החייל שלי מחיל המודיעין -פרק עשרים ושמונה
"מאי!"שמעתי את אמא קוראת לי
"רגע אמא אני בשירותים!" אמרתי לה וחשתי בחילת התרגשות נוראית ..היום אני מתגייסת לצבא. תאמינו או לא.אני מתגייסת לקרבי.
"יפה שלי"אמרה אמא כאשר הגעתי לסלון
"איזה חיילת יש לנו..תשמור לנו על המדינה"אמר אבא
"אני כל כך מתרגשת"אמרתי וקראתי לעילאי שישן אצלי "עילאי!!בוא אנחנו חייבים לצאת!"
"אני בא אני רק מסיים ללבוש מדים"אמר ויצא מהחדר תוך כדי שהוא מכפתר את חולצתו
"אני בלחץ…"מלמלתי ללא הפסקה
"הכל יהיה בסדר מאיוש"אמר עילאי ונישק לי את הראש .
"יאללה חמודים בואו נצא לבקו"ם."אמרה אמא. יצאנו לבק"ום פגשתי שם את שיר . התחבקתי עם עילאי "אני אתגעגע אליך "
"גם אני אלייך."אמר
דמעות החלו לרדת לי "לפחות ניפגש בסופ"ש"אמרתי
"בואו נצלם אותכם"אמר אבא
"אל תבכי מאמי"אמר עילאי .
"סליחה אני קצת מתרגשת"אמרתי
"זה בסדר אפשר להבין אותה "אמר אבא
"נו ברור..תראו איזה חיילת יפה תהייה לנו"אמר אדר לפתע שהופיע מהאופק
"יאוו אדר!"חייכתי
"בואו כבר נצטלם!"אמר עילאי אחרי שאדר חיבק אותי
"יאללה בואו!"נדחפה שיר בחיוך
הצטלמנו כולנו עד שקראו לי לעלות לאוטובוס ."תשמרי על עצמך חיילת יפה" אמר עילאי "מבטיחה יפה שלי"אמרתי לו.
"ילדה קטנה וחמודה "אמרה אמא ובכתה "שמרי על עצמך בשבילי"ביקשה
"וגם בשבילי"אמר אבא וחיבק אותי
"מבטיחה..טוב די..אני עוד רגע בוכה פה"רעדתי
"יהיה בסדר חמודה"אמר אדר
"כולנו איתך אהובתי"אמר עילאי והם ליוו אותי לאטובוס .נפרדתי מהם בחיבוק ונשיקה
עליתי עם שיר לאוטובוס.שם עברנו כל דבר אפשרי..בדיקות וכל אלה..זריקות .הביאו לנו תיקים.מלאו אותם בכל דבר אפשרי.. אני חיילת..אני חיילת..איך זה קרה כל כך מהר איך אני כבר בת 19 "??קיבלתי מדים.הלכתי ללבוש אותם הבטתי במראה..אני לא מזהה את עצמי..ושוב השאלה עולה לי.. האם עילאי ואני נחזיק ביחד? מה יהיה הסוף?האם הצבא יפריד או לא?
נסענו להתחלת הטירונות..היא כל כך קשה..אני רוצה הביתה..אנחנו רצות ממקום למקום.יורות במטווחים סוחובות דברים כבדים.
.אבל זו הייתה הבחירה שלי להיות בבסיס רחוק ובקרבי אני רוצה באמת להגן על המדינה.
.בכל ערב הייתי חושבת על משפחתי ועל אהובי היקר.על הרצון לחזור כבר הביתה לישון בבית ולהיות עם עילאי שלי .. עברו שבועיים.קשים כל כך..געגועים כה רבים למשפחתי ובכי מטורף ..לא ידעתי שזה ישפיע עליי בצורה שכזאת..הלהיות רחוקה מן הבית ובקרבי .ופתאום חששות עלו.. אם תהייה מלחמה?ואני אהרג? אני פוחדת פתאום.אני בקרוב בדרך הביתה..בקושי אכלתי ..בטוח ירדתי כמה קילוגרמים .בוקר של שישי סופסוף הגיע.שיר ואני ארזנו את התיקים שלנו לקראת הנסיעה חזרה הביתה.
"איזה כיף!"אמרה שיר
"חוזרים הביתה "אמרתי בחיוך והתנשפות קלה
"אני כבר מתה הביתה.."אמרה לי "את יודעת דרך אגב..שיש לי דייט?"שאלה
"לא !!"אמרתי וחייכתי
"עם רועי מהשכבה שהיינו"אמרה
"הסטוציונר הזה שמחליף כל בת כמו גרביים?"שאלתי
"כן"היא חייכה חיוך מאולץ "אולי הוא לא יהיה כזה"אמרה
"אני מקווה בשבילך נסי שלא להיפגע.."אמרתי לה
"אני יודעת..את האמת אני יזמתי.."אמרה
"והוא הסכים כי אולי הוא ישיג ממך סקס"אמרתי ולקחתי את התיק שלי והתקדמתי לכיוון האוטובוס עם שיר
"אני לא יודעת"אמרה
"אל תהייה תמימה"אמרתי לה
"אני לא תמימה.."אמרה
"רק תיזהרי"ביקשתי
"טוב אמא"צחקה
"אני אוהבת אותך"חייכתי
"גם אני אותך אחותי"חייכה בחזרה והתחבקנו
הגענו אל האוטובוס ומשם נסענו בערך שעתיים עד באר שבע.בתחנה המרכזית בבאר שבע חיכו לי אבא ואמא כה התרגשתי לראותם .חיבקתי אותם וסיפרתי להם חוויות מהטיול. אבא עזר לי עם התיק הכבד כשירדנו מהאוטו . צעדנו לכיוון הבית נכנסתי לחדר ושם היה אור רך ונעים..ולפתע גם עמד שם..
בקרוב.
תגובות (6)
יאן איך פרק יפה התרגשתי
פרק מדהים תמשיכי
קראתי עכשיו את הכול :]
תאמת [דעה שלי] לא אהבתי את זה שהיא חזרה לעילאי כי קודם כול הוא בגד בה, ברגע שהוא היה אמור להראות נאמנות ואהבה הוא התחפף, כאילו באמת, היא הרגע עברה הפלה, מהריון **ממך** אחרי שחפרת לה על זה ואתה בא ואומר "היית צריכה לחשוב על זה לפני ההפלה" כאילו עד כמה אתה יכול להיות רשע
אבל סך הכול סיפור נחמד, מחכה להמשך :]
**אני לא פוגעת באף דעה פה, אני גם לא דורשת ממך לשנות, רק רציתי לחלוק את דעתי עליו.
חחחח תודה רבה לכולן. ותודה על התגובה!אני מקבלת ביקורות בונות . תודה רבה :) המשך בקרוב(:
מושלם תמשיכייייייייייייייייי
דיייייייייייייייייייייייייייי תמשיכיייייייייייייייייייי אני מאוהבת בעילאי