החייל שלי מחיל המודיעין -פרק שלושים ושמונה

לקח לי שנייה לקלוט מה הולך פה..ראיתי שהכל מסודר בצורה כל כך רומנטית ויפה.. מוזיקה נעימה..וחברים שלא ראיתי הרבה זמן.. חוץ מאוריאל.. עילאי מתקרב אליי בחיוך והסמקה ואומר לי:
"מאי..אהובתי…את היחידה בעולמי..את הפרח בגני..את המלאך שנוגע בליבי..רוצה אותך שתהיי אישתי.."מחייך וכורע על ברכו "תנשאי לי מאי?"שאל בביישנות ומוציא טבעת יפיפייה
"מה?.."שאלתי את עצמי..האם כדאי לי להינשא לו?ומה עם הוא יבריז לי באמצע?אם הוא יתחרט על הכל?רגע הוא מציע לי נישואין למה אני מהססת?? אני מחכה שתי שניות ואז בשנייה מחייכת ואומרת "כן ,בשמחה"קולות של אושר נשמעו ברקע זרקו עלינו פרחים פתחו שמפניה עילאי ענד לי את טבעת האירוסין המדהימה .
. והתנשקנו נשיקה ארוכה וטובה.ראיתי את זוהר ושיר מתקרבים לעברי מחבקים אותי ומברכים אותי למזל טוב..ואפילו אדר! אדר עמד שם בפינה.התקרבתי לעברו וספסוף שוחחנו
"מאי..את נראית שיגעון.."חייך
"תודה אדר.."חייכתי"התגעגעתי אליך ממש..היית נורא חסר לי בתקופה האחרונה אין לך מושג כמה…ממש רציתי להתייעץ איתך על דברים ושתגיד לי מה אתה חושב עליהם…"אמרתי לו והרגשתי דמעות בעיניים
"גם את היית חסרה לי.. גם אני רציתי להתייעץ איתך על דברים..על קרן והכל..אנחנו בסדר גמור כבר כמעט שנתיים ביחד…ואני מרגיש שהיא באמת האחת שלי"חייך
"אני כל כך שמחה בשבילך אין לך מושג כמה"חייכתי והתחבקנו..אחר כך חברים שלי חוץ ממני שתו.מן הסתם שלא אשתה בהריון.
שתיתי רק תה חח ואכלנו..והתאבון סוף סוף חזר והבחילות הסתיימו להם.טוב אני כבר באמצע רביעי.עברתי חצי הריון חח איזה התרגשות!!.הייתה מסיבת אירוסין ממש כיפית.הרבה מוזיקה אוכל טוב ואפילו הביאו לנו מופע בידור ממש טוב של המלון …מושלם! לא ציפתי לדבר כזה.. המסיבה נגמרה בשלוש בלילה עד שהגענו חזרה למלון אחרי שסידרנו הכל היה כמעט חמש לפנות בוקר .
"תגיד עילאי..מתי אתה חושב שכדאי להתחתן?"שאלתי אותו כאשר שכבנו מחובקים במיטה
"מתי בא לך להתחתן?"שאל
"לא יודעת…אולי כדאי אחרי הלידה?"שאלתי
"אולי דווקא לפני..בואי נגיד שנעשה מן הסתם חתונה צנועה…ונעשה את זה עוד חודשיים שלוש ככה"הציע
"אוקיי אפשרי…"חייכתי
"איך היה לך היום?"שאל
"מרגש כיף מדהים מושלם! ולך?"שאלתי
"אני לא יכול לתאר לך עד כמה אני מאושר! את מושלמת ואני כל כך שמח שאנחנו מאורסים…"אמר לי ונישק אותי
"איזה אושר..כמה זמן חיכתי לזה…בקרוב נהייה כל כך מאושרים שהמלאכית הקטנה תיוולד לנו"חייכתי ועצמתי לרגע את העיניים ויכלתי לתאר לעצמי את התינוקת המתוקה שלי..יוצאת ממני והרופא שם אותה עליי והיא כל כך יפה..והיא האושר האמיתי בחיי…"רק שתזוז כבר"אמרתי וקיוותי להרגיש אותה..קצת הטריד אותי שהיא לא זזה
"מוזר שהיא לא זזה עדיין "אמר
"אני מקווה שיהיה בסדר…"אמרתי לו
"בטח שיהיה..מה את אומרת נחגוג את האירוסין שלנו?"שאל והוציא קונדום
"עילאי…עד כמה זה בטוח…?"שאלתי "זה לא יזיק?"שאלתי בחשש
"שאלתי את הרופא..זה לא אומר להזיק..אם יכאב לך או משהו נפסיק..אני מבטיח.."אמר והחל להוריד לי את החולצה
"אוקיי..בסדר.."אמרתי ונתתי לו להפשיט אותי
"אני אוהב אותך "אמר לי
"גם אני אוהבת אותך!"חייכתי זה היה נעים…עשינו את זה כל כך בעדינות..הוא היה רך בזה מאוד הפעם…מן הסתם חייב עדינות יתר הפעם..היה סוף שבוע מושלם איתו.הדבר היחיד שהפריע לי זה שהתינוקת לא זזה ואני לא מרגישה אותה!הלכתי לאמא להתייעץ איתה ולספר לה על האירוסין שלנו
אמא ניסתה להרגיע אותי..ופתאום התחלתי כל כך לבכות על זה שהיא לא זזה…בכיתי כל כך…כל הרגש שהחזקתי תקופה השתחרר…אמא אמרה שבטוח שהיא תזוז בקרוב ואני סתם בלחץ ואולי היא קטנה מאוד ובגלל זה אני לא מרגישה אותה זזה לי ..מאיפה לי לדעת…
הגעתי הביתה וסיפרתי לעילאי כמה אני חוששת…וכן שוב בכיתי כל כך…כי כואב לי שאני מרגישה את הבת שלי.. כי פחדתי שאולי היא חולה?
ישבנו בסלון ועילאי ניסה להרגיע אותי ממש…ולא הצליח.. "עילאי אולי היא חולה?"שאלתי
"לא נראה לי…"אמר לי
"מאיפה לנו לדעת?"אמרתי בבכי
"כי.. למה שכן?"אמר בנימה יבשה.. והבכי שלי גבר
"אני הולכת לחדר"אמרתי לו "אני חייבת להרגע קצת"אמרתי והלכתי לחדר בבכי שכבתי על המיטה ולפתע הרגשתי תזוזה!! התינוקת שלי זזה!! "עילאי!!היא זזה !היא זזה!"צהלתי וחייכתי
"באמת??"שאל בחיוך
"כן כן!!"קפצתי בסלון משמחה עילאי הגיע וחיבק אותי והתנשקנו וזה היה הלילה המאושר שלי ..אבל באמת מאושר..ועכשיו נותר לחכות לחתונה וללידה !רק שיהיה טוב הלוואי!
בקרוב :))