החיים הם חלום-אלמה ועומרי פרק 9

פרק 9
נקודת מבט עומרי
אלמה יצאה מהחדר שלי והותירה אותי פעור פה, נכנסתי להתקלח… חלפו לי מיליון מחשבות בראש, לא יודע מה הרגשתי יותר, כעס או שלווה, הנשיקה שלה הרגיעה אותי, ובו זמנית יצרה בי זעם… רציתי רק לנשק אותה שוב. עצבן אותי שהיא צדקה, שבאמת בחיים אף אחת לא נשקה אותי ככה, זה היה ייחודי…היא כל כך מעצבנת ובו זמנית הדבר הכי יפה שיש בעולם, אבל הרגשות האלו אסורים מבחינתי אני אתאהב במישהי? לא יקרה שוב, ועוד יותר גרוע, היא אחות של חבר…עדיף לחזור לריב איתה ולשכוח מזה.
קמנו בבוקר מאוחר אני ותום אחרי.החגיגה של אתמןל בלילה, היינו עם שתי בחורות כאלו שוות..מקווה שהבית ספר מפוצץ בכאלו.
התארגנו במהירות והגענו לשיעור, אבל אמרו לנו שיש שיעור פתוח עם שכבה יא' באולם הגדול של איזה מרצה שמגיע באופן קבוע, אז הלכנו לשם במהירות וראינו כבר את כולם יושבים, וכולם הפנו את המבטים אלינו "סליחה על האיחור" אמרתי בחיוך מצטער והמורה הכניסה אותנו כאילו כלום לכיתה.. בעצם לא כאילו כלום, ידעתי שזה מה שיקרה כי אני "הבן של" אבל את אף אחד זה לא עניין…חוץ מאלמה כרגיל "איזה חוצפה, שאני איחרתי לשיעור הדבר הראשון שעשיתם היה לדווח עליי, וכשהוא מאחר זה בסדר?! איזה צביעות" היא אמרה למורה ונעמדה "אני לא צריכה לתת לך דין וחשבון, אבל בגלל שכל כך מציק לך אני אסביר לך שהשיעור לא התחיל כי המרצה לא הגיע ,לכן זה בסדר גמור" היא ענתה תשובה מספקת ומאוד מזויפת "כן זו הסיבה היחידה" היא ענתה בציניות והתיישבה, ואני חייכתי כשראיתי אותה עצבנית כמו שאני אוהב.
המרצה הגיע ויצר דיונים פילוסופים מעצבנים שברובם אלמה השתתפה, ואני נהנתי כל כך לשמוע אותה.
"מי חושב שלמצוא משמעות לחיים זה חשוב ולמה?" המרצה שאל וכולם שתקו לנוכח השאלה המגוחת הזו, עד שאלמה החליטה להגיב "אני חושבת שמשמעות לחיים זה לא חשוב אלא חיוני, בן אדם שלא יודע לשם מה הוא חי זה זה כמו גוויה מהלכת, הוא חי בלי טעם, בלי מטרה, בלי המשהו הזה שבגללו הוא יכול להגיד 'שווה להיות בחיים', בעייני אנשים שמתאבדים זה אנשים שהתייאשו מלמצוא משמעות לחיים שלהם, כי משמעות תמיד יש רק צריך לחפש אותה בשיניים ובציפורניים" היא ענתה תשובה שהותירה את כולם המומים, מעבר לזה שהיא דיברה כל כך יפה, מה שהיא אמרה זה בידיוק מה שחסר לי, בידיוק מה שאין לי-משמעות, כל דבר שאני עושה אני עוזב, נוטש..
ואני לא יודע למה, אבל מאז הנשיקה הזו תחושת הריקנות התמלאה, כאילו המקום הזה והיא זה מה שחיפשתי.

נקודת מבט אלמה
עבר כבר שבוע מאז תחילת הלימודים, כל השבוע למדנו ועשינו כבר שני מבחנים, במגמת ריקוד ובשירה הצתוותנו לקבוצות, ואני ועומרי כרגיל רבים בלי הפסקה.
היום בצהריים יש מסיבת בריכה לשכבות יא'+יב' ואנחנו התחלנו להתארגן, לבשתי ביקני אדום ומעלין שמלת ים לבנה וכפכפים שחורות, ויצאנו לבריכה הגדולה שבפנימייה.
נכנסו, ואז באמת המסיבה התחילה…. רקדנו והשתוללנו בלי סוף, צחקנו ולא יכולתי שלא להבחין בעומרי, אני לא חושבת שראיתי מישהו יותר חתיך ממנו, כולן רקדו סביבו ונמרחן עליו, חשתי קנאה איומה שלא ידעתי איך לשלוט בה, בחיים לא קרה לי שקינאתי ככה למישהו, זה לא מתאים לי, זה לא מאפיין אותי…והחלק הכי גרוע זה שהייתי כל כך שקופה, עדן קלטה אותי "לא ידעתי שזה מה שאח שלי יכול לעורר בבחורה" היא אמרה ושמה עליי יד מגחכת "הוא עושה בכוונה זה ברור, תראי איך הוא מסתכל לכיווני בהתגרות" אמרתי לה והצבעתי עליו שבדיוק הוא נישק בכוונה מישהי ווידא שהסתכלתי "כן, את האמת שהוא מחפש אותך" עדן צחקה "וזה עובד לו" היא הוסיפה כשראתה את הפרצוף הכועס שלי "אוקיי, הוא רוצה לראות מה זה היסטרית, אני אראה לו" אמרתי מרוצה, עם חיוך זדוני, והתקרבתי לאזור שלו… הייתי קרובה אליו מאוד, והורדתי מעליי את השמלה ורקדתי עם עומר שמשכתי אותו מאיזו בחורה, ראיתי את הקנאה של עומרי בעיניים והייתי מרוצה "את ממש היסטרית וילדותית" עומר לחש לי באוזן "שתוק ותזרום איתי" עניתי לו בלחש והמשכתי לרקוד איתו, ושנייה אחרי זה הוא הלך מהר אחרי מישהי שמשכה אותו לצד ונשארתי לבד, "לא" אמרתי לו כשהתחיל ללכת והבנתי שבטח עומרי מרוצה עכשיו "התוכנית נכשלה" עומרי לחש לי באוזן מאחורה "כן איזה תוכנית בידיוק?" שיחקתי את עצמי לא מבינה "התוכנית לעצבן אותי, את לא יכולה נגדי מבינה?" הוא ענה בחיוך זחוח "אמרו לך פעם שאתה יהיר? מי אתה חושב שאתה בראד פיט?" עניתי לו בציניות "יותר טוב ממנו" הוא השיב לי בלחישה באוזן, מרוצה מעצמו "אתה בלתי נסבל" עניתי והלכתי ממנו והוא אחז לי ביד "כל כך בלתי נסבל עד כדי שהכנסת לי לשון אתמול" הוא ענה מרוצה, ולא ידעתי מה להגיב עד שמשהו אחר משך את התשומת לב שלי, ראיתי מאחוריו את תום ועדן מתנשקים, וידעתי שאם עומרי יראה את זה יהיה טרור, לא שלא הייתי שמחה לראות את החיוך הבלתי נסבל שלו נמחק, אבל החברים שלי בעדיפות ראשונה "טוב הייתי נשאר איתך עוד קצת אבל הבחורות של בית ספר זקוקות לי" הוא הוסיף ועמד להסתובב "לא רגע" עצרתי אותי "מה עכשיו?" הוא שאל ולא ידעתי איך למנוע ממנו להסתובב "באזור שאתה רוצה ללכת אליו זה בחורות משעממות לך לצד השני זה אזור שווה יותר" אמרתי לו בחיוך מודאג, והסתכלתי על תום ועדן כל הזמן לוודא שהם קולטים אותי, אבל הם לא הפסיקו להתנשק "סליחה? את דואגת לחיי המין שלי?" הוא שאל צוחק "כן, לך כבר" אמרתי והוא הלך לא מבין לצד השני.
"ידעתי שתהיו יחד בסוף" אמרתי לתום ועדן תוך כדי נשיקה, ומהר הם התנתקו "מה? לא" עדן ניסתה להכחיש מהר, ולנגב את השפתיים שלה "רק תהיו פחות שקופים פעם הבאה, אם עומרי יראה את זה הוא יתחרפן…למרות שהייתי מתה שזה יקרה אבל.." התחלתי לומר אבל הם עצרו אותי "שום דבר אלמה, רק התנשקנו כי…לא יודעת למה, אין בנינו כלום" היא אמרה והלכה, ותום נשאר שם לבד, יושב אז התיישבתי עליו וחיבקתי אותו "מה קורה לאח הכי חתיך בעולם?" שאלתי מחבקת אותו "התאהבתי" הוא ענה בלי להסס, וחיוך רחב עלה על פניי "בעדן?" שאלתי כשאני כבר יודעת את התשובה "אני ממזמן אוהב אותה, אבל אני מתכחש לזה כמו מפגר, ורב איתה, וכל פעם שאני עם מישהי אני רוצה רק להיות איתה… והיא מתקשה להאמין ואני לא יודע איך לספר לעומרי" הוא אמר לי מתוסכל "תן לי לספר לו, אני אשמח לראות אותו סובל" אמרתי בתחמנות והוא צחק "סתם, באמת עכשיו, תהיה כנה ותספר לו מה אתה מרגיש, הוא יהיה חייב להבין הוא לא כזה אפס, חסר רגישות..נראלי" אמרתי בהססנות "תשאיר לי את עדן" אמרתי בחלטיות והלכתי ממנו.
הלכתי לכיוון של עומרי שישב עם שתי בחורות "בוא שנייה" אמרתי לו ממהרת "אני עסוק" הוא ענה מחבק את שתי הבחורות האלו יותר צמוד "אין לי זמן לשטויות שלך זה חשוב" הרמתי את הקול והוא לא הקשיב לי "מתוקה, מי את שאת ככה מציקה לו?" אחת הבחורות שאלה אותי ונמרחה עליו יותר, ועלה לו חיוך מאושר על הפנים לנוכח מה שקרה "אני החברה שלו" עניתי בחיוך, התיישבתי עליו והדבקתי לו נשיקה קצרה ואגרסיבית, והוא כמובן לא יכל שלא לזרום ועם עין אחת פתוחה יכולתי לראות איך סוף סוף הסתומות האלו קמו משם "מנצלת מצבים אה?" הוא אמר לי והקים אותי ממנו "מה כל כך דחוף לך שאת עושה את כל הסצנה הזו?" הוא שאל טיפה כועס אבל מרוצה מהסיטואציה אחרי "תום צריך אותך, וזה חשוב,אז תלך" עניתי לו ועמדתי ללכת לחפש את עדן "כן את בטוחה שזה לא תוכנית שלך?" הוא עצר אותי "עומרי אני יודעת שאתה מתקשה בקריאת סיטואציות אבל.. איך אני אסביר לך כדי שיהיה לך קל יותר…לא כל העולם סובב סביבך" לעגתי לו והלכתי לחפש את עדן.