתי בבכי
"אבל מאי…אני חייב לבדוק את זה….שנדע איפה אנחנו ונוכל לדעת מה קורה..אם היא יוצאת?"שאל וניסה להרגיע
"אני מרגישה שהיא יוצאת!!"בכיתי "אני רוצה את אמא שלי לידי עכשיו ואת עילאי"
"מאיוש תרגיעי הכל בסדר חמודה "אמר ולקח כפפה ובדק לי את הפתיחה
"אייי!!"צעקתי
"סליחה מאי..אבל את בפתיחה של חמש אצבעות…זה היה מהר..כנראה שהיא התחילה לצאת כבר ממזמן.."אמר
"אני יולדת?"שאלתי
"עוד חצי פתיחה ..זאת אומרת שתהיי בפתיחה של 10"אמר זוהר .הייתי לחוצה כל כך …חכיתי כבר לראות את הבת שלי ..
.אבל איפה שהוא פתאום לא הרגשתי מוכנה בכלל להיות אמא
… זה קשה,זה מפחיד אני לא יודעת מה לעשות …. אני פתאום מתחרטת
…אבל אני יודעת שברגע שאראה את הקטנה שלי אני הפחדים יעלמו ואני אהייה כה מאושרת שיש לי מלאכית קטנה משלי..פשוט גוזל קטן.. תהייה לי גורה קטנה שתמיד בליבי תהייה תינוקת קטנטנה ומתוקה…
עילאי התקשר אליי ואמר שהוא מחכה לי בבית החולים ..הצירים מתקדמים ופתאום פקק תנועה!!! מה עושים?כל הדרכים שם חסומות!!איך אני אלד?עוד שנייה אני יולדת ואני מרגישה שאני מתה !!
זוהר מנסה להרגיע אותי ולתמוך בי אבל אני נכנסת ללחץ ובאמת בוכה..
.התקשרתי לאמא שניסתה להרגיע..והיא אמרה שגם היא בדרך לתל השומר.
..כבר שעה שאנחנו תקועים בפקק המטורלל הזה ואני אמורה ללדת !!! אמאלה!!אני כל כך פוחדת!!! ולפתע..אני מרגישה כאב כל כך חזק! "זוהר!!!אני חושבת שהיא יוצאת!!"אני בוכה מכאב וצורחת זוהר בודק את הפתיחה אבל פתאום הוא מכריז "מאי אני מרגיש את הראש שלה!!"
"אמא מה עושים !!מה עושים??"צרחתי בהיסטריה
"קודם כל תרגיעי ומהר!לחץ לא יעזור לך את חייבת לנשום!!"אמר
"מה לנשום אני יולדת פה ואני לא בבית חולים!! "
"אני בקורס חובשים למדתי ליילד !אז תרגיעי בבקשה .."הוא שם כפפות נקיות וניסה להרגיש את הראש שלה
"זוהר כואב לי!"
"אני יודעת חמודה ..את עושה דבר כזה!אל תלחצי עד שאני אגיד לך!"
"אני לא מסוגלת…אני לא רוצה ללדת"בכיתי
"מאיוש התינוקת רוצה לצאת!"אמר זוהר וחייך "עוד רגע תהייה לך מלאכית קטנה ביידים "הפקק החל להשתחרר והאמבולנס נסע בשיא המהירות תנמיך את המהירות!אני מיילד את מאי"אמר לנהג והנהג הוריד את מהירותו החובש השני הכין כמה דברים בשביל התינוקת .."מוכנה מאי?"שאל זוהר
"לא לא!!!"בכיתי "לא רוצה !"בכיתי
"מאי ללחוץ עכשיו!"אמר ולחצתי בכל כוחי
"איי זוהר!זה כואב !!! תצאי כבר!!!"אני צורחת
"יופי מאי יופי עוד קצת עוד קצת הראש כבר בחוץ עכשיו הכתפיים מוכנה לחץ הכי חזק !"
"איה!!!אמא כואב לי !!!אני רוצה את אמא !!וצאי כבר מנוולת!!"צרחתי בבכי
"מסכנה מה היא עשתה לך "צחקק החובש השני
"לא מצחיק" !בכיתי
"הנה מאי הנה עוד לחץ קטן ואת מסיימת שלוש ארבע וללחוץ!"אמר זוהר ולחצתי
"אייי"בכיתי ולפתע שמעתי בכי של תינוקת
"מזל טוב מאי"חייך זוהר וניתק את התינוקת ממני והראה לי אותה
"אני אמא !"בכיתי מהתרגשות "הבא לי אותה אני רוצה לראות אותה!"אמרתי לו
"הנה עוד רגע ננגב ונעטוף אותה והיא שלך "אמר זוהר ועטף אותה בעדינות והביא לי אותה לזרועתיי
"שלום קטנה שלי..ברוכה הבאה לעולם "היא בכתה זוהר עזר לי להוריד את חולצת המדים שלי ולהניק אותה
"אנחנו נגיע לבית חולים וישר יטפלו בכן"אמר זוהר ונשק לי על המצח "את גדולה מהחיים מזל טוב"חייך
"תודה זוהר"חייכתי "סליחה על מה שהיה פה"
"זה טבעי לגמריי"הוא חייך והגענו אל הבית חולים.. אני אמא …איזה אושר..מעניין מה עילאי והשאר יגידו על התינוקת..הסתקרנתי וחיכיתי לתגובתם.
בקרוב…