החיים על פי שיר- פרק 29(:

פרק 29:
פתאום מישהו התיישב לידי.
"יש לך אש כפרה?" שאל איזה ערס איכסה ביכסה
"לא אני לא מעשנת" אמר
"לא ראיתי אותך פה.. את חדשה?" הסתכל עלי
"פה ליומיים האלה" אמרתי
"פשש.. חסר יפות פה" אמר
"מחמאה?"
"כן כפרה"
"די עם הכפרה הזה כפרה" אמרתי
"למה ככה? לא אוהבת שקוראים לך כפרה?" שאל
"לא"
"חבל בנות היו מתות שאני יקרא להם כפרה"
"אני לא אחת מהם ואני מרוצה" אמרתי
"למה ככה לעקוץ?"
"לא אוהבת אנשים שעפים על עצמם" אמרתי
"אני לא עף כפרה"
"לא אתה רק כמעט בעננים"
"וואי איזה לא זורמת" אמר
"לא צריכה" אמרתי
"למה, עד שיש פה כוסית וגם רווקה תני לי לעוף" אמר
"אני אולי כוסית אבל לא רווקה"
"כוס אמק למה?!" צחק ואני צחקתי
"כי יש לי חבר" אמרתי
"טוב עזבי את זה.. אני ועוד כמה חברים יוצאים היום לפארק פה.. רוצה לבוא?" שאל
"אני לא יודעת"
"תביאי איתך חברה עם באלך" אמר
"מכיר את ליבר?" שאלתי
"כן, שתבוא" אמר
"אז אני באה" חייכתי
"יאאלה שיר זזים " צעק גיא
"זה חבר שלך?" שאל
"זה אח שלי" אמר
באתי לקום ואז הוא נזכר.
"רגע איך קוראים לך?" שאל ותפס בידי
"שיר" חייכתי
"אלירן" קרץ לי
"ביי" חייכתי אליו והלכתי לגיא.

-ארוחת שישי-
"אז מה שלומכם גיא ושיר?" שאלה רונית, היא ממש ממש חמודה!
"מצוין" חייכתי
"ליבר את יוצאת היום?" שאלה רונית
"כן עם שיר" אמרה
"לאן?" דן שאל
"לפארק" אמרתי
"תזהרו" אמר גיא
"טוב אמא" אמרנו אני וליבר ביחד וצחקנו.
אחרי הארוחה אני וליבר התארגנו, שמתי ג'ינס קרעים צמוד, וחולצת בטן, פיזרתי את השיער ועשיתי מחליק, שמתי כפכפים וחיכיתי לליבר.
עמדתי מחוץ לחדר של דן והוא דיבר בפלאפון.
"זה היה חד פעמי…"
"לא לא באלי שוב, היה נחמד היה נעים שאני ירצה שוב אני יגיד לך"
"יאאלה ביי מאמי" אמר בפלאפון, הבנתי הוא סטוציונר.
"למי את מחכה?" שאל אותי ואני נבהלתי
"ל..לליבר" אמרתי אויש איזה מטומטמת!!
"החדר שלה שמה" אמר והצביע
"טוב" אמרתי והסתובבתי
"את חמודה את יודעת" אמר, הסתובבתי בחזרה הלוואי שיכולתי להגיד אותו דבר עליו.
"תודה" אמרתי ביובש והסתובבתי
"נהוג להגיד, תודה גם אתה" אמר
"אני לא הולכת לפי מה שנהוג"
"אוהב את זה" אמר ותפס בידי וקירב אותי אליו אבל התרחקתי
בדיוק היה לי פלאפון, בדקתי מי זה והיה כתוב גל, יואו הציל אותי.
"מי זה?" שאל דן
"חבר שלי" אמרתי ועניתי לפלאפון.
אני:" הלו?"
גל:" שבת שלום לילדה הכי יפה בעולם"
אני:"שבת שלום לילד הכי מושלם בעולם" דן עשה פרצוף מאחורה ואני גיחכתי
גל:" מה את עושה היום?"
אני:" יוצאת עם אחותי החורגת, ועם חברים שלה.. אתה לא שומר שבת?"
גל:" תזהרי כן, ולא איפה תנסי את לשמור שבת שלירון מדביקה לך את האייפון לפרצוף"
אני:" אל תדאג חיים שלי, ותמסור לה דש"
גל:"יאאלה ביי אהובתי"
אני:"ביי נסיך שלי" ניתקתי את השיחה ודן עוד עמד שם.
"שמעת הכל?" שאלתי
"כן" אמר ונכנס בחזרה לחדר, יופי לפחות הוא הבין שיש לי חבר.
ליבר בדיוק יצאה מהחדר "יאאלה בואי" אמרה
"רגע!" צעק גיא "חכו לי אני גם בא" אמר ויצא מהחדר הורס כהרגלו.
"דיברתי עם עדן, היא אמרה שתחזרי תקשרי אליה" אמר לי
"טוב" אמרתי.
"ביי אבא" צעקתי ויצאנו מהבית.
התחלנו ללכת לפארק שהיה קרוב. ראינו הרבה ילדים מתקבצים על ספסל אחד ועוד כמה על ספסל אחר.
"ליבר!!!" צעקו לה והיא נופפה להם והלכה לספסל של אותם ילדים, אני הלכתי אחריה וגיא הלך לשבת איתם על הספסל, הוא מתחבר הרבה יותר מימני.
"מה קורה יפה אחת?" שאל אותי אלירן ההוא מהמגרש
"היי" חייכתי אליו
"איזה כיף שבאת" חייך
ישבתי ליד ליבר על הספסל, ומהצד השני שלי אלירן, קלטתי שגיא כבר שיכור ועם אני לא ישגיח עליו הוא יעשה שטויות.
"קחי חמודה" אמר לי אחד מהם והביא לי כוס עם וודקה נראלי.
עוד לפני שהספקתי לענות לו שאני לא שותה, אלירן העיף תכוס על הרצפה.
"מה אתה עושה?!" צעק אלירן על ההוא
"מביא לה לשתות"
"אתה לא רואה שהיא ילדה עדינה והיא לא שותה" אמר אלירן
"אני דווקא כן שותה.. אבל לא בהגזמה" אמרתי בשקט
"אבל מה אתה מעיף את הכוס יזין?!" צעק ההוא שהביא לי את הכוס
"באלי להעיף אז אני יעיף" אמר אלירן
"בואנה!!!"
"תרגיע אוחנה תרגיע" אמר לו אלירן.
"טוב אני הולכת לחפש את גיא" אמרתי וקמתי מהספסל, אני לא יתערב זה בעיה שלהם שהם מתחממים מהר.
"את לא יודעת שילדה כמוך לא הולכת פה לבד" אמר ההוא מהמגרש, שרצה תמספר שלי.
"אתה לא יודע שהשיטה הזאת כבר לא עובדת על בנות?" שאלתי והמשכתי לחפש את גיא
"מה לאן את הולכת?" שאל
"לחפש את אח שלי" אמרתי
"גיא.. הוא יושב בספסל שמה" אמר והצביע, על מקום חשוך, הוא הסתובב ובא ללכת
"רגע, אולי תבוא איתי לשם אני מפחדת" אמרתי
"בכיף" חייך, הגענו למקום החשוך הזה וראיתי את גיא יושב שמה עם עוד כמה בנים.
"גיא בוא" אמרתי
"למה?" צחק
"כי אני צריכה לדבר איתך" שיקרתי רק רציתי שהוא יהיה בסביבה כדי שלא יקרה לו משהו
"מי זאת חברה שלך?" שאל אחד שישב לידו
"לא, אחותי תתרחק" אמר גיא, לא משנה כמה הוא שיכור הוא בחיים לא יתן לאחרים להתחיל איתי.
"טוב אתה בא?" שאלתי
"אני יבוא עוד מעט אל תדאגי אני לא שיכור כל כך" אמר
"טוב, תבוא אבל ותהיה זמין בפלאפון." אמרתי ואני וההוא שליווה אותי הלכנו
התחלנו ללכת בחזרה לליבר וחברים שלה. "מה איך קוראים לך?" שאלתי
"סהר" חייך "לך?"
"שיר" חייכתי הייתי בטוחה שהוא סתם עוד אחד שרוצה להתחיל איתי, אבל לא.
"בת כמה את קטנטונת?" שאל
"16 אתה?"
"17" חייך איזה חיוך אמא
חזרנו למקום וראיתי את ליבר שלא נראתה שיכורה וראיתי גם את אלירן, הוא הסתכל עלי וחייך, איך שהוא ראה גם את סהר הוא הוריד את החיוך.
"מה מתי את תבואי לפה שוב?" שאל אותי סהר
"כל שבת בערך" אמרתי
"יופי, אז תדברי איתי וניפגש וזה" חייך נתתי לו את המספר שלי והוא נתן לי את שלו.
"יאאלה בואו נלך" אמר גיא בסוף הוא מצא את המקום חחח
"כן" אמרה ליבר וקמה מהספסל.
חזרנו הביתה , נכנסנו וגיא ישר נזרק על המיטה ונרדם, אבא ורונית לא היו בבית הם אמרו שהם יוצאים למסעדה. ליבר נכנסה לחדר שלה "יאאלה לילה טוב" חייכה
"לילה טוב" אמרתי בשקט בטח דן ישן.
התקדמתי לחדר שלי ושל גיא ושמעתי רעשים מהחדר של דן, פתחתי קצת את הדלת ו…