צהריים טובים(:

החיים החדשים שלי פרק 7

05/01/2014 759 צפיות תגובה אחת
צהריים טובים(:

״למי הבטחת מה ?״ לא הבנתי
״עזבי הבטחתי גם לא לספר״ הוא אמר
״הבטחת והבטחת והבטחת יאלה תגיד לי עכשיו מה הבטחת ולמי !״ אמרתי עצבנית
בדיוק האוטובוס עצר בתחנה שלנו
אופק יצא במהירות מהאוטובוס לפני שהספקתי לקחת את התיק הוא כבר נכנס לבית הספר
יוו אני לא מאמינה שזה קורה לי !!
נכנסתי לכיתה התיישבתי ליד רון והוא שם לב שקרה לי משהו
״מה קרה מיוש״ הוא שאל
״כלום עזוב לא עכשיו״ אמרתי ובדיוק המורה נכנסה .. מזל ..
צלצול
יצאנו להפסקה הלכתי לקפיטריה וראיתי את אופק
התכוונתי ללכת אליו אבל בדיוק מישהו תפס לי את היד .. זה היה דן
״היי מיה״ הוא חייך
״היי״ אמרתי מנסה להתחמק משיחה ארוכה לפני שאופק ילך
״קרה משהו ?״ הוא שאל
״לא לא הכל טוב אני פשוט טיפה ממהרת״ הסתכלתי עליו מחייכת חצי חיוך
״מה לאופק ?״ הוא אמר
״מה מה פתאום ״ אמרתי הסתובבתי לראות אם הוא עדיין שם והיה מאוחר מדי
״טוב רק רציתי להגיד שהייתה אחלה מסיבה ״
״תודה ״ אמרתי והלכתי
כל ההפסקה חיפשתי אותו לשווא , אין טעם כל פעם שראיתי אותו הוא ברח ממני
׳הי איפה את?׳ שלחתי לליאן הודעה
׳ליד המדרגות בחוץ בואי׳
׳טוב אני בדרך , תגידי ראית את אופק במקרה?׳
׳לא למה קרה משהו?׳
׳לא , אני באה תחכי לי׳
יצאתי מהבניין וראיתי את אופק . ישר רצתי אליו ותפסתי לו ביד
״מה זה היה היום בבוקר?״ שאלתי בעצבים עוד שניה מביאה לו סטירה
״אתה חייב לי יותר הסברים ממקודם״ הוספתי
״טוב אבל לא עכשיו ״
״מתי ?״
״אחרי הלימודים תבואי לכיתה שלי״
״טוב אל תשכח״
הלכתי לליאן ואז נגמרה ההפסקה , חזרנו לכיתה ..
צלצול , נכנסתי לכיתה של אופק
״נו אני מחכה״ אמרתי לו
״אמ לא עכשיו״ הוא היה עם דן
״מה לא עכשיו כולה דן מישלך ?״
״די מיה לכי״

-מנקודת המבט של דן-
בחיים לא קרה לי שמישהי הדליקה את הלב חזק. היא מושלמת
אופק הבטיח שהוא יעזור לי בזה
בטח עכשיו הוא יאמר לי כמה דברים עליה .. הוא אמר שהוא יעשה עליה מחקר כזה , יתחבר אליה , יגיד עלי כמה מילים טובות ואז אני מנשק אותה והיא תתאהב בי
ככה אני ואופק תמיד , הוא עוזר לי בדברים האלה ואני שם כשהוא צריך אותי
״שמע אחי זה לא יעבוד״ אופק אמר לי
״מזאת אומרת לא יעבוד ? דיברת איתה ?״ שאלתי
״כן משהו כזה .. היא לא מעוניינת״ הוא דיבר ולקח את התיק שלו ורצה לצאת מהכיתה ובדיוק מיה הגיעה
״נו אני מחכה״ היא אמרה לו
״אמ לא עכשיו״ הוא אמר לה מנסה להעיף אותה מהכיתה
״מה לא עכשיו כולה דן מישלך ?״ היא שאלה
״די מיה לכי״ הוא צעק עליה והיא הלכה
״מה זה היה ?״ שאלתי אותו
״כלום עזוב , ביי אחי אני חייב ללכת״ אוקיי מה יש לו ? עובר עליו משהו ואני לא שם לב ?

-נקודת המבט של אופק-
יצאתי מהכיתה ורדפתי אחרי מיה
שמתי את היד שלי מאחוריה על המותנים שלה
״אה עכשיו יש לך זמן אלי?״ היא התעצבנה
״עכשיו אני יסביר לך הכל מההתחלה״ אמרתי לה מסתכל על השפתיים שלה
״לא אני לא רוצה לשמוע אותך עכש..״
״כמה את מדברת״ אמרתי ונישקתי אותה
נדבקתי אותה ללוקרים מעיף לה את התיק לצד השני של המסדרון
״נו איפה ההסבר פה ?״ היא אמרה כשהיא התנתקה ממני
״זה לא הסבר ?״ צחקתי
״הסבר למה ?״ היא לא הבינה
״לזה שאני אוהב אותך..״


תגובות (1)

תמשיכייי

05/01/2014 07:47
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך