החיים הם חלום-אלמה ועומרי פרק 6
פרק 6
נקודת מבט עומרי
"ההתנהגות של שניכם חוצה כל גבול, עומרי,אתה רק הגעת אלינו וכבר אתה עובר על החוקים ואת אלמה, כל שנה אותו דבר,חייבת לעשות איזה תעלול?!" המנהל הטיף לנו "מה אני אמורה לעשות? לראות איך בית ספר של אומניות הופך למליאה בכנסת ולשתוק?" אלמה ענתה בחוצפה ונדהמתי מהאומץ שלה, לא יכולתי שלא לצחוק בשקט "יש כללים גברתי, את לא בשוק פה" הוא ענה לה "חבל שאני לא בשוק, שם לפחות יש חופש ביטוי ולא צנזורה" היא ענתה במרדנות, קמה מהכיסא והלכה ולכיוון הדלת "את תחזרי מיד לשבת כי לא סיימתי" המנהל צרח והיא חזרה לשבת "אתם תיענשו על המעשים שלכם ותלמדו איך להתנהג" המנהל אמר לנו כשהוא חושב על עונש מספיק גדול "אוקי מה העונש? כלא? בעצם אנחנו נמצאים באחד כזה" אלמה ענתה בתעוזה, התיישבה בכיסא ושמה רגל על השולחן "אם את לא תרגעי העונש שלך יתפח" המנהל הזהיר וסוף סוף היא שתקה "אני יוצא שנייה לסיים שיחה חשובה, אתם תמתינו פה" המנהל אמר ויצא מהמשרד ושנינו נשארנו לבד, שוב "נמאס לי מהמקום הזה" אלמה אמרה תוך כדי שהיא קמה מהכיסא ומסתובבת בעצבים בחדר "אם תלמדי להתנהג זה לא יקרה" אמרתי לה תוך כדי שאני קם מהכיסא בגיחוך וחיוך מתגרה כדי לעצבן אותה יותר… היא כזו סקסית שהיא כועסת "מי שמדבר נרקומן" היא אמרה לי תוך כדי שהיא נעצרת במקום "אל תחפשי אותי" השתנתה לי מיד ההבעת פנים מחיוך מרוצה לכעס "אוי איזה פחד, מה תעשה לי? תתקשר לאבא שלך שיכניס אותי לכלא?!" היא לעגה עליי תוך כדי שהיא משלבת ידיים "המון אומץ יחסית לילדה קטנה" אמרתי תוך כדי שאני מתקדם אליה והיא מפחדת והולכת אחורנית "ילדה קטנה תגיד לסתומות האלו שאתה מסתובב איתן" היא נעצרה במקום והסתכלה עליי כשכבר היינו מאוד קרובים "היית מתה להיות אחת מהן" הורדתי את הראש שלי לגובה שלה וחייכתי בהתגרות "ממש חלום חיי" היא אמרה בציניות והתחמקה ממני, אבל אחזתי לה ביד חזק וסובבתי אותה אליי "מה אתה עושה?" היא שאלה ומנסה בכישלון להשתחרר מהאחיזה "מנסה להבין למה את כזו ילדה היסטרית" אמרתי לה מסתכל לה עמוק בעיניים "אני? היסטרית? ממש לא" היא אמרה בלחץ מוגזם "אה לא? והריקוד שעכשיו רקדת סביבי כדי לגרות אותי ואז לריב איתי, מה זה היה?" שאלתי אותה שוב מחייך ומרוצה כי ידעתי שאני צודק וגם היא ידעה "זה היה ריקוד כדי להטריף את אח שלי, אתה בסך הכל כלי משחק אם לא הבנת, מוח בוטן!" היא ענתה לי בלעג והשתחררה מהאחיזה ובידיוק המנהל נכנס "מחרתיים יש כנס בבית ספר של מורים שמגיעים מחו"ל לביקורת, התפקיד שלכם זה לדאוג להכל שיהיה מוכן ומסודר ברמה מספיק מרשימה" המנהל אמר והשאיר לי טפסים ביד "אל תדאג, יש לנו פה בן של עורך דין דגול הוא יודע מזה פינוק ויוקרה" היא אמרה בציוניות, דחפה לי את הטפסים ליד ויצאה מהמשרד.
נקודת מבט אלמה
אני לא יודעת להסביר מה קורה לי שאני איתו, אני מתרגשת, אני נהיית לחוצה ואני שונאת את התחושה הזו כי אני יודעת שאני שונאת אותו.
נכנסתי לחדר בעצבים וטרקתי את הדלת "אני שונאת אותו" צעקתי וזרקתי את הנעליים על הרצפה "מה קרה?" שירז ועדן שאלו באותו זמן "אח שלך מטריף אותי מעצבים והגנרל עוד יותר" עניתי יושבת על השידה בחדר "גנרל?" עדן לא הבינה "המנהל" שירז הסבירה לה "אוקיי,זה מובן, אבל מה עומרי עשה לך?" עדן שאלה אותי "הוא מתגרה בי ומחפש אותי" עניתי עוד שנייה שוברת את העיפרון שיש לי ביד "נו..והוא מוצא אותך?" שירז שאלה בגיחוך והן צחקו "תקשיבו שתיכן, תוציאו עכשיו את הרעיון האבסורדי הזה מהראש שלכן, אני ממש לא בקטע שלו" עניתי והתחלתי לקפל את הבגדים שהיו לידי "אה לא? אז סתם את ככה עצבנית ולחוצה?" עדן שאלה אותי וצחקה "אני עצבנית כי.. כי הוא מטומטם, ואני הולכת להתקלח ולא מדברים על זה" אמרתי. לקחתי את המגבת והלכתי במהירות למקלחת.
יצאתי מהמקלחת והן הלכו מהחדר, כבר ערב וירדתי למטה לאכול בחדר אוכל, הן שמרו מקום בשולחן והכנסתי לי לצלחת את מה שאני רוצה ונתקעתי בתום "שמעתי על העונש שלכם" הוא אמר לי בחיוך "אני רואה שאתה ממש מרוצה" הסתכלתי עליו תוך כדי שאני מוזגת סלט "את האמת שכן, ככה תלמדי לא לעשות שטויות" הוא צחק ונישק אותי במצח "אתה יודע שאני לא אפסיק" צחקתי והתקדמתי לשולחן שלנו "נו נרגעת עומרי אה.. אלמה" עדן אמרה לי בגיחוך כלעג למקרה עם עומרי "אני רואה שאת נעשית מצחיקה מרגע לרגע" אמרתי עם חיוך מאולץ "את פשוט חייבת להודות בזה שאח שלי יוצר בך ריגושים" עדן אמרה "כן, אני רק אני לא יודעת אם הם כאלו חזקים כמו הריגושים שתום יוצר אצלך" השבתי לה בניצחון מוחץ "טוב זהו, הם לא מעניניים יותר" עדן אמרה וניסתה להתחמק "כן, בטח לא מעניניים, ראיתי בריקוד איך הזזת מול תום את הבטן" צחקתי עליה עם שירז ועומר שישבו איתנו והדגמתי את התנועה שהיא עשתה "כן ואת, הקרבת לעומרי את השפתים כל כך קרוב שעוד שנייה נישקת אותו" היא צחקה עליי ובידיוק עומרי התקרב אלינו "על מה מדברים?" הוא שאל מסתכל עלינו "לא עלייך זה בטוח" עניתי לו כדי להוריד לו קצת את הנפיחות "טוב, מצטער שהפרעתי לשיחה מרתקת של שלוש ביבייסיטר על ילדה קטנה, אבל אני רק צריך מלחייה" הוא אמר מתכוון אליי, שאני הילדה הקטנה והתקדם לקצה השולחן שלנו כדי לקחת מלחייה, ולשם כך הוא היה צריך לכופף את הגוף שלו ולשלוח את היד שלו רחוק כדי לתפוס את המלחייה ולכן הוא עבר דרכי והמבטים שלנו נתקעו במשך כמה שניות מסתכלים אחד לשנייה על השפתיים והעיניים עד שהוא הלך "והוא עוד קורא לי היסטרית, תראו הוא עושה בכוונה" אמרתי ותקעתי את המזלג בצלחת "את מתה לנשק אותו" עומר אמר לי בחיוך "ממש לא! הוא סתם אידיוט" כעסתי "ואתם יודעים מה? מספיק עם כל הטלנובלה למתבגרים הזו, בואו" אמרתי ומשכתי אותם איתי מחוץ לחדר אוכל למדשאות "מה עושים פה?" עומר שאל "לך תביא גיטרה אני אביא כמה דברים מתוקים נעשה כיף כנו שצריך" אמרתי להם.
נקודת מבט עומרי
סיימנו את הארוחת ערב וישבנו כמה חברים בחדר לשתות ולעשן עם כמה בנות, היה טוב, נהנו כמו שצריך אבל כבר השעה הייתה מאוחרת ולא רק שלא הייתי שיכור גם לא הספקתי לשכב עם אף אחת, ליוותי את אחת הבחורות לחדר שלה, בתקווה שיקרה משהו איתה אבל הסתומה נכנסה לחדר ולא קרה כלום.. כשהתחלתי ללכת בחזרה לחדר שלי שמעתי את אחד המורים באים לבדוק את האזור, ודפקתי בדלת הראשונה שהייתה לידי כדי שיעזרו לי להתחמק ממנו, אני לא חושב שיש מישהי אחת באגף הנשים שלא תשמח להושיט לעומרי יד.
נפתחה הדלת ונכנסתי במהירות, ושוב המזל הרע שלי חזר…זו הייתה אלמה.
תגובות (0)