החיים הם חלום-אלמה ועומרי פרק 13

פרק 13
נקודת מבט עומרי
הייתי חייב להשיג את אלמה לאירוע הפלצני הזה, אבל זה צפוי שהיא לא תסכים ועוד אחרי איך שהתייחסתי אליה בחדר הלבשה… הדרך היחידיה שהיא תסכים זה איום.
דפקתי בחדר שלה ולמזלי היא פתחה ושנייה אחרי זה סגרה "חכי רגע" אמרתי ובלמתי את הדלת "מה אתה רוצה?" היא אמרה עייפה ועצבנית ממני "אני צריך את העזרה שלך" אמרתי לה והיא צחקה "אני לא מאמינה שיש לך עוד את החוצפה לבקש ממני עזרה אחרי מה שעשית לי" היא ענתה לי "בסדר, אני מודה שהגזמתי, אבל אני חייב אותך דחוף" התחננתי אליה "מה אתה צריך?" היא שאלה "יש אירוע של דיפלומטים ואנשים מכובדים שאבא שלי מוזמן אליו, ואני צריך להגיע עם בת זוג שמבינה בפוליטיקה ונושאים חשובים" אמרתי לה והיא התפוצצה מצחוק כשהיא קלטה שהיא אמורה להיות בת הזוג שלי "אני לא יודעת מה יותר מצחיק, העובדה שחשבת שאני יבוא למקום הצבוע הזה עם האנשים הצבועים האלו, או העובדה שהעזת לבקש ממני" היא צחקה "לא באתי לבקש, באתי לדרוש" אמרתי לה בהחלטיות "מי אתה חושב שאתה מטומטם? בחיים אני לא אבוא למקום הדוחה הזה, וקל וחומר שלא איתך" היא קבעה עצבנית וסגרה את הדלת, אבל שוב בלמתי אותה "אוקיי, ניסיתי בטוב" אמרתי לה יותר רגוע "אוו איזה פחד, מה תעשה לי? תרביץ לי?" היא שאלה "אה לא, אני יודעת, אתה תנשק אותי שוב" היא צחקה עליי בהתגרות, לא יכולתי להמנע מלצחוק על ההתנהגות הילדותית שלה "לא, אני אסחוט אותך" אמרתי לה "כן? בוא נשמע" היא אמרה מחויכת "הדניאל,התלמיד החדש הזה…חשוב לך אני מניח" אמרתי והיא הפסיקה לחייך "יופי, אני מבין שכן, אם לא תבואי איתי, אני אדאג שיוציאו אותו מהבית ספר הזה" חייכתי בזדוניות "אתה חתיכת חלאה כמו אבא שלך" היא זעמה "אז אני מבין שזה כן?" שאלתי אותה בהתגרות "מתי זה?" היא שאלה מובסת "שמונה בערב, תתלבשי יפה" אמרתי לה וליטפתי אותה בראש כמו ילדה קטנה "אידיוט" היא צרחה וסגרה את הדלת כשהלכתי משם מרוצה.

נקודת מבט אלמה
העומרי הזה, אי אפשר לתאר אותו, פשוט חלאת המין האנושי, הוא דוחה כל כך… באלי לחנוק אותו ולהוריד לו את הראש… לא עברה דקה מאז שהוא יצא וכבר הוא התקשר שוב "מה עכשיו לוציפר?" לעגתי לו "איך את אוהבת להתחכם" הוא ענה לי "משהו נוסף, השחרור מהבית ספר אושר, ובעוד שעה ניפגש אני אלמד אותך נימוסים בסייסים לקראת האירוע" הוא אמר "אתה תלמד אותי נימוסים? זה לא נשמע לך קצת אבסורד?" שאלתי אותו מגחכת "תפסיקי להתחכם ותבואי בעוד שעה, ביי" הוא אמר וניתק… אני שונאת אותו כל כך, הוא חתיכת מטורף, פסיכופט.
הגעתי לחדר אוכל לבושה בפיג'מה שלי עדיין,עומרי חיכה לי שם, עם שולחן ערוך "מה זה?" שאלתי לא מבינה "ארוחה רומנטית" הוא אמר בציניות "יופי,אתה ממש מצחיק" אמרתי לו והתקדמתי לשבת "לא, קומי" הוא אמר "מה?" קמתי בבהלה "לא ככה מתיישבות עלמות" הוא אמר והרמתי שפה "ומה אתה יודע על נימוסים ועלמות? אתה סתם המוני" צחקתי עליו "טוב, תשתקי ותלמדי" הוא אמר והתחיל להדגים לי.
הוא הזיז את הכיסא עבורי והתיישב "אני יכולה להתיישב לבד, אני לא מבינה למה אני צריכה אותך" אמרתי לו והוא התיישב "כי ככה, אל תשאלי..נתחיל מהיין" הוא אמר ומזג לשנינו, וכמעט התחלתי לשתות "לא, חכי!" הוא עצר אותי "מה עכשיו?" שאלתי לא מבינה "יין אדום ומשובח את צריכה להריח קודם" הוא אמר והדגים "להריח? מזה הצביעות הזו?" שאלתי "אולי תפסיקי להתווכח ותעשי מה שצריך?!" הוא כעס "טוב, טוב" אמרתי לו כדי שירגע.
הגעתי לחדר אחרי חפירה שלו על התנהגות מנומסת צבועה והתארגנתי לשטות הזו. התקלחתי, והתחלתי להתלבש… לבשתי מכנס גבוה שחור, שסוף המכנס פתוח, לבשתי גופיה שחורה שהקצוות שלה הן מתחרה, וג'קט אלגנטי, נעלתי מגף עקב שחור נמוך, את השיער אספתי לקוקו נמוך מאוד והדוק, ענדתי עגילי חישוק כסופים גדולים, התאפרתי מעט במסקרה ואודם בורדו.
"וואו" עדן אמרה לי כשהייתי מוכנה "תודה" אמרתי בחיוך והסתובבתי בחדר כדי להראות את עצמי כמן במסלול דוגמנות "טוב ביי בנות, נדבר" אמרתי להן ויצאתי מהחדר… הלכתי לשער של בית ספר וחיכיתי לעומרי שיבוא.

נקודת מבט עומרי
סיימתי להתארגן והלכתי לחדר של אלמה לאסוף אותה, אבל אחותי אמרה לי שהיא כבר יצאה לשער של בית ספר…הילדה הזו חייבת לעשות הכל הפוך ועל הדרך לעצבן.
הגעתי לשער בית ספר וראיתי אותה, מדהימה ביופי שלה..לא יכולתי להוריד את החיוך הענק מהפנים שלי, רציתי לנשק אותה באותה שנייה ולחבק אותה…את האמת שזה גאווה לקחת אותה לאירוע הזה ולא איזה סתןמה.
"לא יכולת לחכות בחדר שאני אבוא לאסוף אותך?" שאלתי אותה "יכולתי, אבל לא רציתי" היא ענתה לי בצורה מעצבנת במיוחד "טוב, יאלה בואי" אמרתי לה והלכנו לכיוון הרכב שבא לאסוף אותנו עם אבא שלי בפנים "וואו, איזה בת זוג יפה" אבא שלי אמר "בת זוג מתחזה, שיהיה לשניכם ברור שהייתי מעדיפה להיות במקום אחר מאשר איתכם, ולא הייתי באה אם לא הייתם כאלו מושחתים" היא ענתה במרדנות ושילבה ידיים, ראיתי איך אבא שלי כעס שדווקא בה בחרתי…הסתכלתי עליה עצבני "אני מקווה שעל אחרים תעשי רושם יותר טוב, אחרת החבר שלך טס מבית ספר" לחשתי לה.
הגענו לאירוע והתחלנו בהצגה, נכנסו והתחילו לחיצות הידיים והנשיקות "פשש עומרי, איך גדלת" שר החוץ אמר לי "ואיזה בת זוג יפה" הוא אמר תוך כדי שהוא מנשק לאלמה את היד…אי אפשר להתווכח איתו על זה. עזבנו את הברכות ונכנסו לאירוע המפואר "הם לא יכולים להיות יותר צבועים" אלמה אמרה לי בשקט ואמרתי לה לשתוק, התיישבנו ומזגו לנו לשתות "לא, אני לא ש…" היא התחילה להגיד למלצר וצבטתי אותה ברגל מתחת לשולחן "תשתי רק היום, לא יקרה כלום" ביקשתי ממנה והיא התעצבנה "ואם לא? גם אותי תעיף מבית ספר?" היא שאלה בציניות "את ממש מצחיקה היום" אמרתי לה בחיוך מזויף והיא שתתה כמו שאמרתי לה.
"שלום לזוג הצעיר" חבר של אבא שלי אמר והתיישב לידנו "מי זה הזקן הזה?" היא שאלה אותי בשקט "שתקי" אמרתי עם חיוך מזויף על הפנים ומכה קטנה מתחת לשולחן "מה קורה איתך?" הוא שאל אותי "אני בסדר, מתקדם לאט לאט" עניתי בנימוס "כן, הוא ממש הופך להיות דומה לאבא שלו" אלמה אמרה במובן השלילי של המשפט, אבל אותו חבר של אבא שלי כמובן פירש את זה למובן הטוב והלך "את ממש מחפשת לעשות בלגן" אמרתי לה והיא לא התייחסה אליי.
קראו לי לבוא לדבר עם כמה אנשים חשובים ואלמה לא רצתה לבוא, היא נשארה בשולחן ומידי פעם הייתי מביט עליה, ראיתי אותה מרחוק כל כך יפה ופשוטה בין האנשים האלו… היא שתתה מהיין שלה ורק רציתי לנשק אותה.
רוב האירוע לא הייתי ליד אלמה, אבל לקראת הסוף, כשהתקרבתי אליה ראיתי אותה מדברת עם שני דיפלומטים חשובים והתקרבתי אליהם "אז אתה מבין למה המפלגה שלכם חרא" היא אמרה להם צוחקת ומתנדנדת, ניתן היה לראות שהיא השתכרה והייתי חייב לחלץ אותה משם "אל תתיחסו אליה" אמרתי צוחק ולקחתי אותה משם.