החיים הם חלום-אלמה ועומרי פרק 3

פרק 3
נקודת מבט אלמה
הילד הזה, אני לא יודעת מה קרה לי באותה שנייה כשראיתי אותו, הלב שלי פעם בחוזקה והתרגשתי, הרגשתי כמו בסצנה תלושה מתוך קומדיה רומנטית אני? אני לא מאמינה שלי זה קורה, בדרך כלל שאני נדלקת על הבנים זה משהו פחות עוצמתי, לא ידעתי איך לפעול באותה שנייה, הייתי חסרת אונים הרגשתי כמו חירשת בעולם של אילמים… אבל מהר חזרתי לשלוט בעצמי והעפתי אותו ממני, אני שונאת בנים כאלו שמשחקים אותה דון ז\'ואן ומתחילים עם כל דבר ממין נקבה, שממציאים משפטים פתטים כדי להכניס אותך למיטה, ויכול להיות שאני יותר מידי היסטרית בתגובות שלי כי אני בתולה אבל אני מעדיפה את זה על פניי אחת שניתנת במתנה…הלוואי ולא הייתי נתקלת בו בכלל, הכל באשמתי, עם הרעיונית המטורפים שלי, דווקא עכשיו אני מחליטה לגנוב לתום את המפתח ולרוץ כמו מטורפת במדשאות עוד כשאני יודעת שהממטרות צריכות לעבוד.. אבל לא נורא, נגמר, עבר.
היום הראשון ללימודים כאן הוא לא רגיל, מדובר בנאום שגרתי ועלוב של המנהל או הגנרל כמו שאני קוראת לו, בן אדם צבוע שמנסה להרשים את כל העולם, הוא מזמין אנשים חשובים ביותר ומאמן אותנו איך להתיישב, איך לדבר, איך לפעול כאילו אנחנו רובוטים.. הטקס הזה הדבר הכי צבוע שיש אבל אני תמיד עושה תעלול קטן.
הטקס התחיל ואני נכנסתי באיחור \"סליחה\" אמרתי ונשכתי את השפה התחתונה, ונכנסתי לשבת ליד עדן ושירז \"מה קרה?\" הן שאלו אותי כששמו לב שהגעתי באיחור ולא עברה שנייה מאז שאלתן ואותו הילד מהמדשאות נכנס, גם באיחור \"עוד מישהו רוצה לאחר?\" המנהל שאל כועס \"איזה אח מפגר גם ביום הראשון הוא עושה שטויות\" עדן לפתע אמרה כועסת ונדהמתי \"אח שלך?\" שאלתי מופתעת \"כן למה קרה משהו?\" היא שאלה \"עדיף שלא תדעי\" גיכחתי.
הטקס התחיל והמנהל עשה את הנאום המעפן שלו, וכל האנשים המכובדים מהשורה הראשונה התרשמו ממנו, כל כך הרבה צביעות זה לא בשבילי, מישהו חייב להעמיד אותם במקום ולהראות להם שאנחנו בסך הכל תלמידים ולא רובוטים שצריכים להיות הכי טובים בכל דבר \"יש לי רעיון ענק ואני צריכה שתשתפו פעולה\" אמרתי לעדן ושירז בחיוך זדוני \"מה עכשיו אלמה?\" שירז שאלה מיואשת, רגילה לשטויות שלי \"אנחנו נעלה לבמה בלי שישימו לב אלינו, ונרקוד שיראו את ההישגים שלנו מהבית ספר תרתי משמע, ולא דרך נאומים רשמיים מפגרים וגרפים וסטטיסטיקות והסתברויות\" אמרתי ועמדתי לקום, מתכוננת ללכת \"לא! את מטורפת\" שירז אמרה לחוצה ועצרה אותי \"אהבתי זה רעיון אדיר\" עדן חייכה, זרמה עם הרעיון שלי והתחלנו ללכת לכיוון הבמה… ולשירז לא נותרה ברירה אחרת אלא לבוא איתנו.
הפעלתי שיר ביוטיוב Chic-la freak שחיברתי לרמקול בזמן ששירז חיפתה עליי, ושלושתנו עלינו לבמה ורקדנו, כן, קצת נסחפנו בתנועות אבל זה היה רק בשביל להרגיז את הגנרל..זה כל כך כיף

נקודת מבט עומרי
הגעתי באיחור לטקס המפגר הזה באשמת הסתומה ההיא, וגם כי הבית ספר הזה ענק! איך שנכנסתי ראיתי אותה יושבת ליד אחותי, זה מה שחסר לי שהיא תתחבר אליה. עליתי בשורות והתיישבתי ליד כמה חברים ותום והמנהל התחיל לנאום בצורה רשמית מידיי, כאילו אנחנו בכנסת.
בזמן הנאום שלו סיפרתי לתום על מה שקרה עם המטורפת, ופתאום לקראת סוף הנאום היו הפרעות ברמקולים, והתנגן שיר קצבי ישן למדיי, וראיתי את אחותי עולה לבמה עם שירז חברת ילדות שלה, ומיד אחרי שתיהן עלתה הילדה המטורפת הזו, מהמדשאות \"אלמה\" תום אמר לפתע ומפותע בעצמו, נדמה שהוא הכיר אותה \"לא שוב\" הוא אמר ואחז בראש \"אתה מכיר את הפצצת מין הזו?\" שאלתי תוך כדי שאני מחייך בחרמנות יתר כשאני מסתכל על איך שהיא זזה \"סתום את הפה זו אחותי\" הוא אמר והביא לי אגרוף על הכתף \"זאת הפסיכית שסיפרתי לך מהמדשאות\" עניתי לו מופתע \"הפסיכית הזו היא אחותי ואני לא רוצה אותך קרוב אלייה\" הוא הבהיר לי עם באצבע המאיימת \"תרגע אחי, אפילו לא סנטימטר אחד, היא חולה בראש\" ניסיתי להרגיע אותו \"אני נשבע לך שכשהיא תרד מהבמה אני רוצח אותה!\" תום אמר עצבני בצורה יוצאת דופן \"ואני רוצח את עדן\" עניתי לו גם בעצבים.
השיר שלהן נגמר, והן ירדו מהבמה שלושתן במהירות לכיוון הדלת ואני ותום הלכנו אחריהן \"אלמה מה את חושבת שאת עושה?\" תום שאל את אחותו ואחז אותה ביד שלה, אלמה, איזה שם יפה חשבתי לעצמי \"אני לא חייבת לך דין וחשבון על מה שאני עושה, אתה רק אח שלי\" היא ענתה בחוצפה והשתחררה מהאחיזה שלו \"ואת? מה את חושבת שאת עושה משתפת פעולה עם המטורפת הזו?\" צעקתי על אחותי \"אתה לא מחליט עליי!\" היא ענתה לי כועסת ובחוצפה \"סליחה מה הוא חבר שלך שהוא מדבר אלייך ככה?\" הילדה הזו שמסתבר שקוראים לה אלמה והיא אחות של החבר הכי טוב שלי שאלה בציניות \"יותר גרוע, זה אח שלי עומרי\" עדן ענתה בהתגרות ואלמה צחקה \"משתתפת בצערך\" האלמה הזו אמרה והסתכלה עליי בהתגרות \"פעם אחרונה שאת עושה את הטירוף הזה ברור?\" תום נזף באחותו \"אחרת מה? תלשין עליי לאבא?\" היא אמרה בזלזול והלכה משם כשאחותי בעקבותייה. לא יכולתי להפסיק לצחוק מהחוצפה שלה \"איזה אופי יש לילדונת הא?\" אמרתי מגחך \"אתה תזהר\" תום אמר לי בנוגע לאחותו והלכנו משם.

נקןדת מבט אלמה
אני ועדן הלכנו מהם לחדר שלנו, שם שירז חיכתה לנו \"מה קרה?\" היא שאלה אותנו בזמן שנכנסתי ישר למיטה, הורדתי את החולצה ונשארתי עם גוזייה מרוב שהיה לי חם \"לא קרה כלום, חוץ מזה שמתברר שהאחים שלנו חושבים שהם יכולים להטיף לנו מוסר ולשלוט עלינו ולצעוק עלינו, חוץ מזה שום דבר מיוחד\" אמרתי כועסת ושותה כוס מים \"אני שונאת שאח שלי חןשב שאני הילדה הקטנה שלו\" עדן אמרה זועמת ומטעינה את הטלפון שלה \"טוב תרגעו שתיכן, בואו נתעסק בדברים קצת יותר משעשעים, נלך לברר מה קורה לגביי מסיבת פתיחת שנה היום בערב\" שירז הציעה לנו וניסתה להרים לנו מעט את מצב הרוח \"לכו שתיכן, אני עייפה מידיי ועצבנית מידיי\" אמרתי ופתחתי את הספר שמונח לי ליד המיטה, כדי להרגע קצת בזמן ששתיהן יצאו.
עברו אולי חמש דקות מאז שהן יצאו והיו דפיקות בדלת, הייתי בטוחה שזה הן שוב ושכחו מפתח, אז קפצתי בין המיטות בלי חולצה ועם ספר ביד ופתחתי את הדלת במהירות בלי להסס, אבל זה היה העומרי הזה, נבהלתי, הוא בחן את הגוף שלי עם העיניים שלו כשניתן היה לראות את הריר שלו נופל והרגשתי לא בנוח, הסתרתי את הגוף שלי עם הספר \"הופה איך אנחנו לבושים בקיץ\" הוא אמר בצינות ונכנס בלי לשאול \"מה אתה עושה פה חתיכת מטומטם?\" שאלתי אותו \"תראי איזה דבר מטורף זה החיים, באתי לחפש את אחותי ומצאתי את הפסיכית הראשית של בית ספר\" הוא לעג לי והתקרב אליי עם הפנים שלו, הייתי עצבנית,לחוצה לא הפסקתי להסתכל עליו, לא ידעתי מה להגיד מרוב שהוא חתיך \"אסון יפהפה?\" הוא שאל כשהוא לוקח לי את הספר מהיד וקורא את הכותרת \"את קוראת ספרי אהבה?\" הוא שאל והסתכל עליי, רציתי להרביץ לו \"אני קוראת ספרים בכללי לא בורה כמוך\" אמרתי לו בהתגרות תוך כדי שאני מנסה לקחת את הספר שלי מהיד שלו אבל מחמיצה אותו \"את ממש אוהבת להעליב אה? אבל זה ברור לי שזה הסיפור כיסוי שלך כדי להיות קשה להשגה, שכבתי עם מיליון כמוך\" הוא ענה לי ברשעות כדי להתגרות בי ולעורר בי עצבים \"תראה חתיכת ערס בשקל, מעניין אותי מעט עם מי שכבת, עליי זה לא עובד! גם אם נהיה הבני אדם האחרונים על פני האדמה, אני אתאבד לפני שאני ירק לכיוון שלך\" אמרתי בזעם ולקחתי את הספר מהיד שלו, הוא תפס אותי מהמותן, הצמיד אותי אליו, העביר את השיער שלי מאחורי האוזן ועם אותה היד ליטף את הכתפיים החשופות שלי והצמיד את השפתיים שלו לאוזן שלי, הייתי בטוחה שהוא עומד לנשק אותי בצוואר, לא ידעתי איך להתחמק, הסיטואציה הייתה נועזת מידי וכבר הכנתי את עצמי לדרך שבה אתנגד לו \"את משעממת אותי\" הוא לחש לי ויצא מהחדר, כל מה שחשבתי שיקרה הוא ניפץ בשנייה… אני שונאת אותו, מי הוא חושב שהוא האפס הזה?! אני אראה לו מזה משעממת, היום במסיבה הוא יבלע את המילים שלו אחת אחרי השנייה