החיים הם חלום-אלמה ועומרי פרק 17
פרק 17
נקודת מבט עומרי
קמתי באמצע הלילה לשתות מים קרים וחזרתי לשכב במיטה, לא יכולתי להפסיק לחשוב על אלמה, שהפכנו להיות זוג..שהיא הבת זוג האמיתית הראשונה שהייתה לי, לא ידעתי בחיים איך מרגישים ועכשיו אני מרגיש את האהבה כלפייה, הרצון להיות איתה כל הזמן, לחבק ולנשק. לבשתי מכנס ספורט קצר, טריקו לבנה ויצאתי לאגף נשים בשקט בלי שאף אחד יראה, דפקתי בדלת שלהן בצורה הכי חלשה שאני יכול כדי לא להרעיש, הן לא ענו והגברתי את חוזקת הדפיקה עד שאלמה פתחה לי את הדלת, העיניים שלה היו חצי עצומות, לבושה בפיג'מה הקצרה והסקסית שלה ואני נכנסתי במהירות לחדר "מה אתה עושה כאן בשלוש בלילה?" היא שאלה אותי לחוצה ושפשפה את העיניים שלה ואני משכתי אותה אליי לנשיקה "הייתי חייב לראות קצת את החברה שלי" אמרתי בחיוך והתנשקנו "אתה מטורף" היא לחשה "אם יתפסו אותך יהרגו אותך" היא הוסיפה וניסתה להוציא אותי מהחדר, אבל אותי זה לא עניין, המשכתי לנשק אותה "עומרי שקט" היא לחשה לי בפרנויה ובדקה שהבנות לא מתעוררת… אהבתי את ההתנהגות הדרמטית והלחוצה שלה, לא יכולתי להפסיק לנשק אותה תוך כדי שאנחנו צועדים אחורנית עד שהגענו למיטה שלה "עומרי לך" היא התנתקה מהנשיקה וכתגובה נכנסתי למיטה, הורדתי את החולצה ושכבתי "מה אתה עושה?" היא שאלה בלחש ובדקה שהבנות בחדר לא התעוררו, משכתי לה את היד והשכבתי אותה לידי "ישנים ביחד" קבעתי ונישקתי אותה, ראיתי את החיוך שזה יצר לה "אתה לא נורמלי עומרי יתפסו אותנו" היא אמרה לי "איפה הילדה האמיצה שעושה מה שהיא רוצה?" שאלתי אותה ונישקתי אותה בצוואר "פה, אבל זה שיגעון" היא אמרה לי והניחה את היד שלה על הלחי שלי "את משגעת אותי" אמרתי לה עם תוספת נשיקה חמודה "יאלה נו, בבקשה נישן ביחד וזהו" התחננתי בילדותיות ,היא נישקה אותי, הניחה ראש על החזה שלי חיבקה אותי ונרדמה תוך כדי שליטפתי אותה בשיער.
"קום עומרי" אלמה לחשה לי ולא יכולתי לקום "נו בבקשה" היא אמרה וניהרה אותי עד שהתעוררתי והסתכלתי בשעון "פסיכית רק שש בבוקר, יש שעה להשקמה" אמרתי לה וחזרתי לשכב "אבל אתה צריך להספיק להגיע לחדר" היא אמרה מודאגת ובידיוק שירז ועדן התעוררו מהרעש שלנו "הופה מה קורה כאן?" עדן צחקה ואלמה קמה מהר מהמיטה "כלום, בידיוק אח שלך הולך" אלמה אמרה, הקימה אותי מהמיטה וצחקתי "מה אתה צוחק?" היא שאלה "שאת כזו פראנוידית.. תרגעי לחוצה" אמרתי לה והמשכתי לנשק אותה "טוב היא פראנוידית אין ספק, אבל אתה חייב ללכת" אחותי אמרה והבנתי שהן מביסות אותי בעצם, נישקתי את אלמה ויצאתי מהחדר.
נקודת מבט אלמה
היה לי כיף לישון איתו, הרגשתי בבית, בחיים לא הרגשתי כמות רגשות כזו, תחושות שבחיים לא חוויתי.
התארגנתי לבית ספר, לבשתי חולצת טריקו פסים שחור לבן צמודה, מעליה ג'קט ג'ינס כהה ארוך, ג'ינס שחור ארוך וסנדלים שחורות עם המון רצועות ויצאנו לחדר אוכל.
ישבנו לאכול את הארוחת בוקר עד שאח שלי ועומרי נכנסו, עוד לא סיפרתי לתום כלום וזה אמור להיות סיוט כמו שאני מכירה אותו "טוב אני עושה את זה" אמרתי וקמתי מהשולחן "טוב בהצלחה" עדן אמרה לי.
הלכתי לשבת לידם וחיבקתי את תום "מה כל כך הרבה אהבה על הבוקר?" הוא שאל בחשדנות "סתם" עניתי לחוצה והסתכלתי על עומרי שחייך מרוצה "טוב, למען האמת יש לי משהו לספר לך" עניתי בכנות "וגם לעומרי" הוספתי והתיישבתי בין שניהם "כן מה?" הוא צחק ושתה ממיץ התפוזים שלו ועומרי גם "תראה…בחיים, דברים מסוימים שאתה רואה, מסתתר מאחוריהם משהו אחר.. זה כמן לחשוב שלילה כי התריסים בבית סגורים כשבכלל…" התחלתי לנסות לספר לו בלחץ, לחפש את המטפורה הכי מתאימה ולא יצאו לי המילים, הזזתי הרבה את הידים וגירדתי במצח… פתאום הבחנתי בהם ממשיכים לצחוק עליי "סליחה? מה מצחיק אתכם כל כך?" שאלתי לא מבינה "אני יודע עליכם" תום אמר לי וצחק מההתנהגות שלי "אה יפה, ומתי התכוונתם להודיע לי?" שאלתי כועסת "רצינו לצחוק קצת יפה שלי" עומרי אמר, לקח לי את היד, הרים אותי מהכיסא, הושיב אותי עליו והביא לי נשיקה בלחי "טוב לא להיסחף" תום ביקש "אתה יוצא עם אחותי אז אין לך זכות דיבור" עומרי אמר לו "סליחה אני פה, אני שומעת אתכם, אנחנו לא כסף או רכוש שתעשו בנו עסקאות" אמרתי להם "את יותר מזה" עומרי אמר לי ונישק אותי "טוב אני הולכת לשיעור אני אדבר איתך" אמרתי לו ועמדתי לצאת עד ששמתי לב שדניאל מסתכל לכיוון שלנו, הרגשתי לא נעים כי התפתח משהו בינינו והוא בידיוק דיבר בטלפון.
"מה קורה?" שירז שאלה אותי שחזרתי לשולחן "לא יודעת, לא נעים לי ממנו-מדניאל, התחיל משהו ופתאום אני עם עומרי" אמרתי עם תחושה לא נעימה "לפי דעתי את צריכה להגיד את זה לעומרי, לשתף אותו" עדן אמרה לי "אני לא בטוחה שזה רעיון…" התחלתי להגיד "מה היא צריכה להגיד לי?" עומרי אמר כשבידיוק נעמד מאחורי עדן "בואי שירז" עדן אמרה והן הלכו כדי להשאיר אותנו לבד "מה יש?" עומרי שאל והתיישב מולי "תקשיב" אמרתי לו "את לא בטוחה בקשר שלנו" הוא אמר לי והתרחק קצת "לא" חייכתי "אתה הופך להיות יותר פראנוידי ממני" צחקתי "אז מה קרה?" הוא שאל "דניאל, נראלי שהוא נפגע מזה שאנחנו יחד ולא נעים לי" אמרתי לו "מה הייתם יחד,התנשקתם שאת מרגישה ככה רע?" הוא כעס והתחלתי לצחוק "מה מצחיק?" הוא שאל עצבני, התיישבתי עליו, אחזתי בפניו עם הידיים ונישקתי אותו "אתה חמוד שאתה מקנא" אמרתי לו והוא נשאר עדיין בהבעה עצבנית "נראלך שאני מקנא בחיים נחמן ביאליק הזה?" הוא שאל בהכחשה "אתה מת מקנאה" אמרתי לו בחיוך "בסדר, וזה רע?" הוא שאל "לא, אבל אין לך במה לקנא כי אני אוהבת אותך" עניתי לו ונישקתי אותו הרבה נשיקות קטנות בלחי "אני פשוט לא רוצה להכאיב לו, תבין אותי..הןא בן אדם כל כך טוב" אמרתי לו "בסדר, אבל ככה זה החיים הוא יהיה חייב להבין" עומרי אמר לי בכנות "כן אני מניחה שאתה צודק" עניתי לו והוא צחק "מה?" שאלתי לא מבינה "מניחה? מזה השפה הגבוה הזו?" הוא צחק עליי "סתום" אמרתי לו וחיבקתי אותו "טוב תלווה אותי לשיעור?" שאלתי אותו "כן בואי" הוא אמר ויצאנו מהחדר אוכל.
תגובות (1)
יאו איזה פרק מושלם
אני מתה כבר לדעת מה היא תעשה עם דניאל ואני מתה כבר לפרק הבא
את הכי טובה בעולם;)