החיים על פי שיר-פרק 13(:

"אמרנו לכם לא לחכות לנו" אמרתי וניקיתי את הדמעות, כדי שלא ידעו שבכיתי.
"ואתם אמרתם שאתם הולכות לדודה של עדן" אמר גל
"ובאמת היינו אצלה" אמרה נויה
"לא.. אתם לא" אמר גיא
"אנחנו כן גיא" אמרתי
"שיר אני יודע שלעדן אין פה דודה!" אמר רון
במצב הזה כבר לא ידעתי מה לעשות, הסתכלתי על נויה ועדן שגם הם לא ידעו מה להגיד.
"איפה הייתם?" שאל גיא בכעס וראו את זה על הפנים שלו.
"היינו אצל חבר שלי" נכנעה עדן אחרי כמה דקות
"חבר שלך?" שאלו
"כן, נאור הכרנו בג'ויה" אמרה
"יופי את היית עם חבר שלך, ואתם?" שרל רון והסתכל עלי ועל נויה
"הם היו איתי" אמרה עדן
"ומה עשיתם בזמן שעדן הייתה עם חבר שלה?" התחכם
"י..ישבנו בלובי" שיקרתי והדמעות בעיניי כבר שרפו .
"טוב.." אמרו "יאאלה לילה טוב" אמרו וגיא וגל יצאו מהחדר, רון בא לתת לי נשיקה אבל איך שהוא נגע בשפתיי נזכרתי ברגע המכאיב הזה שהבחור ההוא ניסה לאנוס אותי, אך למזלי ברחתי בזמן.
זה עדיין מחריד, מפחיד, הוא ניסה לגעת בי ועם לא הייתי עוצרת את זה בזמן הייתי נאנסת.
"לילה טוב" חייך
"לילה טוב" אמרתי בשקט.
הם יצאו מהחדר ועדן הסתכלה עלי, וגם נויה ידעתי שהם רוצות שאני יספר להם.
"שיר הוא אנס אנס אותך?" שאלה עדן בשקט, אני יודעת שהיא מרגישה אשמה אבל ממש לא.
"הוא ניסה לגעת בי…זרק אות..אותי על המיטה אבל אז איכשהו אני דחפתי אותו והרבצתי לו… וברחתי ושמה ראיתי את נו..נויה" אמרתי והסתכלתי עליה
"וההוא אנס אותך נויה?" שאלה
"הוא לקח אותי לבריכה, ואמר לי בואי שחייה בעירום והתחיל להתפשט, הוא ניסה להוריד לי את הבגדים אבל לא נתתי לו… דחפתי אותו למים ופשוט ברחתי משמה." אמרה
"ועדן אל תרגישי אשמה.. זה ממש לא בגללך" אמרתי וחיבקתי אותה, ונויה הצטרפה לחיבוק.

*******
היום כולנו חוזרים לראשון לציון… מתארגנים לבית הספר, הרי עוד שבוע חוזרים.
עבר שבוע מאז המקרה, עדיין קשה לי שרון מנשק אותי או מחבק אותי, עוברת לי צמרמורת בכל הגוף. אבל אני מנסה להתגבר עליה.
עדן ונאור נפרדו כי הולך להיות בינהם מרחק ענקי, הבחור הזה בא לבקש מימני סליחה אבל לא סלחתי לו.
"יאאלה סיימתם?" שאל גיא.
"כן" חייכתי ויצאתי עם המזוודה שלי, ועדן ונויה יצאו אחרי.
עשינו צ'ק אין על החדר, ויצאנו לכיוון שדה התעופה של אילת.
"תגידי הכל בסדר איתך? את נהיית מוזרה" אמר לי בן
"כן.. הכל בסדר" חייכתי חיוך שבור
"אל תשתני לנו" חייך וחיבק אותי
עלינו על המטוס טיסה של חצי שעה כרגיל. ישבתי ליד נויה וגיא ונרדמתי בכל הטיסה.
"קומי שמנה" צחק גיא והרים אותי
"אני קמה" אמרתי והסתכלתי במראה של הפלאפון איך אני נראת
"הכי חשוב אה?" צחק
"כן" צחקתי
כל אחד לקח מונית לבית שלו, רון וגל באו אלינו… רון ואני היינו בחדר שלי, אני סידרתי את הבגדים בארון ורון היה לי בפייסבוק.
"אוף נו ימעצבן אולי תעזור לי?" שאלתי
"אבל הפייסבוק שלך יותר מעניין" אמר
"מה מעניין בו? שיחות מטומטמות?" צחקתי
"כן" צחק
"טוב" אמרתי והתחלתי לזרוק עליו בגדים
"ככה את רוצה? אין בעיה!" צחק והתחיל לרדוף אחרי בחדר, הוא תפס אותי ונשכב מעלי במיטה.
נישקתי אותו וכרכתי את ידי סביב צווארו.
"אני אוהבת אותך" חייכתי
"אני אוהב אותך" חייך ונישק אותי. פתאום שלחו לרון הודעה באייפון, הוא בדק מימי זה וכתב בחזרה משהו. "מי זה היה?" אמרתי והתחלתי להרים את הבגדים שהיו זרוקים על הרצפה.
"סתם.. דוד שלי" אמר ונשמע מוזר בקול שלו.
מנקודת המבט של רון:
מכור לנשמה שלה! מכור לחיים שלה, בלעדיה אין לי סיבה לחיות!!! ההאור שלי זאת שיר.
קיבלתי הודעה באייפון, פתחתי זאת הייתה מורן 'אני לא יכולה לשכוח את מה שהיה בינינו באילת… אני מסתבר עוברת לראשון ככה שנוכל להיות ביחד.. אוהבת, דבר איתי' כתבה לי.
ואז נזכרתי בה, במסיבה הזאת הכרתי אותה ושכחתי שאני עם שיר וזה פשוט קרה שכבנו.
הצטערתי על הרגע הזה והחלטתי שאני ישמור על זה כסוד ולא יספר לה, למה היא בטוח תפגע.
'אני ידבר איתך בהזדמנות' כתבתי לה בחזרה וחזרתי להיות עם שיר.
"יאאלה אני יורד למטה שגיא לא יחשוב משהו" צחקתי
"טוב" חייכה את החיוך עם הגומות שלה, נישקתי אותה וירדתי למטה לגל וגיא.
"בוא שתה איתנו איזה וודקה תתרענן יכוסית" אמר גל
"מתאים לי איזה אחת עכשיו" אמרתי ושתיתי את הכוס כאילו זה מים.