החיים על פי שיר-פרק 38(:

פרק 38:
החתונה:
הגענו לאולם, וראינו את סבא שלי ושל גיא וסבא וסבתא של ליבר ודן.
"סבוש!!!" צעקתי וחיבקתי אותו הרבה הרבה זמן לא ראיתי אותו.
"ליטלי מה שלומך?" שאל ואני עיקמתי פרצוף
"שיר" אמרתי ושילבתי ידיים
"אני יודע רציתי לבדוק את התגובה שלך" צחק
"התגעגעתי אליך" חייכתי
"גם אני, איזה יפה נהיית מה אכלת בשביל זה?" סבא והשאלות שלו
"כלום" צחקתי
אחר כך אני וגיא הלכנו כי רצו לצלם אותנו, כל אחד לבד ואז שנינו יחד.
"יפה מאוד, חשבת להיות דוגמנית?" חייך אלי הצלם
"לא" חייכתי
"תחשבי על זה" חייך "יאאלה בואי חמודה" אמר והצביע על ליבר.
ראיתי את ליבר מצטלמת ואז אני והיא הצטלמנו ביחד, פתאום מישהו חיבק אותי מאחורה הסתובבתי וזה היה יובל.
"חיים שלי!!" חייכתי וחיבקתי אותו
"מי זאת היפה הזאת?!" חייך
"התגעגעתי, שכחת אותי"
"חס וחלילה, איך אפשר לשכוח אותך" חייך
"רק אתה פה?" שאלתי
"לא כולם בחוץ.. הם כבר נכנסים" חייך והלך לדן להגיד לו שלום.
יצאתי החוצה וראיתי את כל מי שהזמנו.
קפצתי על נויה ועדן החברות הכי טובות שיש
"אהבות שלי! התגעגעתי!!!" צעקתי וחיבקתי אותם.
"אמא איזה מושלמת!!!" צרחה נויה
"כמעט כמוך" חייכתי
נכנסנו לבפנים וראיתי את גל שמה, עומד ליד גיא ומסתכל עלי ואני עליו.
פתאום אלירן בא והחזיק את היד שלי.
"תתכונני היום את וההוא תחזרו להיות ביחד" חייך אלי
"תודה אלירן! ממש תודה" חייכתי וחיבקתי אותו
ככה כולם עברו ואמרו לי שלום חוץ מגל ורון.
לפתע ראיתי נכנסת לאולם את מורן, מה היא עושה פה ?!
"גיא!!!" צעקתי כל כך חזק
"מה קרה?" שאל "אני פה לידך למה את צורחת?"
"כי ראיתי את מורן עכשיו" אמרתי בכעס והסתכלתי עליו עצבנית
"אולי שכחתי להגיד לך שגם היא באה?" אמר
"חתיכת דפוק אבל למה?!" צעקתי
"די שיר, היא לא תעשה לך כלום חאלס" אמר והלך.
מורן התקרבה אלי "חשבתי שאולי הערב הזה תהיי יפה.. אבל כנראה שלא, גם את תואר היפה של החתונה לקחתי לך" צחקה והלכה
"הייתי כל כך עצבנית אבל לא נתתי לזה להרוס אותי, אני צריכה לשמוח היום לא להיות בעצבים.
"עזבי אותה היא לא שווה את זה" אמר רון
"די כבר" אמרתי
"בחיים לא תסלחי לי?"
"סלחתי רון אבל מה אתה רוצה שאני ואתה נדבר כאילו כלום?"
"כן, מה רע?"
"רע מאוד" אמרתי והלכתי אבל הוא תפס בידי
"תסתכלי לי בעיניים ותגידי לי שאין לך טיפת רגש אלי" אמר אני ישקר עם אני יגיד שלא יש רגש אבל פיצי.
"אני לא אוהבת אותך, או מרגישה אליך משהו" אמרתי והשתחררתי מאחיזת ידיו והלכתי
בינתיים האורחים נכנסנו ונכנסנו ואני הסתובבתי ואמרתי שלום.
בשעה שמונה הגיעה החופה, כל כך התרגשתי אבא שלי מתחתן!! אולי זה לא עם אמא שלי כמו שחשבתי שהייתי ילדה קטנה.. אבל לא נורא העיקר הוא מאושר.
אבא נכנס יד ביד עם סבא ואמא של רונית, כולו מחויך, התחלתי לבכות מרוב התרגשות וגיא חיבק אותי.
רונית נכנסה עם שושבינות קטנות שמפזרות פרחים, תמיד חלמתי להיות שושבינה.
היא נעמדה בחופה ליד אבא והתחיל הטקס, הרב התחיל לברך ולברך ואז אבא שבר את הכוס.
"מזל טוב!!!" צעקו כולם והתחילו להתקדם לחבק אותם.
אני הייתי הראשונה שחיבקה אותם אני וליבר.
"מזל טוב אבוש"חייכתי וחיבקתי אותו.
הסתיימה לה החופה והתחלנו לרקוד בתוך האולם, כולם קפצו והשתגעו אני ועדן הצטלמנו הרבה מאוד עד שגיא לקח לי אותה והייתי בעיקר עם נויה.
"מישהו מסתכל עליך" צחקה
הסתכלתי לבדוק מי זה וראיתי את גל מסתכל עלי ומוריד את פניו ומחייך חיוך נבוך, הסתכלתי על אלירן מהצד השני מחייך אלי וקורץ לי.
המשכתי לרקוד ואז הייתה את המנה הראשונה התיישבנו כולם בשולחן ואכלנו וצחקנו .
פתאום ראיתי את אבא ורונית עומדים באמצע רחבת הריקודים ומתחבקים ורוקדים, הבנתי שבא עכשיו הסלואו.
גיא ועדן החמודים שהשלימו קמו לרקוד ביחד, נויה הלכה לרקוד עם ליאור כן גם הוא בא.
את מורן לא ראיתי בשולחן בכלל.
אני התיישבתי וחייכתי לעצמי שראיתי אותם ככה.
הסתכלתי לצד אחד וראיתי את סהר מתקרב אלי.
הסתכלתי ישר וראיתי את גל ואלירן מתקרבים אלי
הסתכלתי לצד שמאל וראיתי את יובל ורון מתקרבים אלי.
מה לעשות?!