החייל שלי מחיל המודיעין -פרק שלושים וחמש

14/05/2014 919 צפיות 3 תגובות

"מה אתה חושב שכדאי לעשות?"שאלתי את עילאי לפני שנרדמנו
"אני באמת לא יודע !"אמר
"מה את חושבת?"שאל
"לא יודעת..אני מתנגדת להפלה..אך לא יודעת עד כמה אני מוכנה להיות אמא."אמרתי
"אני גם לא הייתי רוצה שתעשי הפלה …אבל את יודעת שאני גם לא מוכן להיות אבא.."אמר
"יש לי רעיון מאמי.."אמרתי לו
"מה הרעיון שלך?"שאל
"נלך לפסיכולוגית..ונתייעץ איתה מה כדאי לעשות"אמרתי
"יודעת מה ?מקובל עלי"אמר והתנשקנו
"תודה עילאי שאתה הפעם איתי בזה.."הודיתי
"אני 50 אחוז מזה…ולא שווה לי לאבד אותך בגלל זה ..אני לא רוצה לאבד אותך אז מה שיהיה אני איתך"אמר
"מבטיח?"שאלתי
"נשבע!"חייך
"טוב מאמינה לך"חייכתי
"יאללה מאי תתקשרי לפסיכולוגית"אמר וחייך
"בוא נחפש באינטרנט "אמרתי לו
"רגע אני אביא את הלפטופ שלך "אמר וקם מהמיטה.ליטפתי בעדינות את הבטן חושבת מה לעשות.. עילאי הגיע תוך חצי דקה וישר התחלנו לחפש פסיכולוגים בבאר שבע ..מצאנו אחת בבית חולים סורוקה התקשרנו אליה
"שלום?"אמרתי
"שלום "השיבה
"ליאת?"שאלתי
"מדברת"ענתה בחמימות
"היי ליאת ,אני מאי.אני חיילת בת 20 ויש לי חבר בן 22 ואני בהריון ממנו..אנחנו לא יודעים מה לעשות..נוכל לבוא אלייך ליעוץ?"שאלתי
"בטח..יום ראשון בתשע?"שאלה
"יש אפשרות לעכשיו?"שאלתי
"עד כמה זה דחוף.."שאלה
"דחוף מאוד..בראשון אני חוזרת לבסיס.ויש לי עוד קצת זמן אם להחליט שאני מבצעת הפלה..ואם כן זאת הפלה קלה.."אמרתי
"טוב תבואו בעוד שעה בית חולים סורוקה שאתם נכנסים לכיון המיון יולדות אתם עולים קומה 3 ושם יש לכם משרדים סוציאלים אני בחדר 6 "אמרה
"תודה רבה להתראות"אמרתי
"נו מה היא אמרה?"שאל
"עוד שעה אצלה ."אמרתי
"טוב בואי נתראגן.."אמר וקם להתלבש
"אני לא מרגישה טוב"אמרתי
"מה קרה?"שאל
"יש לי בחילה.וחרדה.."אמרתי
"בואי אליי אני אחבק אותך "אמר וחיבק אותי
"אני הולכת להתפנות…"קמתי מהר והרגשתי איך אני עומדת להקיא
"את בסדר?"שאל
"לא .."אמרתי ורצתי לשירותים ושוב הקאתי
"מסכנה שלי…"אמר
"זה טבעי מההריון …"אמרתי לו
"ככה כל ההריון?"שאל
"לא יודעת…לא נראה לי…"השבתי לו ושטפתי את פניי
"קחי מים"הוא הגיש לי כוס מים ושתיתי אותה לאט
"בואי נתלבש ונלך ..את מרגישה קצת יותר טוב אחרי שהקאת ?"שאל
"כן..קצת.."אמרתי לו והתלבשנו הלכנו לבית חולים סורוקה..אני במחשבות מה לעשות…הוא שותק…הגענו לחדר הפסיכולוגית חיכנו בחוץ עד שיקראו לנו…
"מאי?"שמעתי קול קורא לי
"כן?"שאלתי
"בואי היכנסי"הזמינה אותי הפסיכולוגית נכנסו לשם והתיישבנו מולה .."שלום אני ליאת"אמרה בקול חביב וחייכה חיוך מעודד
"שלום אני עילאי "לחץ את ידה
"היי אני מאי "לחצתי גם אני את ידה
"אוקיי,אני אספר על עצמי בכמה מילים,אז אני ליאת אני בת 40 עובדת פה כ10 שנים בבית חולים סורוקה,אני עובדת עם נערות אשר נכנסו להריון,עם משפחות שיש להם בעיות ומצוקה כלכלית ,ועם ילדים,אני בעיקר תומכת ביולדות שהן חד הוריות בגלל זה אני גם ליד החדר יולדות פה."אמרה והוסיפה "ספרו לי קצת עליכם"
"אוקיי אז אני מאי אני בת 20 חיילת בקרבי..בעקבות ההריון ירד לי הפרופיל ל21..אני מתנדבת לצהל כרגע..אני בחודש שני ..כבר כמעט באמצע שני…"אמרתי והקול רעד לי
"נכנסנו להריון בטעות..היינו אחרי מסיבה..הייתה לי מסיבת שחרור ולה יום הולדת 20..אנחנו מתלבטים מה לעשות..מאי עברה פעם הפלה"עילאי המשיך אותי
"באיזה גיל?"שאלה ליאת
"בגיל 18"אמרתי
"אני הייתי גם אחראי על זה.. ואני צריך להודות שלא הייתי איתה בזה.. ברחתי כמו ילד קטן ועשיתי דברים שאני מצטער על זה …אני נשבעתי לעצמי שזה לא יקרה שוב.."אמר
"אני סלחתי לו בכל אופן.."אמרתי
"את יודעת..שיש סיכוי שלא תוכלי להרות שוב אם תעשי הפלה נוספת.."אמרה ליאת
"ידוע לי..בגלל זה אני פה בייעוץ"אמרתי
"תראי,אם תלדי את הילד ותרגישי שאת לא יכולה לגדל תוכלי תמיד למסור אותו לאימוץ"אמרה ליאת
"זה לא כזה פשוט…"אמר עילאי
"זה הדבר האחרון שאני ארצה…אבל אני ממש גם לא יודעת אם אני מוכנה להיות אמא"אמרתי
"תצטרכו להחליט בזמן הקרוב.."אמרה
"גם לי זה בעיה..התחלתי ללמוד כרגע לימודי משפטים"אמר עילאי
"בעיה כלכלית גם"אמרתי
"ההורים שלי יוכלו לעזור לך"אמר עילאי
"לנו"תיקנתי
"תראו חברים…אתם צריכים להחליט בחודש הקרוב.. אנחנו נקבע לעוד פגישה פה בסדר?"שאלה ליאת "פשוט באתם לי בזמן לחוץ.."אמרה בהתנצלות
"כן זה בסדר"אמרתי
"אוקיי…"אמר עילאי וקבענו לעוד שבוע פגישה . ויצאנו משם "תגידי מאי..חושבת שהתינוק יהיה דומה לך?"שאל כשהגענו הביתה
"מה זה השאלה הזאת עכשיו?"גיכחתי בעצבנות
"סתם .."אמר ונכנסו אל חדרי לקחתי את הדף של ההפלה והסתכלתי בתופעות הלוואי הצפויות
"תראה מה זה.."אמרתי בפחד
"תראי לי רגע"ביקש ולקח מידי את הדף הביט עליו ואז עליי ולפתע קרע אותו לחצי ומשם לרבע ולעוד חתיכות קטנות קטנות וזרק אותו לפח ":שכחי מהפלה ..אנחנו שומרים את התינוק"חייך
"אתה רציני?"שאלתי ולפתע גל של אושר הציף אותי
"הכי רציני שיש אהובתי,אני אוהב אותך"חייך
"גם אני אוהבת אותך!"והתנשקנו

בקרוב תדעו את ההמשך..(:


תגובות (3)

הם מושלמים ביחד וזה מושלם שהם משאירים את התינוק

14/05/2014 13:29

ישששש הם משאירים את התינוק
הם מושלמים וי לך מזל עילאי לה אתה מת!!!!!!!!!!!!!!
תמשיכיייייייייייייייייייייייייייייי

14/05/2014 14:26

יש !הם משאירים את התינוק!!!
מושלםםםםםם
תמשיכי!!!!!!!!!!!!!

14/05/2014 14:52
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך