החייל שלי מחיל המודיעין -פרק עשרים ותשע

עילאי עמד שם ! "מאמי שלי!"קפצתי לזרעותיו החסונות
"אהובתי היפה והמתוקה!!"נישק אותי נשיקה ארוכה
"כל כך התגעגעתי אליך "אמרתי וכל כך שמחתי
"גם אני אלייך אהובתי"אמר לי הבטתי רגע על המיטה ועל המיטה ראיתי נרות ופרחים מסודרים בצורת לב
"ואוו"חייכתי
"הפתעה"חייך
"איזה חמוד!"חייכתי חיוך רחב
"לכי להתקלח ואז.."הוא קרץ
"טוב ..תחכה לי פה?"שאלתי
"מבטיח "אמר לי וחייך
"עוד מעט אחזור"חייכתי והרגשתי שכמה בא לי לחוש את גופו.. הורדתי את מדיי והלכתי למקלחת התרחצתי טוב והתענגתי על המקלחת החמה והנעימה שלא הייתה לי בצבא..זאת אומרת המים היו קרים ..והמקלחת לא כל כך נקייה שם.ועכשיו סוף סוף מקלחת חמה נקייה ונעימה. אחרי המקלחת הגעתי אליו בלבוש מינימלי . ראיתי אותו שוב במיטה רק בבוקסר גופו השרירי גרם לי להינמס
"בואי אהובה"אמר לי
"אני באה!"שמחתי והגעתי לעברו עליתי למיטה והתנשקנו הוא נישק אותי בצוואר צמרמורות מענגות עברו בי .הרגשתי שאני נמסה כל כך.. "אני מתה כבר לשכב איתך"אמרתי
"גם אני…אני רק מפנטז על הרגע הזה…"אמר לי
"אז למה מחכים ?"שאלתי והתסתובבתי עם גבי אליו שיפתח לי את החזייה.הוא פתח לי את החזייה "למה באמת מחכים?"שאל והעביר את אצבעותיו על גבי ..זה היה כל כך נעים.. הוא הוריד את הבוקסר שלו ואני את התחתונים שלי ושכבנו..
"אוי אהובה שלי "אמר "אני כל כך צריך את זה"אמר
"גם אני אהובי כל כך חיכיתי כבר לזה.."חייכתי
"את נהינת,?"שואל
"אם לא הייתי לא הייתי רוצה שנשכב בכלל!"צחקתי
"חמודה"חייך "אני נהנה בכל אופן "
צחקתי "לא באמת?"
"לא"צחק
"ועכשיו ברציונות ?"שאלתי
"אני הכי נהנה שיש"השיב לי והתנשקנו.זאת הייתה חוויה מדהימה..אחרי באמת הרבה זמן שזה לא קרה.
סוף השבוע עבר כל כך טוב ומהר מידי.היה לי כל כך כיף .המשפחה שלי ארגנה לי ארוחה טובה לכבוד גיוסי לצה"ל .בקרוב אעבור קורס מפקדות וגם אהייה לוחמת כנראה. יום ראשון חזרתי לבסיס .הטירונות נהייתה קשה יותר יותר .. יש לי טירונות של קרבי.ויש עוד קצת זמן עד שתיגמר ואלך לטקס השבעה . אבא שלי תמיד תמך בי בגיוס לקרבי.אמא פחות.אמא נורא פחדה ..השבוע הזה הייתי צריכה לסגור שתי שבתות. פעם אחת מטעם הצבא ..ופעם שנייה הפקרתי בטעות נשק. אז היה לי כמו "עונש"להישאר שבת . .ארבע בבוקר המפקדת שלנו הקפיצה את כל הפלוגה לריצה .הייתי עייפה כל כך לא ראתי לאן אני רצה ולא שמתי לב שיש בור קטן שגרם לי למעוד וליפול על זכוכיות.
"איייי!"צעקתי "הקשב המפקדת!!"צרחתי בכאב
"מאי!את בסדר?"שאלה אחת החיילות ששמה טל
"לא ממש"אמרתי וניסיתי לקום ונפלתי
"המפקדת!"קראה טל
"מה קרה?"שאלה המפקדת
"המפקדת..מעדתי על זכוכיות"אמרתי והרגשתי את הרגל רועדת מכאב
"נקרא לחובש!"אמרה טל
"המשיכי לרוץ טל.מאי החובש בדרך אלייך!"אמרה המפקדת
"כן המפקדת"שמעתי את טל אומרת וממשיכה לרוץ
"המפקדת !קרה משהו?"ראיתי את החובש רץ לעברנו
"כן טפל בה"אמרה לו והמשיכה לרוץ
"שלום.אני זוהר"אמר
"היי מאי.."אמרתי
"בואי נראה מה קרה לנו"אמר
"נפצעתי ברגל.."אמרתי לו
"בואי מאי הישעני עליי ואני אקח אותך לפרגולה שיש שם אור."אמר והצביע על הפרגולה ממול.
"טוב "אמרתי ניסיתי ללכת וכאב לי כל כך "אייי"צעקתי
"אוי מסכנה.."אמר
"זהר,.כמה זמן אתה בצבא?"שאלתי
"שנתיים כמעט,אני חותם על קבע אבל."אמר וחייך ופתאום ראיתי כמה שהוא חמוד
הגענו אל הפרגולה והוא הושיב אותי על כיסא "ככה זה שמוציאים אותך לריצה בלילה.."צחקתי
"ככה זה כנראה שאת רצה עם עיניים עצומות לרגע ..היה אור איפה שרצת"הוא צחק בצחוק מתגלגל
"מה מצחיק?"שאלתי וצחקתי
"עובדה שגם את צוחקת "חייך והתחיל לטפל לי ברגל
"מאיפה אתה?"שאלתי
"באר שבע ואת?"שאל בחזרה
"גם אני"חייכתי
"מגניב "חייך "ומה את רוצה לעשות כאן?"שאל
"להיות לוחמת.. ומפקדת או מדריכת קלע..העיקר משהו לוחם"חייכתי
"ח"ח (חיזוק חיובי)" אמר וחייך
"אחחח זהר!"אמרתי כשהוא חיטא לי את הפצע
"סליחה מאי..אולי להבע זה ילמד אותך לא לרוץ בעיניים עצומות"צחק
"זה לא מצחיק"צחקתי אני בקושי ישנה בלילה"אמרתי
"צעירה..את עוד תהיי הרבה ערה"צחק
"אני יודעת.."צחקתי
הוא בדק לי את הקרסול ומסתבר שעיקמתי אותו ..וקיבלתי גימלים הביתה אם אתם לא יודעים..חייל שחולה או פצוע..אז לפעמים מקבל גימלים שזה חופשה קטנה הביתה.קיבלתי חופשה של שלושה ימים.זהר הסיע אותי הביתה.. הטענתי את הפלאפון באוטו שלו..אחרי חמישה ימים ויותר שהייתי בלי הפלאפון..בדיוק כשהגעתי הביתה ראיתי 20 שיחות שלא נענו..מה קרה לעזאל??ראיתי מלא מכוניות ליד הבניין שלנו.. הרבה אנשים עולים לקומה שלנו אני פותחת את הדלת ושם רואה ש..