החיים הם חלום-אלמה ועומרי פרק 11

פרק 11
נקודת מבט אלמה
"יאלה בוא" אמרתי לדניאל התלמיד החדש והתישבנו בספסל הקרוב לנגן "איזה שיר הכי באלכן?" דניאל שאל אותי ואת שירז שלא הייתה מרוכזת בנו, היא דאגה לעדן "עוד שיר של בוב דילן" עניתי בהתלבהות "אני יודע איזה" הוא אמר מרוצה והתחיל לנגן את השיר האהוב עליי knockin' on heaven's door.
הגענו לאמצע השיר, ושמנו לב לעדן שמתקדמת עלינו בחיוך "עצור שנייה" אמרתי לדניאל ואני ושירז נעמדנו "אל תגידי לי" אמרתי לעדן מאושרת "אני אומרת לך" היא חייכה, וקפצתי עליה בחיבוק "אתם ביחד?" שאלתי מרוצה ונשכתי את השפה התחתונה שלי "כן..לא..נראלי…את לא מבינה איזה חמו…" היא התחילה להגיד והייתה בעננים עד שהיא הבחינה בילד החדש, דניאל "סליחה, נעים מאוד" היא נעצרה ולחצה לו את היד "זה רשמי מידי" הוא חייך ונישק אותה בלחי, בידיוק כמו שאני עשיתי לו שהכרנו, וצחקנו על כך "אני אשאיר אתכן לרכל קצת, אבל לפני כן בואי רגע לצד" דניאל אמר לי ומשך אותי בעדינות לצד השני "תראי, אני ישיר מאוד, החברות שלך נחמדות והכל,אבל את השיר הלא גמור הזה אני רוצה לסיים איתך, היום בשמונה בערב במדשאות" הוא אמר בהחלטיות וחייכתי…עמדתי ללחוץ לו את היד כדי להראות לו שאני מסכימה לפגישה, אבל הוא משך את היד שלי ונישק אותי בלחי…אהבתי את הישירות שלו, את הביטחון העצמי, את זה שהוא לא תינוק שמשחק משחקים, ופשוט נענעתי בחיוב.
"מה קרה שם הרגע?" שירז שאלה בחיוך "מה? אה.. כלום…" אמרתי מסתכלת לאחור, ורואה אותו יוצא מהשכבה…לא הייתי מרוכזת "אלמה את פה?" עדן נקשה באצבועתיה לכיוון הפנים שלי "כן סליחה, יאלה דברי" אמרתי לה והתיישבתי ליד שירז כשעדן עומדת לידנו "כלום, פשוט אתמול הוא בא לדבר איתי באמצע המסיבת בריכה, ואיכשהוא, אל תשאלו איך, יצא שרבנו, אבל פשוט באמצע הריב התנשקנו בלהט…ו….. זה קרה" היא אמרה מאושרת, עם קושי להסביר את עצמה "וקרה מה? נהייתם זוג?" שאלתי לא מבינה "יכול להיות, אני לא יודעת לגמרי" היא אמרה בהססנות ולא הצלחנו להבין אותה "נו דברי כבר, מה קרה?" שירז שאלה בלחץ "נו אלמה, תחשבי" היא אמרה לי לחוצה ובתנועות ידיים, ובשנייה נפל לי האסימון "הייתם ביחד תרתי משמע?" שאלתי מחזיקה את האף "כן" היא צחקה וקפצנו לחבק אותה "אני לא מאמינה שאח שלי והחברה הכי טובה שלי עשו א…" התחלתי לומר בקול "שתקי" שירז סתמה לי את הפה עם היד ובדקה שלא מסתכלים עלינו "שלא תחשבו שאני זריזה או משהו, אבל זה פשוט הרגיש לי נכון" היא אמרה לנו תוך כדי החיבוק ותוך כדי שהיא מובילה אותנו לשבת על הספסל "אני בשוק,אח שלי עם מישהי אחת, צריך לתעד את זה" אמרתי מרוצה תוך כדי שאני מתיישבת על המעקה של הספסל ולא על הספסל עצמו "עכשיו תורך" שירז אמרה לי והביאה לי מכה בכתף "מה תורי?" שאלתי בהכחשה "מה קרה שם הרגע עם הדניאל הזה?" הן שאלו אותי "לא יודעת, בקטנה, הוא פשוט הזמין אותי בערב למדשאות לנגן" אמרתי עם חיוך רחב, שאי אפשר להסתיר ובידיוק תום הגיע "סליחה שאני מפריע לשיחה המרתקת שלכן, אבל אני צריך רגע אחת מכן" הוא אמר, עשה אן-דן-דינו בצחוק ומשך אליו לצד את עדן "בחיים שלי לא ראיתי ככה את תום" אמרתי בחיוך לשירז "תמיד יש פעם ראשונה" היא צחקה והיה צלצול "טוב תהנו לכם" אמרתי להם בזמן שהם התנשקו ונכנסתי רק עם שירז לשיעור.
שעת הערב הגיעה, והתארגנו לארוחת ערב ולפגישה שמחכה לי,לבשתי מכנס ג'ינס קצר שחור, עם קרעים ולא צמוד במיוחד, חולצת טריקו שחורה שנופלת על הגוף, ומעליה סריג אפור דק, שהשרוכים שלו לבנים, נעלתי נעלי סטנסמית לבנות, ואת השיער הותרתי פזור "יאלה נצא" אמרתי תוך כדי שאני קושאת את הנעל השנייה "ממש ממהרת" הן אמרו לי בצחוק "ממש לא" הכחשתי "יאלה" עדן אמרה ויצאנו.
הגענו לחדר אוכל, וכל אחת מילאתה את הצלחת שלה והתיישבנו בשולחן. עומרי ותום התקרבו אלינו לשולחן עם הצלחות ביד "לצערי אני צריך לשבת כאן" הוא הפנה את הצער שלו כלפיי, כדי לעקוץ אותי, והתיישב ליד תום שישב ליד עדן,ואני לא התייחסתי אליו..זה אמנם עצבן אותי אבל הראש שלי היה עסוק בדניאל. כמה דקות אחרי שהתחילה ארוחת הערב, הכנסתי כפית מהאורז לפה, ודניאל הגיע לשולחן שלי ותפס לי את היד "שינוי בתוכניות" הוא אמר "מה?" שאלתי לא מבינה, וכל השולחן הסתכל עלינו "הדייט הוקדם" הוא אמר, אחז לי ביד ואני מיד קמתי "הלו, עצרו.. מה קורה כאן?" תום שאל עצבני ולחוץ מהבחור החדש "אני דניאל, ידיד של הידידה שלך, שעדיין לא מסרה לי את השם ולא את הטלפון שלה" הוא אמר בצינות שהצחיקה אותי "נעים מאוד, אני האח השומר של האחות שלא תמסור, לא את השם ולא את הטלפון" אח שלי אמר בקשיחות ושלח אליו את ידו ללחיצה מאיימת "זה רשמי מידיי" דניאל צחק שוב, ונישק אותו בלחי, ושנייה אחרי זה יצאנו במהירות משם בלי שאח שלי יספיק להמשיך לאיים.
הגענו למדשאות, והיה מסודר שם כבר מפה וסלסלה "אתה ממש קיטשי" צחקתי עליו והתקרבתי איתו לאזור "כן, אבל צריך קצת קיטשיות בחיים" הוא חייך והתיישב כשהוא מזמין אותי לשבת "עכשיו שיר, אוכל,גיטרה וכל זה בלילה מתחת לכוכבים וזו הקלישאה האידיאלית" צחקתי עליו והתיישבתי "אז בואי נהיה קלישאתים" הוא צחק ושכב על השמיכה "מה אתה עושה?" צחקתי "אני עכשיו בסצנה הקיטשית בסרט, של הדייט הרומנטי הראשון" הוא ענה לי ולא הפסקתי לחייך, להסמיק ונשכבתי לידו "אוקי, ואיזה תפקיד אני אמורה לשחק?" שאלתי אותו "איזה שבאלך" הוא ענה והסתכלתי עליו בחיוך, הרגשתי רוגע ושלווה, שאין צרות והתחלתי להרגיש מובכת בסיטואציה "טוב" אמרתי "עם כל הכבוד לסרטים וקלישאות אני יותר בעד לנגן" צחקתי וקמתי "גם אני" הוא אמר וקם מיד לשבת ליידי…עברו כמה שניות של שקט שאנחנו מסתכלים לאופק בלי לדבר "אלמה" אמרתי פתאום "מה?" הוא שאל לא מבין והתסכל עליי "הידידה שלא מסרה לך את השם כמו שאמרת…קוראים לי אלמה, עכשיו את המספר טלפון אני לא מוסרת" אמרתי לו והוא צחק "מאיפה שעצרנו?" הוא שאל והפעם אני לא הבנתי, ומיד הוא ניגן את אותו שיר של בוב דילן מהבוקר שעצרנו באמצע.

נקןדת מבט עומרי
היינו באמצע ארוחת הערב, והתלמיד החדש הזה, המטומטם שמסתבר שקוראים לו דניאל, לקח אותה באמצע לא יודע לאן…הרגשתי עצבים, רציתי להרוג אותה מרוב עצבים…אז עקבתי אחריהם כמו מפגר, בחיים זה לא קרה לי. ראיתי אותם יושבים במדשאות, מנגנים על גיטרה ושרים צמוד אחד לשנייה…לא ידעתי מה לעשות עם התחושה המחרידה הזו, לקנא למישהי זה לא מתאים לי, הייתי עם מיליון בנות ואף פעם לא קינאתי להן כי הן לא עניינו אותי…הרגשתי כמו אפס והבנתי שאני חייב לפתור את זה.
פתרתי את זה בדרך האופיינית לי והלכתי לחפש לי איזה מישהי להעביר איתה את הלילה.
קמתי בבוקר והראש שלי התפוצץ מכאבים, מצאתי את עצמי בלי בגדים ובלי זיכרון טוב מאתמול בלילה, בטח השתכרתי והייתי עם מישהי, וישר נכנסתי להתקלח ולהתארגן לבית ספר.
היום היה יום של מגמות, אני ותום הגענו למגרש להתארגן למשחק כדורגל וראיתי שם את הדניאל הזה לבוש בבגדים של הקבוצה "מה הוא עושה פה?" שאלתי את תום עצבני תוך כדי שנעלתי את נעלי הספורט "לא יודע ולא אכפת לי" תום ענה מחייך ולא מרוכז ואז הבנתי למה, ראיתי את עדן ואלמה נכנסות למגרש, עדן התקדמה לתום שישב לידי ואלמה חיכתה לה בצד, רחוקה ממנה, ראיתי איך דניאל מסתכל עליה בחיוך מרוצה אז רציתי להקדים אותו, נישקתי את עדן במהירות והלכתי לאלמה עם החיוך הזדוני שלי כשהיא מסתכלת עליי "הבוקר התחיל כל כך יפה למה להרוס לי אותו?" היא שאלה בציניות הקבועה שלה "לא יכולתי שלא לשים לב שאת מחפשת אותי במבט שלך" צחקתי עליה "אתה נוטל כדורים?" היא לעגה לי והצחיקה אותי, עמדתי לענות לה והיא בידיוק נופפה לשלום למישהו מאחוריי, הסתובבתי וזה היה הדניאל האפס הזה, עמדתי לחזור לדבר איתה, אבל היא מיד עקפה אותי והלכה לדבר איתו, הבאתי בעצבים אגרוף לעמוד שהיה לידי ורציתי לחנוק את האפס הזה.