החיים הם חלום-אלמה ועומרי פרק 7

פרק 7
נקודת מבט עומרי
וכשנפחה הדלת, נכסתי מהר וזאת הייתה אלמה "מה אתה עושה בחדר שלי?" היא נבהלה וצעקה עליי, עמדתי להגיב לה, להסביר לה אבל לא יכולתי להפסיק להסתכל עליה,להפסיק לבהות בה ולבחון את הגוף שלה מכף רגל ועד ראש, היא הייתה כוסית ברמות, היא לבשה פיג'מה קצרה,שחורה, שהחולצה שלה היא בטן וצמודה ומכנס קצר מאוד שאפשר היה לראות את כל הרגליים שלה.. הייתי מהופנט "מה אתה מסתכל עליי ככה?! חרמן" היא צעקה עליי כשהיא קלטה שאני בוהה לה בגוף, ואני לא הפסקתי לצחוק "מה אתה צוחק מטומטם? מה אתה עושה פה?" היא זעמה עליי ודרשה הסבר "תרגעי כבר היסטרית" אמרתי ברוגע ונשכבתי על אחת המיטות "אם אתה לא הולך עכשיו, אני צורחת" היא איימה והרימה את הקול, והאמנתי שהיא מסוגלת היא פסיכית "שנייה, חכי רגע, מתפוצץ לי הראש" ביקשתי ממנה ואחזתי את הראש..לא עברה שנייה והיא התחילה לצרוח ליד הדלת הפסיכית הזו, רצתי אליה וסתמתי לה את הפה עם היד תוך כדי שאני צמוד אליה "תסתמי כבר מטורפת, אני אסביר לך" אמרתי לה, והיא העיפה את היד שלי ממנה ותחילה לשתוק ולהרגע "דבר!" היא דרשה ממני עם ידיים על המותניים והתרחקה.

נקודת מבט אלמה
"הייתי בחדר שלי עם כמה חברים, ושתינו קצת, והיינו עם כמה בנות ואחת מהן ליוותי לחדר שלה עד שפתאום שמעתי את אחד המורים מתקרבים לכאן, אז דפקתי בדלת שהייתה הכי קרובה שלרוע מזלי זו את" הוא הסביר לי ורציתי פשוט לחנוק אותו "יופי, עכשיו עוף מפה" אמרתי ודחפתי אותו לכיוון הדלת "אני לא יכול, הוא עוד פה מסתובב" עומרי אמר לי, נעצר והסתובב חזרה "לא מעניין אותי" אמרתי בזלזול וסימנתי לו ללכת "סבבה, אם אני יוצא אני אומר למורה הזה שהייתי איתך בחדר כי את הזמנת אותי!" הוא אמר בשיא חוצפתו "יופי,ואני אגיד שלא" אמרתי מרוצה ועמדתי לפתוח את הדלת "זו מילה שלך נגד המילה שלי" הוא אמר לי בביטחון יתר וידעתי שיאמנו לו יותר מאשר לי, ומה שחסר לי עכשיו זה עוד בלגן "בסדר, תשאר ותשתוק" אמרתי מובסת והתחלתי לקפל בגדים בעמידה, ליד השידה הגדולה ומולו.
"איפה אחותי וחברה שלך?" הוא שאל אחרי שתי דקות של שקט "בחוץ עם עומר" עניתי לו בלי להסתכל עליו אפילו… קיפלתי את הבגדים והתחלתי לזמזם לעצמי את השיר מתוך "צלילי המוזיקה" בלי לשים לב אפילו בזמן שהוא בהה בי
"I am sixteen going on seventeen
Innocent as a rose
Bachelor dandies, drinkers of brandies
What do I know of those?"
"איזה זמרת יש לנו פה" הוא אמר בחיוך מרוצה תוך כדי שהוא קם מהכיסא,מכניס את הטלפון לכיס,ומתקדם אליי "מה אתה רוצה?" שאלתי אותו תוך כדי שאני מנסה לקפל את המכנסיים שבידיים שלי ליד השידה בחוסר ריכוז "אני לא רוצה כלום.. אבל נראה שאת כל היום מנסה לגרות אותי בשירים וריקודים חושניים, מה את מחפשת?" הוא שאל כשהוא כבר צמוד עליי ומצמיד אותי לשידה כשהיידים שלו על השידה והוא מתקרב אליי "אני לא מחפשת כלום ותעזוב אותי" אמרתי לו לחוצה שהוא יעשה משהו שהוא לא צריך לעשות…למרות שאני לא אכחיש אני כל כך רציתי לטרוף לו את השפתיים באותו רגע או להפך "ממה את מפחדת? שאני אנשק אותך?" הוא שאל, ואחז ביד אחת את המותן החשופה שלי וביד השניה העביר את השיער שלי מאחורי האוזן, הוא מעצבן-הוא חושב שבעזרת כמה מילים וכמה פעולות הוא יכול לכבוש ולפתות כל אחת וגם להכניס אותה למיטה, אני לא אהיה הנתון הסטטיסטי שלו! "אתה כלום ושום דבר, אתה לא קיים בשבילי אם לא הבנת" אמרתי והרחקתי אותו ממנה טיפה "ואמרתי לך כבר משהו, אני מחפשת גברים, לא ילדים קטנים של אבא" הוספתי "היסטרית" הוא מלמל וצחק כאשר הוא יצא מהחדר שלי.
ישבתי על המיטה אחרי שהוא הלך, ולא ידעתי מה אני מרגישה כבר, היו לי כלפיו רגשות מעורבים, דו ערכיים ובידיוק עדן נכנסה "מה קרה?" היא התיישבה לידי וניסתה להבין "לא יודעת… זה אח שלך, הוא מחרפן אותי ואני שונאת אותו כבר" אמרתי בכעס "הוא לא יודע עם מי הוא מתעסק" הוספתי עצבנית ובאימפולסיביות והלכתי לשירותים להתקלח.
הוא באמת יתחרט על כל שנייה שהוא התעסק איתי האפס הזה.
קמתי בבוקר, התקלחתי והתארגנתי ליום חדש, לבשתי חצאית ג'ינס שחורה, וחולצה בצורת קפוצון לבנה, עשיתי שתי צמות ושמתי את הכובע של החולצה, נעלתי אולסטר קצרות לבנות ויצאנו לחדר אוכל לארוחת בוקר "אולי תגידי לי מה קרה אתמול שאת ככה נסערת?" עדן שאלה אותי אחרי העצבים שעברתי אתמול "אח שלך מציק לי בלי סוף, הוא מחפש אותי והוא עכשיו ימצא אותי" אמרתי עם חיוך זדוני על הפנים אחרי שכבר רקמתי תוכנית "עדן התוכניות שלה אף פעם לא נגמרות טוב" שירז הזהירה אותה לעדן "לא אכפת לי, מגיע לאח שלי על ההתנהגות שלו, שילמד קצת לקח" היא אמרה ושלושתנו צחקנו. הכנתי לעצמי קפה ולקחנו קוראסונים לשולחן, כל הארוחת בוקר צחקנו בינינו עד שפתאום ראיתי בשולחן ממול את תום ועומרי,אך לא ייחסתי לזה חשיבות.. התוכנית שלי כל כך מושלמת שהיא תפיג את החיוך הדוחה שלו מהפנים.
"חכו לי" אמרתי להן ולגמתי שלוק מהקפה, הלכנו לשולחן שלהם והתיישבתי על אח שלי בחיבוק "בוקר טוב אח יפה שלי" אמרתי ונישקתי אותו בלחי "בוקר טוב חיים שלי מה קורה עם העונש שלכם?" הוא שאל אותי ואת עומרי "לצערי היום אנחנו צריכים להיפגש כדי לסדר את האולם הגדול לכנס" אמרתי באכזבה תוך כדי שאני מסתכלת עלי, ורואה את החיוך המלגלג שלו..הוא לא יודע מה מצפה לו.
היום עבר בסדר, למדנו, אכלנו צהריים, צחקנו, אבל אז הגיע השעה שבה לצערי אני והוא אמורים להיפגש. חיכיתי לו באולם הגדול והוא איחר ב10 דקות, ועוד נכנס עם שתי סתומות "לא מספיק אתה מאחר אתה מביא את הכלבות האלו?" אמרתי והתקרבתי אליהם "מי את בידיוק חמודה?! עוד לא סיימת את כיתה ח'" הן צחקו עליי, חייכתי חיוך מזויף ושנייה אחרי משכתי לאחת מהן בשיער אבל עומרי תפס אותי ועצר אותי "תלכו אני אטפל בה" הוא אמר והן שלחו לו נשיקות באוויר "אתה תטפל בי?! מי אתה חושב שאתה? בקושי בעצמך אתה מסוגל לטפל" עניתי לו והתרחקתי ממנו "טוב מה צריך לעשות?" הוא שאל "אוקיי בוא נגמור עם זה, אתה תסדר את השולחנות והכיסאות, תדאג להזמין קייטרניג מכובד ושתייה, אני אתקשר לניקיון שינקו פה ואזמין סידורי פרחים וכל מיני אנשים שיקשטו פה את המקום ושהתחזוקה תדאג שהכל יהיה מתוקן" אמרתי לו והתחלנו כל אחד לדאוג לדברים שלו… מה שהוא לא יודע, זה שאני סידרתי את כל החלק שלי לפני כן, כדי שיהיה לי זמן להוציא את התוכנית נגדו…לקחתי את הטלפון שלו שהוא שם בצד, והלכתי לשירותים לחפש כמה פרטים על אבא שלו שיעזרו לי כי אני יודעת ששם זה נקודת החולשה שלו.