החיים על פי שיר-פרק 35(:

"מה איך זה שעד היום לא ראיתי אותך פה?" שאל אותי היובל הזה
"אתה גדול אני קטנה.. אפשר להבין"
"שיר נכון?" חייך
"כן" חייכתי "יובל נכון?"
"לא שלומו" צחק ואני אחריו
"בנוסף גם מצחיק" חייכתי
"מצחיק,חתיך, חמוד… איך שתירצי"
"מישהו פה עף על עצמו" אמרתי
"מותר לי" חייך
"מה עם חבר?"
"אין" אמרתי בשקט
"לא מאמין לך" צחק
"באמת שאין" צחקתי
"איזה כיף לי!!!" אמר וחיבק אותי
"פה אני גרה" חייכתי והצבעתי על הבית וכמו כל הילדים הוא גם היה בשוק
"יש לי פה עסק עם מליינית" צחק
"לא מליינית.. "
"צנועה סך הכל" צחק
"טוב.. יאאלה ביי לך יובל" חייכתי
"ביי נסיכה" חייך וחיבק אותי
התקדמתי לבית ואז הוא נזכר.
"רגע.." צעק ורץ אלי "מה המספר שלך?" שאל
"054836.. ואת השאר תנחש" חייכתי ונכנסתי לבית
"קשה להשגה… אוהב את זה" צעק הסתכלתי דרך החור שעל הדלת וראיתי שהוא גם מציץ, צחקתי הוא חייך והלך. איזה חמוד הוא.
עליתי לחדר שלי וראיתי את גיא יושב בחדר.
"אתה יכול ללכת?" שאלתי
"לא לפני שתקשיבי לי"
"אני מצטער, מצטער מצטער!!! לא יודע מה עבר עלי אני אוהב את עדן אבל אני בחור ואני צריך את הדברים שלי.." אמר
"איזה תירוץ מטומטם!!!" צעקתי "פגעת בי.. ובעיקר בעדן…"
"אני יודע.. יצאתי מטומטם" אמר
"לא כל פעם שתעשה טעות אני יצטרך לשמוע את אותם תירוצים מפגרים! וכל זה בגלל מורן הזאת"
"אני מצטער.. את סולחת לי?" שאל
"טוב נו.." חייכתי והתחבקנו והשלמנו.
"עכשיו תלך לעדן… היא בבית עכשיו" אמרתי
"מאיפה את יודעת?" שאל
"היא שלחה לי מקודם הודעה.. אה ותביא לי את הבגדים שלי ששכחתי אצלה" אמרתי וקרצתי לו
"טוב.. ותארגני תיק מחר נוסעים לאבא" אמר ויצא מהחדר
יש שוב לראות את ליבר ודן ואבא.. וסהר ואלירן והידידים שהכרתי שמה.. ועכשיו שאני רווקה זה יותר טוב, חשבתי לעצמי.
התחלתי לארגן בגדים, בכל זאת שבוע וחצי להיות שמה.. הוצאתי את השמלה שאני לובשת לחתונה שלו, אני וגיא הזמנו חברים שלנו ואני בטוחה שגם ליבר ודן.
התחברתי לפייסבוק וקיבלתי בקשת חברות מיובל דדון.
אולי אני יזמין גם אותו?
יובל דדון-
'מה קורה מיליינית שלי?' צחקתי לעצמי
שיר הלוי-
'מצוין שלמה שלי.. מה איתך?'
יובל דדון-
'זורם כמו מים'
שיר הלוי-
'חחחחחחחחחחחח, מצחיק אתה'
יובל דדון-
'אני יודע'
שיר הלוי-
שומע שלמה.. אבא שלי מתחתן עוד שבוע ככה, אז אני מזמינה אותך רוצה לבוא?'
יובל דדון-
'את אחות חורגת של דור?!'
שיר הלוי-
'כן למה?'
יובל דדון-
'הוא כמו אח שלי!!! ברור שאני יבוא!'
שיר הלוי-
'כן? יש תודה'
יובל דדון-
'לא בא בשבילך.. '
שיר הלוי-
'נפגעתי'
יובל דדון
'לא אל תפגעי יפה שלי לא!!'
שיר הלוי-
חחחח יופי אני לא נפגעתי'
יובל דדון-
'אני יעשה הכל כדי לראות אותך שוב'
שיר הלוי-
'חח חיים שלי, אז מצאת את המספר שלי?'
יובל דדון-
'אני עוד ימצא אל תדאגי'
דיברנו עוד קצת ואז הייתי כבר עייפה אז הלכתי לישון..

-בוקר-
"קומי שיר! האוטובוס יוצא עוד שעה" צעק גיא
"אני קמה" צעקתי והתעוררתי לאט לאט..
התארגנתי,התלבשתי, אכלתי,בקיצור סידורי בוקר.
בשעה אחד עשרה אני ואביאל עלינו על האוטובוס וכל הדרך צחקנו על שטויות מהעבר.
הגענו אחרי חצי שעה ככה לבאר יעקוב. שלחתי הודעה לאלירן שאני פה, כי הוא ביקש שאני יודיע לו.
נכנסנו לבית ואמרנו שלום, התארגנו התמצאנו ואז קיבלתי הודעה מאלירן.
'תצאי אני בפארק, מחכה לך'