החייל שלי מחיל המודיעין -פרק שבעה עשר

יצאתי מהשירותים רועדת.. לא ציינתי אבל היום יש לי בגרות.. לעזאזל איך אפשר לעשות בגרות שעכשיו גילית שאת בהריון?
שיר הייתה בדרך לכיתה ראיתי אותה עוברת את השירותים מהר "שיר"?קראתי
"היי מאי"היא חיבקה אותי
"היי.."אמרתי ושוב הדמעות חנקו אותי מחדש
"מה קרה?"שאלה
"שיר.. אם כולכם חשבתם שמוגן זה 100% טעיתם .. "אמרתי וקולי רעד
"מה זאת אומרת?"שאלה
"זאת אומרת שאני בהריון"אמרתי ברעד גדול יותר אבל עצרתי את הבכי
"מה בהריון?"שאלה בפליאה
"הריון הריון שיר …"אמרתי לה "עכשיו בדקתי.."אמרתי לה
"טוב מאי יש בגרות עכשיו… אחרי הבגרות נדבר על זה.."אמרה והלכנו לעבר הכיתה
התיישבתי במקום שלי וחושבת.."מה להגיד לעילאי?מה לעשות עם זה?האם להגיד לאמא?לשמור?להפיל?"השאלות הללו לא הפסיקו לרוץ לי בראש
"היי"שמעתי קול לפתע זה היה אוריאל
"היי אורי מה קורה?"שאלתי והוא התיישבת ליידי
"בסדר לחוץ קצת מהבחינה ואת?"שאל
"גם קצת לחוצה.."אמרתי
"טוב יהיה בסדר "חייך ולפתע הרגשתי בחילה חזקה
"כן צודק יהיה בסדר"אמרתי ופתאום נהיו לי גלי חום בגוף
"את בסדר?את נורא חיוורת "שאל
"כן קצת לא מרגישה טוב הכל בסדר אבל "ניסיתי לחייך אבל הוא לא האמין לי..ראיתי את זה במבטו
"טוב…תדברי איתי אחרי הבחינה אני אשמח שנשב קצת"העביר את ידו על גבי..כל כך הייתי צריכה את הליטוף הזה בבוא הרגע
"בסדר"חייכתי "בהצלחה אוריאלי" חיבקתי אותו
"בהצלחה גם לך"חייך והלך לכיתה שלו.הבוחן הגיע וחילק את המבחנים.. לא הצלחתי להתרכז לא ידעתי מה לעשות..קראו לי לבחינה בעל פה..[אני דיסלקטית ]
הבוחנת יושבת מולי ובוחנת אותי אני מנסה לענות לה על השאלות "מאי תהיי מרוכזת בבקשה יש עוד אנשים אחרייך "ביקשה ממני
"אני לא מסוגלת.."שוב הגרון נחנק דמעות
"מה קרה?"שאלה
"לא משנה סיפור ארוך.."אמרתי
"טוב בואי נמשיך.."אמרה לפני שהצלחתי לענות לה על שאלה נוספת ששאלה אותי הבכי פרץ ממני
"אני מצטערת "בכיתי"אני בתקופה קשה"אמרתי לה
"מה קרה מאי?"שאלה
"אני בהריון" טמנתי את פניי בזרעותיי ובכיתי על השולחן
"אוי ויי.. מאי.."אמרה וניסתה לנחם "הלוואי שהייתי יכולה לעזור לך אבל אני בחונת לא מהבית ספר..בואי נסיים עם זה.."ביקשה ממני..איך שהוא סיימתי את הבחינה יצאתי ממנה וישבתי על הדשא .התקשרתי לעילאי "עילאי.."
"היי מאי.."אמר "מה שלומך?"שאל
"תבוא אליי היום יש לנו שיחה.. "אמרתי
"מה קרה עכשיו?"שאל
"זה לא לטלפון .."אמרתי
"אפשר לחשוב שבאמת נכנסת להריון"צחקק
"אני שמחה כל כך שזה מצחיק אותך"התעצבנתי
"מה?"שאל בפליאה"את עובדת עליי?"שאל
"למה נראה לך שאני אעבוד עליך?"נבדקתי היום.."אמרתי
"איזה חודש?"שאל
"לא יודעת..קניתי ערכה ביתית.. "אמרתי
"טוב אני בא אלייך ואנחנו מדברים"לפתע שמעתי שגם קולו רעד
"בשבע אתה אצלי אני מחכה לך בחדר שלי"אמרתי וניתקתי
"היי "אמרה שיר והתיישבה ליידי על הדשא
"אני בהריון את קולטת?"שאלתי
"איך זה קרה?"הרי זה היה מוגן?"אמרה וחיבקה אתי כתפי
"קורה..מה אני אגיד לך.."אמרתי לה בדיוק לפני שהיא ענתה אוריאל הגיע "היי איך היה לכן המבחן?"שאל
"בסדר"ענינו יחד "ולך?"הוספתי
"סבבה לגמריי "אמר "אני הולך הביתה רוצות שאקח אותכן באוטו?"שאל
"אתה יכול?"שאלה שיר
"לא נעים לי.."אמרתי בבישנות
"אם אני מציע זה בסדר.."צחק "בואו "סימן לנו לבוא והוא הסיע אותנו הביתה .הודינו לו על הטרמפ ועלינו לקומה שלנו
"מה את חושבת לעשות?"שאלה שיר ונכנסה איתי הביתה
"אני לא יודעת שיר.."עניתי לה
"אני אבוא איתך לכל דבר שתרצי"אמרה והתיישבה על המיטה בחדר שלי
"תודה"התיישבתי לידה "מזל שיש לי אותך"חיבקתי אותה המשכנו לשבת ולדבר על נושאים אחרים ..
בערב עילאי הגיע אליי.. אחרי חיבוק בלי נשיקה.. הוא שאל
"מה את חושבת לעשות מאי?"
"אני לא יודעת…"אמרתי
"אני לא רואה את עצמי אבא עכשיו.."אמר
"עילאי תבוא איתי לבדיקה קבעתי למחר בערב"אמרתי
"אני לא יכול..יש לי משהו בקורס של הקצינים "אמר ביובש
"אבל עילאי.. "אמרתי
"אני לא יכול מאי.."אמר מיואש "מה תרצי לעשות אם כן..כאילו..באמת בהריון?תעשי הפלה?"שאל
"אולי כן ..לא יודעת אולי אני אשמור.."אמרתי
"מאי ..לא..פשוט לא…זה לא יקרה" אמר
"אדון עילאי היקר"גרוני נחנק "אולי בוא נחשוב גם איך זה קרה?"
"אני לא יודע"אמר בלחץ
"יופי טוב מאוד שאתה לא יודע.."בכיתי
"אולי הקונדום נקרע כשמתי אותו…" אמר
"נהדר כל הכבוד"בכיתי
"זה קורה מאי..אבל אפשר עוד לעצור את זה לפני שזה באמת מקבל חיים"אמר
"אני יודעת..אבל אתה לא תבין את הכאב שלי.."בכיתי
"לא אוכל להבין לעולם…אבל את לא שומרת…בטח לא עכשיו"אמר והתכוון לצאת
"ככה אתה הולך?"שאלתי
"תני לי להקל את הבשורה"אמר
"אני פשוט לא מאמינה עליך.."בכיתי
"אני חייב ללכת..תני לי להרגע גם..נדבר כבר מחר מאי.."נתן לי נשיקה במצח "אני אוהב אותך"
"תוכיח "אמרתי וסגרתי מאחוריו את הדלת.הבטתי בחלון וראיתי אותו הולך ומתרחק מהבניין שלי.. ישבתי במיטה שקועה במחשבות ..לא היו לי כבר דמעות בגוף..המחשבה שעלתה לי בראש הייתה רק.. "להשאיר או לא?"
בקרוב מאוד…