החיים הם אסון הקדמה

הקדמה:
שלום, שמי עמית, ואני בת 16
יש לי שיער שחור, ופוני ארוך לצד ימין, ועיניים ירוקות, אני גבוה, ואנורקסית…
יש לי אחות בת 8.
יש לי רק אבא.
אמא שלי בכלא.
כול הגוף שלי מלא בפצעים.
אבא שלי כול הזמן מרביץ לי, ומקלל אותי, ומרעיב אותי.
יש לי צלקת בעין ימין, ובגלל זה הפוני.
הצלקת בגלל אמא שלי, היא ניסתה להרוג אותי, כשהייתי בת 12.
היא אמרה לי, \"שאני ילדה זב,ל שאף אחד לא אוהב אותי, ושהיא שונאת אותי, ושמגיע לי למות\".
היא קירבה את הסכין אלי, והתחילה לעשות לי שריטה, עם הסכין בעין.
היא ניסתה להרוג אותי, אבל בדיוק אחותי הגיעה, ואמרה לאמא להפסיק, והיא הפסיקה.
ואז כשהן הלכו, הלכתי למשטרה, ודיווחתי על אמא שלי.
והם עצרו אותה, ומאז אותו יום, אחותי שונאת אותי, ואבא שלי מתעלל בי.
יש לי חברה אחת טובה, קוראים לה הילי.
היא יודעת את כול הסיפור שלי, וגם תומכת בי.
ולאחותי קוראים נני.
וככה אני עוברת את החיים שלי.