החייל שלי מחיל המודיעין -פרק ארבעים
חמש יריות ופיצוץ נשמעו בחוץ כולנו רצנו החוצה מהר לראות מה קרה .עשן רב היה בחוץ.כולם השתעלו הכל היה מעורפל בקושי ראינו משהו..אבל כשהעשן החל להתפוגג…ומה ראינו ?? את אדר ירויי על הכביש ועל ידו קרן !! אויי אני צורחת "אדר!!"ורצה מהר אליו
"תזמינו אמבלונס!!"אני צווחת זוהר מגיע מהר מוריד את חולצתו ומתחיל לבדוק דופק לאדר וקרן בזמן שעילאי הזמין אמבולנס.אני בוכה בכי חזק
.עשרות ניידות משטרה הגיעו . אני מחבקת את אדר שמלתי הלבנה מתמלאת בדם המון צרחות נשמעות ברקע ואנשים עושים טלפונים לכולם ..מה זה יכול להיות?אלוהים?אל תיקחו לנו אותו!ואת קרן !בבקשה!!
"זוהרתעשה משהו"אני בוכה ומלטפת את שערו הבלונדיני היפה של אדר "אדרי תחזיק מעמד בבקשה…בבקשה !"אני בוכה "אדר אל תרדם!אל תישן תפקח עיניים ..היי אני פה תסתכל עליי"אני מנסה לחייך עליו הוא מנסה לדבר ולא מצליח "ששש אדרי ..לא לישון..לא לדבר לנשום.."
"אני מנסה !הדופק חלש הוא כמעט לא נושם!"אמר זוהר והתחיל להנשים אותו בזמן שמישהו הנשים את קרן
"אבוי !!"צורח אוריאל ומחבק אותי.
השוטרים מגיעים ומרחיקים את כולם ומתחילים לחקור את המקום הכניסו את כולם לאולם חזרה ורק אני ועילאי נסענו עם אדר באמבולנס הוא לא נושם כמעט..אוי..חברי הטוב ביותר נורה … רק שלא ימות!אני בוכה בזרועותיו של עילאי
"אמרתי לך שהרגשתי משהו לא טוב!!"צרחתי בבכי והוא חיבק אותי
"צריך חשוב חיובי מאי!הכל בסדר!"אמר
"למה זה קורה לנו ?למה?"בכיתי
"אלוהים ישמור"אמר "תסעו מהר יותר!!עוד רגע הוא ימות!!"צורח עילאי על הנהג
"אנחנו נוסעים כמה שיותר מהר !יש פקקים!אמר הפרמדיק .זוהר התקשר אליי
"מאי..זה היה פיגוע של מחבל מתאבד..ואחד ניסה לירות על קרן ,אדר הגן עליה והוא ירה גם עליה בסופו של דבר..הוא היה על מדים מהצבא לא הספיק להחליף לפני החתונה ובגלל שהוא ראה שהוא חייל אולי זה הגורם ככה הם משערים..אתם כבר בבית חולים?"
"עוד לא..עוד מעט…"
"נו איך הוא?"
"דופק חלש.."הבטתי על אדר שעיניו עדיין היו פקוחות בקושי
"תעדכני אותי מה קורה "אמר
"ברור ותודה זוהר"
"בשמחה חמודה"
"אני אבקש מהחברים שלי להתפלל עבורו"אמר עילאי וליטף אותי
"אני אצטרך לשלם הרבה כסף על השמלה שהתמלאה לי בדם"אמרתי לו
"לא נורא…זה לא חשוב כרגע..הם יבינו.."אמר
"אדר ..אדר אתה שומע?"שמעתי רגע את הפרמדיק והוא לא מגיב.. הוא ניסה ללחוץ לו על נקודה בצוואר לראות אם הוא מגיב לכאב ..הוא לא מגיב ..דופק חלש חלש ..
"לא לא זה לא קורה"אמרתי ובכיתי
הפרמדיק שם את ידו על עיניו של אדר ועוצם לו אותן ..אדר נהרג… "לא!!!"אני צורחת ובוכה "לא זה לא קורה!זה לא קורה!אדר !!לא !!"אני לא מפסיקה לבכות .. הגענו בדיוק לבית החולים.. התקשרנו להורים שלו וסיפרנו להם את המקרה הנורא.. ושיבואו מהר לבית החולים אני מחבקת את גופו לפני שלקחו אותו לאבו כביר.. מנשקת את פניו העדינות ולא רוצה לעזוב..זה חלום בלהות..אני אתעורר עוד מעט ואני אהיה מתחת לחופה עם עילאי ואדר בקהל והכל בסדר.. ואנחנו מתחתנים ונהנים…
"זוהר.."אני מרימה אליו טלפון
"כן מאי?"שאל בדאגה
"הוא מת.."בכיתי
"מה??"שאל
"בוא לבית חולים…תביא איתך את שיר ואוריאל.."ביקשתי
"כן כן אנחנו כבר באים חמודה"אמר לי "תהיי חזקה ..אנחנו נהייה איתך עוד מעט.. "
הוריו של אדר הגיעו במהרה ..חיבקתי את אמא שלו חיבוק ממושך ובכינו אחת על השנייה..אמרתי לה שאני מצטערת כל כך… קרן נכנסה לניתוח…אבל לצערנו גם נפטרה… גורל ארור…עולם אכזר למה זה קורה??? זוהר שיר ואוריאל באו להיות איתנו .. איזה לילה נורא…למה כל דבר טוב היה צריך להיגמר ככה?שמע ישראל שמרו עלינו…
יומיים אחרי התקיימה הלוויה… לוויה קשה כל כך..עצב רב… אבל למרות על העצב אנו צריכים להמשיך הלאה… שמנו פינת זיכרון בביתנו עם תמונה של אדר ונר זיכרון ליד .. ואנחנו ממשיכים לחיות… בקרוב מתנה קטנה מגיעה אלינו…הנחמה הגדולה שלי…
שלושה חודשים לאחר מכן..הגעתי לבסיס..לקראת שחרור כבר ..ישבתי במשרד..שלפתע הרגשתי משהו מוזר…כאילו ברח לי שתן במכנסיים אבל לפתע הרגשתי כאב חד בבטן. "רגע רגע..אני יולדת???"
בקרוב תדעו מה הולך איתה..(:
תגובות (4)
זה נורא אדר וקרן הלכו ככה אופוש המשך
אוףףף לא למה הם מתו תמשיכיי
מושלםםםםםםם
תמשיכי!!
למה אני בוכה למההההההההההההההה????????.
אדר חיימשליייייייייייייייייייייייייי לאאאאאאאאאאאאאאא
תמשיכייייייייייייייייייייי היא יולדתתתתתתתתתתתתתת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!