החיים הם חלום-אלמה ועומרי פרק 18

פרק 18
נקודת מבט עומרי
ישבנו לאכול ארוחת ערב אני,תום וכמה חברים בשולחן, הבנות היו רחוקות מהשולחן שלנו, מדי פעם בשיחה שלנו הסתכלתי על אלמה…כמה שהיא יפה, כמה שהיא מיוחדת, כולם בשולחן שמו לב לזה וצחקן לזה "איך זה מחויבות?" דוד אחד החברים שאל אותי ואת תום בלעג "לא כזה נורא כמן שחשבתי" עניתי לו "איך עשיתם את זה לעצמכם?התחייבתם למישהי אחת בלי בגידות,בלי חופש… אתם גרועים!" רועי חבר נוסף אמר לנו "סתום את הפה! הכל טוב, אנחנו כן חןפשים רק עם חברה" תום אמר בהיסוס "אה כן?" עידן לא האמין "אז יש לי רעיון" הוא הוסיף בחיוך זדוני "היום בערב יש מסיבה סודית באולם, עם שתייה ובנות, אם אתם כאלו חופשיים תבואו" הוא הציע כדי להוכיח שהוא צודק ואני חשבתי על הצרחות שאני אקבל מאלמה "אין בעיה, קבענו! זה סך הכל מסיבה אנחנו לא מתחילים עם אף אחת" אמרתי לתום ולהם וקבענו שיוצאים.
"מאמי" אלמה הגיעה פתאום לשולחן, התיישבה עליי ונישקה אותי.. אותו דבר אחותי עם תום והבנים קמו מצחקקים "נתראה" אחד מהם אמר וקרץ עין "מה קורה פה?" אלמה שאלה לא מבינה "כלום יפה שלי סתם שיחת גברים" ניסיתי לצאת מזה "טוב, נושא אחר" עדן אמרה "עוד שעתיים בערך תבואו למדשאות, נשב כולנו ביחד עם פירות וממתקים קצת" היא הציעה מרוצה ואנחנו לא ידענו איך להתחמק, אני ותום הסתכלנו אחד על השני בלחץ כיוון שלא ידענו מה להגיד להן כדי להתחמק…עד שעלה לי רעיון והתחלתי לפהק, תום זרם איתי "היינו מתים בנות, באמת, אבל אנחנו ממש גמורים מעייפות.. היום שיחקנו כדורגל בלי סוף" המצאתי תירוץ והן התבאסו "אוף כל כך רציתי" אלמה אמרה וחיבקה אותי "טוב, נדבר בנים לילה טוב" הן אמרו והתחילו ללכת
"היינו בסדר לא?" שאלתי את תום לא בטוח "כן בסך הכל חסכנו להן דאגות, לא שנבגוד בהן או משהו" תום ניסה לשכנע את עצמ, אבל כן הרגשנו אשמים.

נקודת מבט אלמה
היינו בדרך לחדר שלנו עד שראינו את שירז ועומר מנגנים במדשאות "איך הם יכולים להיות כל כך רגועים כל הזמן?!" שאלתי את עדן שאלה רטורית והתקדמנו אליהם "איזה יופי של שיר" עדן אמרה והתיישבנו "כן זה של פול מקרטני" היא אמרה ושתתה כוס מים בזמן שעומר ממשיך לנגן "מה עם הבנים? קבעתם בסוף?" שירז שאלה "לא, הם עייפים" אמרתי מבואסת "אז לכו למסיבה השווה של עומר" שירז אמרה וצחקה "על מה אתם מדברים?" עדן שאלה לא מבינה "סתם יש מסיבה סודית באולם ספורט שהזמינו אותי" עומר התחיל לקום "טוב נתראה בנות" הוא אמר והלך ושלושתנו הסתכלנו אחת על השנייה "לא שאני פראנוידית או חשדנית" התחלתי להגיד אחרי כמה שניות של שקט "אבל?" עדן שאלה "לא נראלכן, שאולי, יש מצבון קטנטן,ש…הבנים חירטטו והלכו גם למסיבה הזו?" שאלתי אותן "לא, מה פתאום, הבנים לא שקרנים, הם לא יעשו לנו את זה" עדן ניסתה לשכנע את עצמה וגם אותי "כן, נכון, צודקת, הם הרי אוהבים אותנו למה שיעשו את זה?" שאלתי כשאפילו אני לא האמנתי לעצמי "אתן יודעות שאפשר לברר" שירז אמרה כששמה לב שאנחנו מתכחשות למצב "איך?" עדן ואני שאלנו מסוקרנות בו זמנית "נעקוב אחריהם" היא הציעה "לא זה לא מתאים" אמרתי "כן אנחנו סומכות עליהם" עדן אמרה, עברו שניות ספורות שגרמו לנו לעמוד על הרגליים וללכת לכיוון החדר שלהם.
הגענו קרוב לחדר שלהם והסתתרנו מאחורי קיר קרוב "מה עכשיו?" שאלתי "אם הם יצאו בדקות הקרובות לבושים יפה אז הם שיקרו ואם לא, מזל טוב יש לכן חברים מושלמים" היא אמרה ואני התפללתי בתוכי שהם לא יצאו ולא שיקרו לנו.
עברו כמה דקות שהבנים לא יצאו ועלה לי חיוך על הפנים "יאלה בנות היינו פה" עדן אמרה "כן, איזה חברות דוחות אנחנו, סתם חשדנו" עניתי לה ועמדנו ללכת עד שבדיוק היה רעש של מנעול…חזרנו להסתתר והאפסים האלו יצאו מהחדר לבושים יפה "אני ארצח את המושחת הזה" אמרתי זועמת ועמדתי להתעמת אותו עד שעדן משכה אותי אליה "לא, אנחנו נעשה משהו חכם יותר" היא אמרה ומשכה אותי לחדר שלנו.
הגענו לחדר ועדן זרקה אליי שמלת מיני שחורה שהכתפיות שלה נמצאות אחרי הכתף "מה זה?" שאלתי "שמלה" היא ענתה בציניות "יופי חכמה, אני רואה שזו שמלה אבל מה זה עוזר לי? אני רק רוצה לעקור לו את העיניים" זעמתי כשאני מקמטת את השמלה שבידי "הם הולכים למסיבה סודית לא? יופי שיצפו לכלבות" היא ענתה לי ואהבתי את הרעיון שלה, לבשתי את השמלה, עקבים שחורים עם שרוכים ושיער פזור, עדן לבשה שמלה מיני אדומה, ועקבים לבנות והיינו מוכנות ללמד אותם לקח שלא ישכחו לעולם "בהצלחה מטורפות" שירז אמרה לנו ונשכבה במיטה
יצאנו לאולם במהירות וראינו את אחד הבנים מהשכבה שלנו עומדים בכניסה לאולם, כדי לפקח מי נכנס "שיט, מה עושים?" עדן שאלה "בואי" אמרתי לה בחיוך זדוני "סליחה בנות אתן לא יכולות להיכנס" הוא אמר לנו כשהגענו לדלת "תראה חמוד, אני אחסוך במילים, אתה מכניס אותנו או שהמנהל מגלה על זה" אמרתי בלי לבזבז יותר מידיי זמן "את מאיימת עליי?" הוא שאל בקול הערסי שלו "יפה, אני רואה שאין לך בעיות של קריאת מצבים" לעגתי לו בזלזול "טוב, אם שואלים זה לא אני" הוא הכניס אותנו בלחץ.
נכנסו למסיבה והלכנו בפרופיל נמוך עד שזיהנו את תום ועומרי שותים להם כששתי בחורות בידיוק ניגשות לדבר איתם "זה הסוף שלו" אמרתי לעדן והראש שלי התפוצץ "תגידי לי שיש לך רעיון" היא קיוותה "רעיון אדיר" אמרתי והעלתי חיוך זדוני "בואי" משכתי אותה והתקדמנו לעבר שני בחורים שאנחנו מכירות ממגמת ריקוד "מה אתן עושות פה?" הן שאלו אותנו "אנחנו חייבות את העזרה שלכן" ביקשתי ומשכתי אותם לקצה של האולם "מה?" אחד מהם שאל "תקשיבו, אנחנו צריכות להתקדם לבנים האלו שם" הצבעתי להם "ולרקוד ולשיר שיר מסוים" אמרתי להם "למה?" הם שאלו ולא הבינו "תסמכו עליי בבקשה" התחננתי והם הסכימו "מה עושים?" עדן שאלה לא מבינה "אנחנו נרקוד בחושניות לידם" הצעתי ועדן צחקה.
התקרבנו אליהם ודאגנו שיתנגן השיר "girls just want to have fun" התקרבנו לתום ועומרי עם הזוג חברים שלנו ורקדנו לצלילי השיר בצורה הכי חושנית שיש, ראינו את הבנים מתעצבנים כל כך ואת כל השאר מסתכלים עלינו…שמחתי כל כך, שילמדו לקח שאיתנו לא מתעסקים.
"תודה" אמרנו והשתחוונו כאילו מדובר במופע "מה אתן עושות?" הן כעסו "סליחה? שמעתי נכון? חוצפנים!" צעקתי עליהם "אתם משקרים לנו שאתם עייפים והולכים למסיבה עם כל הזולות האלו" עדן ענתה "בואי" עומרי אמר כועס ומשך אותי לצד השני של העולם "מה עכשיו תגיד לי?שנרדמת בדרך לחדר והגעת לפה?" שאלתי בחוסר אמון ובציניות "כלום אני לא אגיד, אני לא אשקר.. נכון לא סיפרתי לך על המסיבה כי ידעתי שתכעסי אבל לא קרה כלום עם הבנות האלו ולא עשינו שום דבר" הוא אמר לי רגוע "כן ממש צדיק" כעסתי בשילוב ידיים "אני נשבע לך" הוא אמר לי ואחז אותי במותן "אז למה שיקרת?" שאלתי אותו "צודקת, הייתי צריך להגיד לך" הוא אמר מתחרט "בחיים אני לא אעשה את זה, מבטיח" הוא אמר וניסה לנשק אותי "כן ממש אמין" התרחקתי ממנו "אני באמת מבטיח לך" הוא התחנן ונישק אותי בצוואר "בטוח?" שאלתי בחיוך "כן, ואני לא רוצה לראות אותך שוב רוקדת ככה ושהחרמנים האלו יזילו עלייך ריר" הוא התעצבן, חייכיתי למשמע הקנאה שלו והתנשקנו "טוב ולמה לבשת את השמלה הקצרה הזו?" הוא שאל ומשך אותי אחורה כדי שלא יסתכלן עליי "כי זה מעצבן אותך ואני אוהבת" עניתי לו "ותזהר לחשוב שאתה יכול להגיד לי מה ללבוש כי מהר מאוד תמצא את עצמך רחוק ממני" איימתי עליו והוא צחק.